צהר פיקוח מזון מלוד שהוקמה על ידי עמותת ארגון רבני צהר ומפעילה זה יותר משמונה שנים מערך פיקוח על כשרות בתי אוכל ומפעלים, הגישה לבג”ץ עתירה לביטול תיקון 5 לחוק איסור הונאה בכשרות ולחלופין למחוק מן החוק את ההוראות המבטלות את הוראות החוק שעניינן מתן רישיון לגופים נותני כשרות והסמכתם למתן תעודות הכשר, ולחלופין בלבד להורות לשר לשירותי דת להעניק לצהר מעמד של נותנת כשרות בהתאם לרישיון שקיבלה כדין בראשית החודש מאת הממונה מקץ שנים של מאבקים משפטיים, ולתקופה שנקבעה בו.
בעתירה נאמר, כי כחלק מסחרור ובליץ החקיקה ערב השלמת כהונת הכנסת, אישרה הכנסת את תיקון 5 לחוק איסור הונאה בכשרות שביטל את רפורמת הכשרות שתכליתה הייתה הבאת פתרון לתחלואיה של מערכת הכשרות המונופוליסטית, הקלה על יוקר המחיה, יצירת תחרות, וכן גיוון והתחשבות ברצון ציבור צורכי הכשרות, והחזיר את מונופול הכשרות הבעייתי של הרבנות הראשית.
חקיקה זו נטען בעתירה מסבה פגיעה אנושה חמורה ביותר לחופש העיסוק של ארגון צהר, וכי ביטול זכותה של צהר לפעול כגוף נותן הכשר, חוסמת חלקים ניכרים של שוק הכשרות בפניה, תוך הסבת נזק עצום של עשרות ומאות מיליוני שקלים הנשללים ממנה ביחס להשגחה על בתי אוכל, מלונות ומפעלים שקיבלו מידיה תעודת כשרות.
בעתירה נאמר כי עוצמת הפגיעה מתחדדת נוכח העובדה כי היא פוגעת קשות בחופש התחרות, מדירה באופן ספציפי את צהר שהיא הגוף היחידי אשר ביקש מאת הרבנות הראשית רישיון כגוף נותן הכשר, ואף פוגעת בחופש הדת. זאת בהיות צהר גוף אורתודוקסי שאינו חרדי, והכול לטובת שימור מונופול כשרות בעייתי המגלה לעיתים סממני שחיתות, לטובת שימור הכוח, ולטובת חלוקת ג’ובים וייצור “מפעל ג’ובים”. בנוסף שימור מנגנוני כוח פוליטיים המחייבים גיוס של אלפי משגיחי כשרות שיועסקו על ידי המועצות הדתיות, מהלך אשר יטיל על הציבור נטל כלכלי כבד של כ-600 מיליון שקלים בשנה..
לטענת צהר פגיעה אנושה זו בחופש העיסוק שלה נעשתה לתכלית שאינה ראויה, שאינה הולמת מדינה דמוקרטית, ובאופן לא מידתי, וכי למעשה אין לתיקון 5 לחוק תכלית עצמאית למעט הרצון לבטל את רפורמת הכשרות, להחזיר את מונופול הרבנות הראשית ולשמר אינטרסים פוליטיים.
לדברי צהר מדובר בחקיקה פרסונלית המכוונת לסכל ולהדיר אותה משוק הכשרות, ולמנוע ממנה לפעול כגוף נותן הכשר תחת קידום תחרות.
לדברי צהר, המחוקק התעלם באופן מכוון ומודע מהחלטת הממונה לתת לה רישיון כדין, ובחר שלא לקבוע הוראות מעבר המגנות על בעלי רישיונות קיימים. שתיקה זו מדגישה צהר אינה מקרית, והיא נועדה להפוך את רישיונה לאות מתה ולהפקיר מאות עסקים ללא גורם מפקח מוסמך מה שחושף אותה לסיכון פלילי של הונאה בכשרות.
עוד נטען בעתירה כי השר לשירותי דת והרבנות הראשית ביקשו לשמר בידיהם את השליטה הבלעדית על מערך הכשרות בישראל תוך שימוש לרעה בסמכותה של הכנסת, וכי מדובר בחקיקה פסולה שאינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
לדברי צהר לא יכול להיות ספק כי חקיקת תיקון 5 לחוק איסור הונאה בכשרות נועד לחסום אותה באופן ספציפי מלפעול בשוק הכשרות בישראל, וכי מדובר במפגן כוח שרירותי שנועד לשמור בידי קבוצה אינטרסנטית על מונופול הכשרות בישראל כאמצעי לחפור בו ג’ובים, משרות ושליטה.
עד למתן הכרעה בעתירתה מבקשת צהר המחזיקה בידה ברישיון למשך 3 שנים שנשלל ממנה כעת, מבג”ץ להורות על התליית כניסתן לתוקף של הוראות תיקון 5 לחוק איסור הונאה בכשרות. בבקשה למתן צו ביניים נאמר כי על פי תיקון 5 לחוק אין צהר יכולה לפקח על לקוחותיה הנבוכים בשל כך שהם אינם יודעים אם תעודות הכשרות שקיבלו מידיה עומדות בתוקפן, וכי בנסיבות הקיימות היא עלולה לאבד את לקוחותיה ואת המוניטין שצברה בדי עמל.
לדברי צהר עד כה נגרמו לה נזקים אדירים בשל הדרתה משוק הכשרות והותרתו של מונופול הכשרות בידי הרבנות הראשית, נזקים הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים מידי שנה.
Leave a Reply