חקלאי העוטף עתרו לבג”ץ לחיוב מס רכוש וקרן פיצויים לפעול בהתאם להסכמים שנחתמו לאחר המלחמה

חקלאי יישובי העוטף הגישו עתירה לבג”ץ לחיוב מנהל מס רכוש וקרן פיצויים לפעול בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים במסגרתם נקבעו מסלולי הפיצוי הנורמטיביים בגין נזקיהם בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

בעתירה שהוגשה על ידי חקלאים מיישובים המצויים במרחק של פחות משבעה קילומטרים מגבול עזה, המגדלים ירקות בבתי גידול, פירות הדר, ומטעים, נאמר כי למלחמה בעזה הייתה בפרט השפעה משמעותית וקשה על פעילות המשקים החקלאיים ביישובי העוטף לנוכח סמיכותם לעזה. בין היתר הוטלו מגבלות ביטחוניות, לרבות הכרזה על שטחים נרחבים כשטח צבאי סגור, תוך מניעת גישה לשטחים חקלאיים בחלק מהמקרים או יצירת קושי ממשי להגיע אליהם.

כמו כן, שטחי חקלאי העוטף היו נתונים תחת מתקפות טילים בלתי פוסקות, עובדים זרים של חקלאי העוטף המהווים מקור עבודה עיקרי ובחלק מהמקרים אף כמעט בלעדי ברחו מהאזור, וסגירת השמיים אף מנעה הגעה של עובדים זרים חדשים למשך זמן רב. כמו כן פרצו שריפות רבות היקף ששרפו חלקים משמעותיים בשטחי חקלאי העוטף, והכול כאשר חלק מהחקלאים ומשפחותיהם נעקרו מבתיהם לפרק זמן בלתי ידוע וממושך.

מצב דברים זה, מציינים חקלאי העוטף, גרם לקושי ממשי ולעיתים אף למניעת האפשרות לעבד את שטחיהם, לטפל בהם, ולבצע קטיף ושיווק של היבול. בחלק מהמקרים קושי ומניעה אלה הביאו לפגיעה אנושה בפעילות המשקים, עד כדי צמצום משמעותי של פעילותם או אף סגירתם לחלוטין. מצב זה הביא לכך שחקלאים רבים לא זכו כלל לתוצרת חקלאית במשקיהם, או שכמות התוצרת החקלאית נפגעה משמעותית, והשקעה רבה של חקלאי העוטף במשקיהם קודם למלחמה, ירדה לטמיון.

על רקע זה התגבשה ההבנה אצל מנהל מס רכוש ומשרד חקלאות כי נחוצה הסדרה ייחודית של פיצויים לחקלאי העוטף, ובהתאם לכך גיבשו ואישרו בחתימתם מנהל מס רכוש ומשרד החקלאות, שלושה הסדרי פיצוי נורמטיביים ייעודיים לחקלאים המגדלים ירקות בבתי צמיחה, פירות הדר ומטעים, מבלי שנדרשת הוכחת נזק או קשר סיבתי וללא תלות באלו, וזאת כתמריץ לחקלאים לשוב ולעבד את שטחיהם על אף הקשיים הרבים. ובמטרה להבטיח ודאות כלכלית ורציפות תפקודית למשקים החקלאיים בקו העימות.

ואולם, נטען בעתירה כי לאחר הגשת התביעות והעברת מקדמות לחקלאים בגינן החליט לפתע מנהל מס רכוש שלא לכבד את ההסכמים, לסרב לפעול בהתאם להם, להתכחש לקיומם, ושלא לשלם פיצויים לחקלאים אשר עבור רבים מביניהם היו הכספים הללו תקוותם היחידה שלא להיקלע לחובות עתק בגין השקעה רבה שירדה לטמיון או להציל את משקיהם.

עוד טוענים החקלאים, כי נציגי מנהל מס רכוש לחצו עליהם להסכים לפשרות במסגרתן יקבלו פיצוי נמוך משמעותית מהמגיע להם, וכי הפעלת הלחץ כללה איומים של ממש לפיהם הם לא יקבלו כל תשלום, או אם לא יסכימו אין לדעת מתי הם יקבלו תשלום כלשהו, ובנוסף לכך הבהרה מפורשת לפיה מבחינת מנהל מס רכוש מסלול הפיצויים שגובש ואושר על ידו בעבר, אינו קיים.

לדברי העותרים, החלטת מנהל מס רכוש לפעול בנגוד להסכמים אינה סבירה באופן קיצוני ועומדת בניגוד לעקרונות יסוד במשפט המנהלי, ובנוסף היא מהווה הפרת הבטחה מנהלית והיא התקבלה בחוסר תום לב, משיקולים זרים, ותוך פגיעה בעיקרון השוויון ובזכות הקניין של חקלאי העוטף. על רקע זה מתבקש בג”ץ לחייב את מנהל מס רכוש לפעול בהתאם להסכמים ולשלם את הפיצויים הנורמטיביים שנקבעו בהם.

רשות המסים תמסור את התייחסותה במסגרת ההליך המשפטי.