ייצוגית נגד חברת Costco קוסטקו שפרסמה כי העוף הצלוי שלה נטול חומרים משמרים / מאת ישראל  גלעד

פרשת התביעה הייצוגית נגד העוף הצלוי של קוסטקו (Costco) מעוררת עניין רב, שכן מדובר באחד ממוצרי הדגל הפופולריים והאייקוניים ביותר בעולם הקמעונאות.

להלן סקירה מעמיקה ומבוססת של פרטי המקרה, הטענות המשפטיות, והנתונים הכלכליים מאחורי המוצר.

 מהן הטענות בתביעה?

התביעה הייצוגית הוגשה בינואר 2026 בבית משפט פדרלי בקליפורניה על ידי שתי צרכניות (ביאנקה ג’ונסטון ואנסטסיה צ’רנוב).

• גרעין הטענה: קוסטקו הטעתה את הצרכנים באופן שיטתי בכך שפרסמה באופן בולט בשלטים בחנויות ובאתר האינטרנט שלה כי העוף הצלוי שלה (“Kirkland Signature Seasoned Rotisserie Chicken”) הוא “נטול חומרים משמרים” (Preservative-Free / No Preservatives).
• בפועל: התובעות גילו כי ברשימת הרכיבים (המודפסת באותיות קטנות בגב האריזה) מופיעים שני תוספי מזון נפוצים: סודיום פוספט (Sodium Phosphate) וקראגינן (Carrageenan).
• ההטעיה הנטענת: הצרכניות טוענות כי רכשו את המוצר מתוך רצון לצרוך מזון בעל “תווית נקייה” (Clean label) וללא תוספים מלאכותיים, וכי החברה ניצלה את האמון שלהן כדי לגבות מחיר על מוצר שאינו תואם את הפרסום.

במקביל לתביעה זו, הוגשה נגד החברה תביעה נוספת בפברואר 2026 במדינת וושינגטון, הטוענת לכשלים בבקרת איכות וחשש לזיהומי סלמונלה במפעל העופות המרכזי שלה בנברסקה, הנובעים לכאורה מניסיונות קיצוץ עלויות כדי לשמור על מחיר העוף הנמוך.

מהו היקף המכירות השנתי של המוצר?

העוף הצלוי של קוסטקו נחשב לקלאסיקה שיווקית מסוג Loss Leader – מוצר מוביל שנמכר במחיר הפסד או ברווח אפסי ( 4.99 דולרים כבר עשרות שנים), במטרה למשוך לקוחות פיזית לתוך המחסנים כדי שיקנו מוצרים נוספים.

על פי הדוחות השנתיים העדכניים של החברה ואסיפת בעלי המניות:

• כמות יחידות: בשנת הפיסקלית קוסטקו שברה שיא ומכרה כ-157.4 מיליון עופות צלויים ברחבי העולם (עלייה מ-154 מיליון בשנה הקודמת).
• היקף כספי: במכפיל של 99 דולר לעוף, מדובר בהכנסות ישירות של יותר מ-785 מיליון דולר בשנה ממוצר זה בלבד.
• שולי הרווח: קוסטקו עצמה הצהירה בעבר כי היא מוכנה “לספוג” הפסד של כ-30 עד 40 מיליון דולר בשנה ברווח הגולמי רק כדי לשמור על מחיר ה-4.99 דולרים יציב ולא להעלותו למרות האינפלציה.

האם התוספים הנטענים הם בחזקת חומר משמר?

זוהי זירת הלחימה המרכזית בין עורכי הדין, והתשובה תלויה בנקודת המבט – הרגולטורית מול הצרכנית.

רכיב	הגדרה ושימוש בתעשייה	האם הוא חומר משמר?
קראגינן (Carrageenan)	רב-סוכר המופק מאצות ים אדומות. משמש כחומר מייצב, מעבה ומסמיך.	מבחינת ה-FDA: לא מוגדר כחומר משמר, אלא כתוספת מרקם וקשירת נוזלים.   מבחינת התביעה: הוא מונע אובדן נוזלים ומשמר את עסיסיות המרקם לאורך זמן, ולכן פועל באופן מעשי כמשמר.
סודיום פוספט (Sodium Phosphate)	מלח זרחתי המשמש כחומר מתחלב (אמולסיפייר) ומשפר מרקם בבשר מעובד.	מבחינת ה-FDA: מוגדר כחלק מתערובת התיבול וההשריה (Seasoning/Brine) ולא כחומר משמר אנטי-מיקרוביאלי.   מבחינת התביעה: תפקידו להאריך את היכולת של הבשר להישאר “טרי” ומזמין בתוך תצוגת החימום, מה שמהווה פעולת שימור.

 

תגובת קוסטקו: ביוני 2026 הגישה קוסטקו בקשה רשמית לדחיית התביעה על הסף, בטענה שהלוגיקה שלה “פגומה מיסודה”. החברה מדגישה כי ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) אינו מסווג את שני החומרים הללו כחומרים משמרים (בניגוד לחומרים משמרים קלאסיים כמו ניטריטים או סורבאטים שתפקידם למנוע עובש ובקטריות). יחד עם זאת, כדי למנוע “רעש” שיווקי, קוסטקו הסירה מרצון את הכיתוב “ללא חומרים משמרים” משלטיה ומאתר האינטרנט שלה מיד לאחר הגשת התביעה.

מה היקף התביעה (הסעדים המבוקשים)?

התביעה מוגדרת כתביעה ייצוגית פדרלית (Class Action), מה שאומר שהיא נושאת פוטנציאל כלכלי משמעותי:

• היקף הקבוצה: התובעות מבקשות מבית המשפט לאשר ייצוג של קבוצה כלל-ארצית (Nationwide Class) – כלומר, כל אזרח בארה”ב שרכש את העוף הצלוי של קוסטקו בשנים האחרונות, לצד תת-קבוצה (Subclass) ממוקדת של רוכשים במדינת קליפורניה (הנהנית מחוקי הגנת צרכן נוקשים במיוחד).
• היקף כספי מבוקש: כתב התביעה טוען כי קוסטקו “עשקה באופן שיטתי את לקוחותיה בעשרות, אם לא מאות מיליוני דולרים” (Tens, if not hundreds of millions of dollars) על ידי מכירת מוצר במצג שווא בריאותי. התביעה דורשת פיצויים כספיים בהיקף שאינו נקוב בשלב זה (Unspecified monetary damages), השבת רווחים, ותשלום שכר טרחת עורכי דין.
• סעדים נוספים: דרישה לצו מניעה קבוע שיאסור על קוסטקו לחזור ולפרסם את העוף כנטול חומרים משמרים בעתיד.