יצרנית היין אנטיפוד מערערת על דחיית בקשתה לרישום סימן המסחר Jerusalem Winery

חברת אנטיפוד השקעות מקרית ארבע, העוסקת בפיתוח, ייצור, ושיווק של יין ואלכוהול תחת המותג Jerusalem Winery, הגישה ערעור על החלטת רשם הפטנטים, סימני המסחר והעיצובים, הדוחה את בקשתה לרישום סימן המסחר Jerusalem Winery בפנקס רשם סימני המסחר. בערעור מצוין כי החברה היא יצרן גדול של יין ואחד היקבים המובילים בישראל, עם דגש על יינות כשרים המבוקשים במגזר הדתי והחרדי.

לדבריה, אין חולק כי היא עמדה בנטל והוכיחה לרשם סימני המסחר את השימוש האינטנסיבי שהיא עושה בסימנה המסחרי האמור, המשמש את בית העסק שלה ומזהה אותו בעיני הציבור, כמו גם את היותו סימן מסחר מוכר היטב בישראל בתחום היין.

בערעור נאמר כי בקשתה של המערערת לרישום התבססה על העובדה כי מדובר בסימן בעל אופי מבחין, לנוכח השימוש הנרחב והמקיף שהיא עושה בו מאז שנת 2000 ועד היום, וכן העובדה שהסימן המבוקש הינו סימן מובחן המזוהה עימה הן בקרב לקוחותיה והן בקרב כלל העוסקים בתחום, ואף יוצר זיקה מחשבתית בין הסימן האמור לבינה.

עוד טוענת המערערת, כי סימנה המסחרי עמד בכל הקריטריונים שקבעה מחלקת סימני המסחר לרישומו. לעמדתה, סגנית רשם הפטנטים שגתה באופן יישום מבחן האופי המבחין הנרכש, לא נתנה משקל מתאים להיקף השימוש והמוניטין שלה, התעלמה מהראיות והסקר שהוצגו בפניה,  וכך היא הגיעה לתוצאה שגויה לפיה יש לדחות את בקשת הרישום שלה.

המערערת סבורה כי יישום נכון והגיוני של מבחני האופי המבחין הנרכש, חייב להביא לכלל מסקנה כי סימנה כשיר לרישום. לעמדתה, סגנית הרשם היתה צריכה להכניס למשוואת הבחינה את כלל העובדות שהוצגו לפניה כדלקמן: השקעה של מיליוני שקלים במותג, רישום סימני המסחר על המותג בצרפת, בריטניה, ארה”ב והאיחוד האירופי, בנוסף לעובדה לפיה היא מוכרת כחצי מיליון בקבוקים בשנה ופועלת כבר יותר מ-20 שנה.

תגובת רשם הפטנטים, סימני המסחר והעיצובים:

״רשם סימני המסחר בוחן את כל הבקשות לרישום סימן מסחר על פי הדין. הסימן Jerusalem Winery הוא סימן המתאר את מקורו הגיאוגרפי של היין ועל כן על פי הדין וכדי לשמור על התחרות בשוק, צריך להישאר פתוח לשימוש כלל יצרני היין בירושלים. סימן כזה יכול להירשם רק אם יצרן מסוים מוכיח שהציבור מזהה את הסימן כסימן המסחר שלו. לאחר שבחנה את כלל הראיות שהציגה המערערת, סגנית הרשם סברה שאנטיפוד השקעות לא הוכיחה זאת, וההחלטה מדברת בעד עצמה.
מטבע הדברים, באזור גאוגרפי מסוים יכולים להתקיים זה לצד זה מספר רב של יצרנים. כך הוא המקרה, למשל, עם יינות המיוצרים במטה יהודה. במקרה כזה, על מנת לשמור על זכויותיהם יכולים היצרנים להתאגד ולרשום יחד “כינוי מקור” (דוגמאות נוספות לכינויי מקור בתחום היין הם שמפניה, בורדו, Montagne-Saint-Emilion ועוד). כך למשל, רשמו יצרני היין של מטה יהודה את כינויי המקור יינות הרי יהודה, יינות יהודה ויינות מורדות יהודה”.