נערכים ללילות הקרים, בעיקר במטעי האבוקדו

בשבוע האחרון התרחשו אירועי קרה והחשש הוא כי בעקבות שינויי האקלים תחול עלייה בתדירות התופעה, שיכולה להוות איום קיומי על גידול חשוב זה. החקלאים בצפון הארץ נערכו עם אמצעי הגנה מהקרה לקראת הלילות הקרובים, בעיקר במטעי האבוקדו הסובטרופי הרגיש לקור ונחשב לגידול הרווחי ביותר לייצוא כיום בישראל.

בשנים האחרונות, שוקדים חוקרי מו”פ צפון במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, בהובלתו המקצועית של החוקר ד”ר ליאור רובינוביץ’ על פיתוח אמצעים אשר יסייעו להתמודד עם תופעת הקרה באבוקדו. המחקר, שנערך בשיתוף עם מיקי נוי שה”מ במשרד החקלאות ומרק פרל מאגף שימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, ניצן סנש והדר כהן מדריכי הגידול וכן עם מגדלי האזור – בא לבחון את יעילותם של כלים אגרוטכניים שונים ומגוונים, בחלקם מוכרים וחלקם חדשניים, בהתמודדות עם התופעה.

מטרת המחקר לספק למגדלים סל פתרונות ממנו יוכלו לבחור את האמצעים הטובים ביותר עבורם על מנת להגן על המטעים מפני תופעת הקרה, תוך התחשבות בפרמטר של עלות-תועלת. בנוסף, מיישמים החקלאים בשטח חלק מהפתרונות שנבחנו במהלך המחקר.

ד”ר רובינוביץ’, מוביל המחקר באבוקדו – עץ פרי סובטרופי ירוק עד, שמוצאו במרכז אמריקה ומקסיקו – אומר כי גידול האבוקדו הישראלי נחשב לריווחי מאוד וכי היקף מטעי האבוקדו בארץ עומד על כ-140 אלף דונם. “בשנים האחרונות היקף המטעים גדל באלפי דונמים נוספים מדי שנה. הפרי משווק גם לייצוא וגם בשוק מקומי ובשנים האחרונות הוא פודה מחירים גבוהים. עץ האבוקדו רגיש במיוחד לתופעת הקרה – אירוע אקלימי, בו יורדת הטמפרטורה אל מתחת לנקודת הקיפאון של המים ברקמות הצמח. תופעה זו, תוך שעות בודדות, יכולה להביא לנזקים משמעותיים לגידול וכתוצאה מכך לפגיעה מהותית ברווחיות המגדלים, כאשר אומדן הנזק הכספי יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים בכל שנה. היקף הבעיה בישראל הוא רחב מאוד ועומד על עשרות אלפי דונמים, זאת מכיוון שבכל אזורי הגידול האבוקדו בארץ ייתכנו אירועי קרה וכל זני האבוקדו הגדלים היום בארץ רגישים לתופעה”, אומר ד”ר רובינוביץ’.

קיימים שלושה סוגי קרה:

1. קרה קרינתית: הקרה השכיחה ביותר. נגרמת עקב מעבר חום בקרינה מפני השטח לרקיע. מתרחשת בלילות קרים, יבשים (לחות יחסית נמוכה), ללא רוח ובהירים (ללא עננות). בקרה זו נפגעים שטחים נמוכים ומישוריים וכן שטחים החסומים על ידי מטעים, משברי רוח ומבנים, המפריעים לזרימה חופשית של האוויר קר. בקרה מסוג זה נוצרת שכבת אוויר חמה בגובה, בעוד האוויר הקר מצטבר בגובה נמוך.
2. קרה מוסעת: קרה המתבטאת בטמפרטורות נמוכות, הנגרמות על ידי אוויר קר שמגיע לאזור לאחר מעבר חזית קרה. בקרה זו נפגעים גם שטחים גבוהים, החשופים לזרימת האוויר הקר.
3. קרה משולבת: אירוע קיצוני ממושך, המשלב קרה קרינתית וקרה מוסעת. קרה זו מאופיינת בטמפרטורות יום ולילה נמוכות ובלחות נמוכה, ובשל כך, הפגיעה בגידולים חמורה ביותר.

מבין האמצעים העיקריים שנבחנו במחקר ובניסויי השטח להתמודדות עם נזקי הקרה:

רשתות הצללה: כחלק מעבודות מקיפות ביותר שנערכו בשנים האחרונות לבחינת אמצעים להגנה מפני קרה באבוקדו, נראה כי אחד הכיוונים המבטיחים הוא השימוש ברשתות הצללה מעל נוף העצים. מניתוח נתוני טמפרטורה במטעי האבוקדו בהם נערך הניסוי, נראה כי האפקט החיובי של הרשת בהגנה מפני הקרה, נובע בעיקר מאפקט ההצללה מפני קרינת הבוקר שלאחר הקרה ולאו דווקא מהעלאת טמפרטורת העלה או סביבת העץ. נתונים מהניסויים של השנים האחרונות, מראים כי לרשתות ההצללה יעילות בהגנה על עצי אבוקדו גם מפני נזקי צינה, בהם הטמפרטורה נמוכה מאוד, אך לא יורדת אל מתחת לאפס.

התזת מים מעל נוף העצים: מערכת הגנה זו ממטירה מים (שפירים, לא קולחין) על נוף עצי האבוקדו, במהלך ליל הקרה. בבסיס שיטה זו נמצא העיקרון הפיזיקלי של שחרור חום כמוס לסביבה בתהליך מעבר הפאזות של המים מנוזל למוצק (קפיאה). בנוסף, הקרח שנוצר על העצים מהווה שכבת תווך מבודדת, והמים המותזים הם בטמפרטורה גבוהה מטמפרטורת הסביבה.

מערכות ערבול וסחרור אוויר: מערכות אלה תורמות להעלאת הטמפרטורה בסביבת העץ באמצעות ערבול שכבות האוויר, הוצאת האוויר הקר, דחיפתו כלפי מעלה והורדת האוויר החם הנמצא בגובה (אינוורסיה הפוכה). על מערכות אלה ניתן למנות מאווררים מאוזנים המוצבים על זרוע, ארובות רוח ושבשבות המוצבות על תרנים. מערכות אלה יעילות במיוחד בלילות של קרה קרינתית.

יש לציין כי את סטטוס הנזקים ויעילות המערכות השונות ניתן יהיה לראות באופן מלא רק בעוד מספר ימים.