בקשות לאישור תביעות יצוגיות הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד חברות מי עדן ונביעות.
בבקשת האישור נגד מי עדן, המוערכת בסכום מצרפי של 100 מיליון שקל, נאמר כי נציגי מי עדן אינם מציינים באופן מפורש בעת ההתקשרות עם הלקוח, הנעשית בדרך כלל באמצעות הטלפון (עסקת מכר מרחוק), כי תדירות אספקת כדי המים אינה חודשית כפי שהלקוח סבור בהתאם למצגיה, אלא כי האספקה מתבצעת מדי 28 יום, וכי תדירות זו יוצרת אספקת כדים אחת נוספת בשנה, קרי 13 הספקות כדים בשנה במקום 12.
עוד נטען על ידי המבקשות, כי מי עדן אינה מיידעת את לקוחותיה בעל פה או בכתב כי הם ייאלצו לשלם עבור האספקה הנוספת, אשר לא סוכם לגביה דבר בעת כריתת החוזה, וכי התשלום עלול להיות בתעריף גבוה יותר מהתעריף אשר נקבע בהסכם לאספקה השוטפת.
לטענת המבקשות, על אף שההתקשרות של חלק מהלקוחות היא לתקופה קצובה, חידשה מי עדן באופן אוטומטי את החוזים עמם ללא הסכמתם וללא כל הודעה מוקדמת על ידם, לרבות ללא מתן הודעה בדבר תנאי העסקה שיחולו לאחר תום התחייבות.
בבקשת האישור נגד נביעות, המוערכת בסכום מצרפי של כ-25 מיליון שקל, נטען כי במקום שבחודש בו מבוצעת ללקוח חלוקה כפולה (שתי חלוקות של כדי מים) יחויב הלקוח בגין החלוקה הנוספת אך ורק בגין מרכיב המים במסלול בו בחר, גובה ממנו נביעות בגין החלוקה הנוספת המגיעה לו לפי תנאי ההתקשרות, את מחירו של כד מים נוסף (מוכפל במספר הכדים במסלול שנבחר) שמחירו גבוה יותר (כמעט פי שניים) ממחיר כדי המים בכל מסלול ההתקשרות. תביעה דומה הוגשה על ידי המועצה הישראלית לצרכנות.
בעשותה כן טוען המבקש, רו”ח יוסי שמואלי, פועלת נביעות בניגוד לתנאי ההתקשרות עמה, מתעשרת על חשבון לקוחותיה, ומפרה את הוראות הדין.
מנביעות נמסר: “החברה לומדת את פרטי כתב התביעה ותגיש את תגובתה לבית המשפט”.
ממי עדן לא התקבלה תגובה עד כה.
Leave a Reply