רוב המשלוחים המשונעים תחת טמפרטורה מבוקרת מבוטחים תחת תנאים ישנים / אבי בן חורין

 הפניקס הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעת שיבוב על סך 294 אלף שקל כנגד חברת אייביטרנס לוגיסטיקה מראשל”צ והחברות הזרות Lexazu GMBH & co.kg (על ידי אייביטרנס לוגיסטיקה) וחברת השיט והספנות Maersk a/s (על ידי מארסק ישראל מחיפה), כך פורסם בפוליסה.

בתביעה נאמר כי אייביטרנס לוגיסיקה ו- Lexazu הינן חברות לשילוח בינלאומי ותובלה בינלאומית אשר התחייבו להוביל ולטפל בכל הקשור לתובלה של המטען נשוא התביעה מהספק בגרמניה לישראל, ואילו הנתבעת חברת הספנות Maersk היא המוביל ו/או בעלים ו/או החוכרת של האונייה Vaga Maersk ואשר התחייבה להוביל ולטפל בכל הקשור בהובלת המטען נשוא התביעה מאיטליה לישראל.

בתביעה נאמר כי במסגרת עסקיה רכשה המבוטחת של הפניקס, חברת שיווק, 3,043 קרטונים המכילים גלידות מסוגים שונים על גבי 22 משטחים. המטען האמור הובל במכולת קירור כשהוא במצב שלם, טוב ותקין ונמסר לידי הנתבעות או מי מהן לשם העברתו לישראל. הטמפרטורה הנדרשת להובלת המטען הייתה מינוס 18 מעלות צלסיוס.

בתביעה נאמר כי האונייה הגיעה לנמל אשדוד לפני כחודשיים, ועם הגעת המכולה למחסני המבוטחת התגלה כי המכולה מכוונת לטמפרטורה של 18+ מעלות צלזיוס והטמפרטורות אליהן הגיעו הגלידות היו בין 20.1+ מעלות צלזיוס לבין 24.6+ מעלות צלזיוס. כתוצאה מכך המטען הופשר והושמד, וסכום התביעה הינו הפיצוי ששולם על ידי הפניקס למבוטחתה בגין שווי המטען.

לטענת הפניקס, הנתבעות ביחד ולחוד אחראיות, סולידרית ו/או בנפרד כלפיה, מאחר והנזק ארע למטען ובקשר אליו כאשר הוא היה ברשותן ובחזקתן לאחר שאישרו קבלתו במצב שלם, טוב ותקין. הנזק ארע כתוצאה מרשלנותן בנקיטת הצעדים הדרושים לשמירת שלמותו ותקינותו של המטען.

פרשנות – מאת אבי בן חורין

תביעת שיבוב של מבטחת כנגד הגורמים הלוגיסטיים שהיו מעורבים במסע הימי קיימת מתוקף זכות התחלוף המוכרת שקובעת שעם תשלום הנזק נכנסת המבטחת בנעלי המבוטח וזכאית לתבוע את הפיצוי מאלו הנחשבים כאחראים לנזק. כך, כפי שפורסם בפוליסה.

אבל, אליה וקוץ בה: התשלום צריך להיות בהתאם לתנאי הפוליסה. במילים אחרות, אם חברת הביטוח מצאה להעביר למבוטחים שלה תשלום שאינו תואם את סעיפי הכיסוי אלא מסיבות אחרות (יש לרוב לא מעט כאלו), אזי אין למבטחים את הזכות לתבוע את גורמי הנזק, היות והתשלום בוצע “בהתנדבות” ולא מכוח התנאים הכלולים הפוליסה. נכון, כולנו מכירים בכך שחברת הביטוח איננה גורם פילנטרופי ככל שמדובר בתביעות ביטוח ולא תשלם תביעות אך ורק מתוך רצונה הטהור להיטיב עם הציבור, אך יש מקרים (וצריך להכיר במציאות) ששיקולים זרים הם סיבת התשלום. גם אם נצא מנקודת הנחה שאין הדברים כך, במקרה שלפנינו יש לוודא את הקשר הישיר בין הנזק לרישום התנאים והסייגים בפוליסה.

בביטוח משלוחים תחת טמפרטורה מבוקרת קיימים סעיפי כיסוי משנת 1986 ויש גם סעיפים בנוסח חדש מ-2017. עקרונית, פוליסה לביטוח ימי לא מתחדשת מדי שנה אלא פתוחה / תקפה כל עוד אחד מהצדדים לא ביקש לבטלה. ברוב הפוליסות שתקפות מזה שנים לא חל שינוי, למרות כניסתם של הסעיפים החדשים למערכת הביטוח. האם זה היות והמבוטח לא רצה לשנות דבר? האם היות והסוכן לא היה מודע לאופציה הזו? האם לאור העובדה שהיועץ לא מכיר את הניסוחים החדשים ולא רצה לשנות הקיים? ואולי עקב העובדה שהמבטח לא יזם את השינוי (בהנחה שהוא ידע על קיום הסעיפים החדשים)? התשובה המדויקת כנראה לא חשובה. המציאות בפועל שרוב העסקים בישראל שיש להם משלוחים שמשונעים תחת טמפרטורה מבוקרת, מבוטחים תחת התנאים הישנים (ולא נאמר שזה המצב הרצוי – להיפך !).

יתרה מכך, גם בין הסעיפים שהיו או אלו שנוספו כאלטרנטיבה, ישנם כאלה עם הבדלים בכיסוי. אך כאמור, לאור הידע המקצועי הלא רב בנושא הביטוח הימי ובמשלוחים מסוג זה , הבעיה פורצת לחיינו לרוב רק במועד התביעה.

במקרה שלפנינו לא ברור מה תמליל הפוליסה ומדוע הפניקס שילמה את התביעה, אך מעבר לעובדה זו ננסה להבין מה עוד יכול לשמש עילה לדיון, להעלאת ספקות, לאי הסכמות בתביעת השיבוב. אמנם צוין שהמטען הובל במכולת קירור כשהוא במצב שלם, טוב ותקין , אך מי יודע מה היה המצב בתחילת המסע? מה היתה הטמפרטורה במכולה טרם ההמכלה? האם האחריות לבדיקה הטמפרטורה מוטלת על מי מהגורמים או אולי דווקא על המבוטח? אולי על הספק? מה תפקידו של המוביל ברגע שכזה ? האם היה מי שבדק את כיול המכולה ושינה ממה שהיה? האם גרף המכולה (הרשם האוטומטי שבתוכה) הראה נתונים טובים לאורך המסע? מה היה מסלול ההובלה מגרמניה לנמל האיטלקי? מי בדק את הטמפרטורה בתחילת המסע היבשתי ובסופו, אם בכלל? האם הותקנו רשמי טמפרטורה עצמאיים מטעם המבוטח (בהתאם להוראת המבוטח שמופיעה בפוליסה או בהחלטה עצמאית)? האם זה לא נעשה?

לפי המידע שקיבלנו, ההגעה של המכולה לנמל אשדוד הייתה לפני חודשיים. היכן הייתה המכולה עד המעבר למבוטח? מי היה אחראי לוודא את הטמפרטורה בה ? אם נמל אשדוד לא ברשימת הנתבעים, האם המצב נבדק כבר בהגעה לנמל והמצב הלא טוב התגלה אז? לפי התביעה, רק בהגעת המכולה למחסן המבוטחים התגלתה התקלה. אם כן, מדוע הנמל לא נתבע? יש סיבה?

נושא נוסף הוא גובה התביעה. חברת ביטוח מבטחת בביטוח ימי בסכום ביטוח שהינו מעל עלות הקנייה וההובלה, אם בעבור הוצאות נוספות ואם בעבור רווח מסוים (כן, גם רווח נכלל בסכום הביטוח. הרי חברה מסחרית מביאה מוצר לארץ כדי למכור ברווח. אם לא יגיע או לא יהיה מה למכור  – היא תפסיד גם את הרווח). הגורמים שמטפלים בשינוע לא אמורים להיות אחראים גם להוצאות נוספות כאלו. המוביל הימי למשל, מוגבל לפי אמנות בינלאומיות בגובה התשלום (סיבה אחרת לכעס על כללי הים). האם הסכום שנתבע תואם את התשלום של המבטחת או את גובה האחריות של הנתבעים?

שווה בדיקה .

לסיכום, קשה לומר בתיאבון היות וגלידה שמופשרת ומוקפאת מחדש איננה בגדר המוצר הרצוי. אך נאמר שרצוי לדאוג תמיד לביטוח נכון על בסיס ידע וניסיון מקצועי הולם.