על חלב נאקות / פרופ’ יצהל ברנר

מתוך הפרק על חלב נאקות בספר ”מחשבות, מעשיות, מנגינות” – מאת פרופ’ יצהל ברנר, הוצאת ניב 2022 (כתבה שלישית בסדרה)

לפני מספר שנים נשאלתי במסגרת עבודתי לגבי טיפול בחלב נאקות (נקבת הגמל) כטיפול במחלות דלקתיות של המעי. התייחסתי לכך כאל עוד אנקדוטה שנוח מאד לאנשים הנמצאים בצרה להתלות בהם.

בעבודתי בוועדות ערר לקביעת נכות במוסד לביטוח הלאומי אני נתקל בשנים האחרונות בצעירים רבים בעשור השלישי והרביעי לחייהם הסובלים ממחלות מעי דלקתיות, חלקם במצב קשה ביותר עם מה שמוגדר כקרוהן קוליטיס, עם פגיעה במערכת העיכול, בשלד ובמפרקים ובעור. במקביל אני נתקל בריבוי של צעירים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, חלקם במצבים קשים, וכן כאלו עם הפרעות למידה וריכוז לגווניהם. עמיתי הפסיכיאטרים מתמודדים עם מידת הנכות הראויה לכל אחד מהסובלים מבעיות אלו. הסיבה העיקרית הנמסרת לעלייה בתחלואה זו היא חוסר ידע שהביא לחוסר אבחון נאות. אך האם זאת הסיבה היחידה?

נכנסתי לבדיקת הנושא במרשתת ועיינתי במאמרים רבים שנכתבו על העלייה בתחלואה במחלות מעי דלקתיות (בעיקר קרוהן) ועלייה בבעיות התנהגות וברצף האוטיסטי (עד לרמה של ילד אחד מכל שישים). מצאתי ניסיונות לשייך זאת לגורמים סביבתיים: זיהום אוויר, חומרי הדברה, כלכלת האימהות בהריון, שדות אלקטרומגנטיים, תת תזונה וחסר ברכיבי מזון כמו חומצות שומן, אנרגיה ומגנזיום. העבודות לא הגיעו למסקנות חד משמעיות, אולם ברור כי קיימת עלייה בתחלואה במחלות הללו, ובולטת העלייה בחברות שעוברות עיור (אורבניזציה) מהיר בעשורים האחרונות. נטייה זו קיימת בכל העולם באזורים מפותחים ובאזורים עם כלכלה מתפתחת.

בעשורים האחרונים התפתחה גישה באלרגולוגיה ואימונולוגיה על חשיבות החשיפה של ילדים לאלרגנים שונים בילדותם. החשיפה מעוררת את פעילות מערכת החיסון ובכך משפרת את יכולתו של הילד להתמודד עם זיהומים ומקטינה את רגישות היתר “האלרגיות” הנפוצות.

נשאלתי לאחרונה על סוכרים מסוג אוליגופרוטאוסכרידים המוספים היום לתכשירי החלב המלאכותי לתינוקות במזון התינוקות, המשמש בארבעים השנים האחרונות כמזונם העיקרי של התינוקות הגדלים בציביליזציה המתועשת והממוחשבת. להוספת האוליגוסכרידים משייכים תכונות של שיפור מערכת החיסון, מניעת הדבקות של חיידקים לאפיטל מערכת העיכול שמקטין את נזקיהם. אין ספק כי לחומרים אלו לא הייתה התייחסות קודמת בהזנת התינוקות. יש לברך על ההתייחסות הזאת והיכולת הטכנולוגית להוסיף מרכיבים אלו למזון המלאכותי.

אוליגופרוטאוסכרידים מוכרים לנו כמרכיבים של קצות גבולות “המברשת” של תאי המעי. הם מוכרים לנו גם כמרכיבים של דפנות חיידקים ופתוגנים אחרים, לפי המבנה שלהם מסווגים זנים של חיידקים מאותו הסוג. פוליסכרידים ואוליגוסכרידים הם מרכיבים עיקריים של האנטיגנים המפעילים את מערכת החיסון, כך שחשיבותם של אולליגוסכרידים במטבוליזם של הגוף האנושי אינה מוטלת בספק.

אחד האוליגופרוטאוסכרידים המוכר שנים רבות מופרש בעקבות יניקה של חלב אם. אוליגופרוטאסכריד זה גורם לחיבור של שני מונומרים של אימונוגלובולינים ויצירת דימר (מולקולה המורכבת משני מונומרים) שמורכב משתי מולקולות אימונוגלובולינים  (שני מונומרים) המחוברים על ידי אוליגוסכריד. טיפול בדיפניל אידנטואין – תרופה יעילה ונפוצה למניעת פרכוסים, גורם למניעת הפרשת האוליגוסכריד והצטברות מולקולות מונומר של אימונוגלובולין בחניכיים ויצירת דלקת בחניכיים כאשר מערכת החיסון המידית מושבתת.

אוליגפרוטאווסכריד נוסף הכרנו מהחמוציות (cranberry). פירות יער אלו מוכרים כטובים למניעת זיהומים חוזרים בדרכי השתן. ייחודן של החמוציות אינו בהחמצת השתן – זאת ניתן להשיג בעזרת פירות אחרים ביתר יעילות, אלא בנוכחות של אוליגוסכרידים בפרי המונעים את היצמדותם של דפנות חיידקים לדפנות צינורות השתן ובכך מוקטן הסיכון להווצרותן של דלקות בגלל החיידקים.

אוליגופרוטאוסכרידים בחלב האם נמצאים לפי סקירות שונות בהרכבים ובריכוזים שונים אצל חלב שמופק מנשים שונות. ריכוזם קשור בגנטיקה של האם ובאפיגנטיקה שלה: מהי אוכלת? כיצד היא מנהלת את חייה? באיזו סביבה היא חיה? לכן ההרכב שלהם הוא ייחודי לכל אם. ניתן אולי להשוות את הרכב האוליגוסכרידים בחלבה של כל אשה להרכב יין מאותו סוג וזן ענבים שמיוצר במקומות שונים. טועמי היין יודעים לספר לנו לפי הטעם והריח היכן נוצר היין, באיזו שנה, באיזו עונה ולעתים גם באיזה כיוון צמחו הגפנים.

זוהר שנולדה בניו יורק

לפני שלושה ארבעה עשורים נכנס לשימוש החלב המלאכותי לתינוקות שהכיל את מרכיבי החלב האם העיקריים (חלבון, אנרגיה, שומנים, ויטמינים  ומינרלים) בריכוז דומה לריכוז שקיים בחלב האם כמשתמשים במרכיבים שמקורם מחלב פרה או שיוצרו באופן מלאכותי. כתלמיד בבית ספר לרפואה בעשור שמיני של המאה העשרים, למדתי כיצד להאכיל תינוקות בחלב פרה. למהול אותו במים בהתאם לגיל התינוק ולהוסיף סוכר או עמילן על מנת להגיע לריכוזים של חלבון, אנרגיה, ויטמינים ומינרלים בריכוזים דומים לריכוז חלב האם שאיתם יכול התינוק להתמודד.

שלושת ילדי הראשונים גדלו על תוספת חלב זו להנקה. במהלך גידולם התחילו להופיע תכשירי חלב תינוקות מלאכותי שהיו בצורת אבקה שנמהלה במים. תכשירים אלו היו יקרים והשתמשנו בהם רק כאשר היינו יוצאים לתקופה ארוכה של מספר שעות או ימים מהבית. בשנת 1988 נולדה בתי הרביעית בניו יורק. גרנו במגורי המתמחים של אחד מבתי החולים המפורסמים של מנהטן בו עבדתי. היינו המשפחה הגדולה בבניין. רוב הרופאים האמריקאים שגרו בבניין היו צעירים מאתנו, רווקים או זוגות צעירים, לכל היותר עם ילד אחד. בין הרופאים הזרים היו כמה משפחות עם שניים או שלושה ילדים. גידלנו את בתנו על הנקה בתוספת חלב ולעתים חלב תינוקות מלאכותי שנמכר בניו יורק בצורה נוזלית בפחיות של גלון או שני גלונים (קרוב לליטר).

אירוע שהשפיע עלי מאוד בהבנת הציביליזציה האמריקאית התרחש במסדרון בית המגורים. נכנסתי עם בתי התינוקת כשאני דוחף את עגלתה מלווה על ידי בני בן השבע. שתי רופאות צעירות העונות על הקריטריונים של JAP – Jewish American Princess, עמדו והמתינו למעלית כשהן משוחחות ביניהן. כשנכנסתי החלו לדבר עלינו, שאנו מרעילים את התינוקת בחלב פרה כי אנו חפצים במותה כי נולדה שלא ברצוננו (ובכך רמזו ללא מלים שאין אנו בקיאים בשימוש באמצעי מניעה). כששמעתי מיד הגבתי, למרות שהשיחה ביניהן לכאורה לא הייתה מיועדת לאוזניי. הראיתי להם את בני בן השבע שהיה לידי והסברתי כי הוא גדל על חלב פרה בלבד כי תכשירים אחרים לא היו קיימים והוא התפתח לא רע והוא לומד כבר בכתה השנייה בבית הספר היסודי הסמוך. כשהגעתי לבית שכחתי מהשיחה אך פעמים רבות נזכרתי בה בשלבים שונים של חיי, בעיקר כאשר נכדיי נגמלו מהנקה.

סיכום:

היום ברור לי כי במהלך חיי עברתי תקופה של שינויים רבים. השינויים לא היו רק בטכנולוגיה של התחבורה, הלחימה, האנרגיה  ונגזרות אחרות. הטכנולוגיה השתנתה גם בתחום החקלאות ויצור המזון. ממזון שמקורו בטבע עברנו למזון מתועש ומעובד. טיפול מתועש בצמח ובבעלי החיים המשמש כחומר גלם למזון, וטיפול מתועש במזון עצמו כמו גם יצירת מזון מתועש.

כשקראתי על אודות תוספת האוליגופרוטאוסכרידים לתכשירי חלב האם המלאכותיים, שמחתי כי מתייחסים לנושא. מצד אחר, קשר הזמנים בין כניסתם לשימוש של תכשירי חלב התינוקות המלאכותיים החל ברבע האחרון של המאה העשרים, ובין העלייה בתחלואה במחלות מעי דלקתיות וברצף האוטיסטי והפרעות למידה בראשית המאה הנוכחית, עורר אצלי תהייה. האמנם חוויתי במהפכה שהביאה ל”מגיפות” שבתוצאותיהן אני צופה בוועדות של המוסד לביטוח לאומי ועל היקפן אני קורא?

האם חלב הנאקות מכיל הרכב אוליגופרוטאוסכרידים שאולי מסוגל לעזור לחולי קרוהן? למזער את הנזק הדלקתי שמחלות אלו גורמות להם?

אני משאיר את השאלה הזו פתוחה. חוויותיי האישיות כאב וכרופא בארבעים השנים האחרונות והתצפיות על העלייה במחלות המעי הדלקתיות בתקופה זו בחברות המתועשות מעוררים את השאלה.

---

גילוי נאות: הכותב, פרופ’ יצהל ברנר, הוא רופא מומחה במקצועו העוסק ברפואה פנימית ורפואה גריאטרית, נשוי לטלי ברנר הנמנית עם צוות הכותבים של עיתון E-food וכותבת על מזון וגסטרונומיה