יצרני מזון המייצאים לאיחוד האירופי צריכים להתאים את ביטוח אחריות מוצר להוראות האיחוד / ישראל גלעד

יצרני המזון המייצאים לאיחוד האירופאי יהיו חייבים להתאים את ביטוח אחריות מוצר בהתאמה להוראות חבות המוצר החדשות של האיחוד האירופאי.

החוק החדש של האיחוד האירופאי בנוגע למוצרים פגומים כולל מספר שינויים משמעותיים שנועדו להגן על הצרכנים ולהתאים את החקיקה לטכנולוגיות המודרניות.

להלן השינויים העיקריים כפי שפורסם לראשונה בפוליסה.

1. הרחבת ההגדרה:

* ההגדרה של מוצר כוללת כעת גם עדכוני תוכנה, בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים כמו רובוטים, רחפנים ומערכות בית חכם.

* תוכנה בקוד פתוח או תוכנה חינמית אינה נכללת באחריות, מכיוון שהיא מסתמכת על שיפורים מצד המשתמשים.

2. הרחבת סוגי הנזקים:

* ניתן כעת לתבוע פיצויים גם על נזק פסיכולוגי מוכר רפואית הדורש טיפול.

* נזק לנתונים, כמו מחיקת קבצים מכונן קשיח, מכוסה גם הוא, בתנאי שהנזק עולה על 1,000 אירו.

3. הארכת תקופת האחריות:

* תקופת האחריות הוארכה ל-20 שנה, עם אפשרות להארכה ל-30 שנה במקרים בהם הנזק מתגלה לאחר תקופה ארוכה יותר.

4. נהלים ברורים יותר לפיצויים:

* התהליך להוכחת פגם במוצר שגרם לנזק הפך לפשוט יותר.

* רשויות הגנת הצרכן הלאומיות יספקו הנחיות ומידע לתביעות פיצויים בצורה נגישה.

5. אחריות על מוצרים מיובאים:

* חייבת להיות ישות בתוך האיחוד האירופאי שניתן להטיל עליה אחריות לנזק שנגרם ממוצר פגום, גם אם המוצר יוצר מחוץ לאיחוד.

* אם לא ניתן למצוא עסק אחראי, הצרכנים עשויים עדיין לקבל פיצויים דרך תוכניות לאומיות.

6. עדכון כללים לכלכלה מעגלית:

* מעודדים מוצרים להיות עמידים יותר, ניתנים לשימוש חוזר, לתיקון ולשדרוג.

* כללי האחריות עודכנו להיות ברורים והוגנים לחברות שמבצעות שינויים משמעותיים במוצרים.

שינויים אלו נועדו להבטיח שמסגרת האחריות למוצרים של האיחוד האירופאי תישאר רלוונטית ויעילה מול טכנולוגיות ושיטות שוק מתפתחות. מעבר לכך, החוק האירופאי החדש מעניק סמכויות נרחבות לרשויות האכיפה, המאפשרות להן להטיל סנקציות מגוונות על חברות שלא יעמדו בדרישות החוק ואת במטרה להרתיע חברות מלהפר את החוק, להגן על הצרכנים ולשפר את בטיחות המוצרים בשוק.

 

ההבדלים העיקריים

ההבדלים בין חוק מוצרים פגומים הישראלי וחוק מוצרים פגומים האירופאי החדש:

1. היקף החוק:

* ישראל: החוק הישראלי מתמקד בעיקר בפיצויים כספיים בגין נזקים גופניים ונפשיים שנגרמו כתוצאה משימוש במוצר פגום.

* אירופה : החוק האירופאי החדש נוקט גישה רחבה יותר, והוא כולל גם נזקים לרכוש, בנוסף לנזקים גופניים ונפשיים. כמו כן, החוק האירופאי שם דגש על מניעת נזקים עתידיים והבטחת בטיחות מוצרים.

2. הגדרת “מוצר פגום”:

* ישראל: ההגדרה של “מוצר פגום” בחוק הישראלי מתבססת בעיקר על סטנדרטים תעשייתיים ובטיחותיים.

* אירופה: החוק האירופאי מציע הגדרה רחבה יותר, הכוללת מוצר שאינו עומד בציפיות סבירות של הצרכן לגבי בטיחותו.

3. אחריות היצרן:

* ישראל: האחריות מוטלת על היצרן, המשווק או המפיץ של המוצר.

* אירופה: החוק האירופאי מטיל אחריות על כל מי שעוסק בשרשרת האספקה של המוצר, החל מהיצרן וכלה במשווק הקמעונאי.

4. הוכחת אחריות:

* ישראל: על הצרכן להוכיח כי המוצר היה פגום וכי הפגם גרם לנזק.

* אירופה: החוק האירופאי מטיל נטל הוכחה הפוך על היצרן או המשווק, המחויבים להוכיח כי המוצר לא היה פגום או שהפגם לא גרם לנזק.

5. היקף הפיצויים:

* ישראל: הפיצויים מחושבים על פי חומרת הנזק שנגרם.

* אירופה: החוק האירופאי מאפשר פיצויים רחבים יותר, הכוללים גם הוצאות רפואיות, אובדן הכנסה, כאב וסבל, ונזקים לא מוחשיים אחרים.

החוק האירופאי החדש מציע הגנה רחבה יותר לצרכנים מאשר החוק הישראלי. הוא מטיל אחריות רחבה יותר על היצרנים והמשווקים, ומאפשר פיצויים נרחבים יותר בגין מגוון רחב של נזקים. עם זאת, חשוב לציין כי יישום החוק בפועל עשוי להשתנות ממדינה למדינה באירופה

הרחבת החבות על פי החוק האירופאי תביא להגדלת הפרמיה לביטוח אחריות מוצר גם ליצרן המוכר את מוצריו לאירופה וגם למשווק של מוצרים לאירופה. החוק האירופי החדש חל על כל מי שמשווק מוצרים בשוק האירופי המשותף, ללא קשר למקום מוצאו, כך שפוליסת ביטוח אחריות מוצר תורחב לכסות על פי החוק האירופאי החדש.

ההגדלה של הפרמיה תושפע בעיקר מ:

* הרחבת הכיסוי הביטוחי

* גידול צפוי במספר התביעות

* גידול צפוי בעלות התביעות

* הסכמים של המבוטח עם ספקים והמיקום שלו בשרשרת האספקה.