יין הונגרי: יריית הפתיחה

מאת מיכאל בן יוסף

מספר שאלות מרכזיות עולות כשבאים לטעום יין חדש שלא קיים בישראל. ראשית – איכות היין, שנית – מחיר היין, שלישית – אופי שיווק היין.

יין הונגרי הוא לא מסוג היינות שיהיה קל להחדיר לשוק הישראלי. הוא לא יינות צרפת או ספרד או אפילו קליפורניה, שיש להם יחסי ציבור עולמיים משומנים היטב, והציבור הישראלי שחובב יינות תוצרת חוץ מכיר ומוקיר.

יין הונגרי בשלב זה מסתכם בזה שידועים לנו יינות טוקאי המתוקים, שמאוד דומים ליינות סוטארן והם מיועדים לדיז’סטיף או מוגשים כחלק ממנת פטה כבד האווז המפורסמת.

כחלק משאיפתו האישית של שגריר הונגריה בישראל, נאג’י אנדור, לקדם את יינות הונגריה בישראל, נערכה טעימות של יינות הונגריים בשגרירות, שהובילה ז’ופיה סוהאי Szuhai Zsófia סומלייה שעובדת ברשת חנויות יין גדולה בבודפשט. היא הייתה האחראית על ליקוט יינות הונגריים שנבחרו על ידה לטובת הטעימה בשגרירות – כ-15 יינות המייצגים לדעתה את הונגריה. רוב היינות היו לבנים ומחירם לא עלה על 80 שקל.

אם לסכם את הטעימה בלי להיכנס לביקורת יין פרטנית, אני יכול לומר שרוב היינות היו סבירים, חלקם טובים, יינות שחובב היין הישראלי יכול להתחבר בלי שום בעיה. ופה טמונה הייתה הבעיה ביינות שטעמנו – לא היו בטעימה הזו יינות גדולים, לא היו בשורות שיכולות לכבוש ולבשר על משהו חדש בשוק. אלו לא היו יינות שחובבי היין ירוצו לחפש ויעמדו בתור לקנות אותם. ברמת היין שטעמנו יש מספיק יינות על המדפים בחנויות, צרפתיים, ספרדיים ואפילו ישראליים.

כדי שיינות לא מוכרים יצליחו, כדי שאפשר יהיה למכור אותם בשוק רווי שנשלט על ידי חברות שיווק מועטות, היין חייב להיות מעולה פלוס. היין צריך להיות גדול או שיש לו ייחוס רציני.

אנו, עיתונאי היין, הוזמנו לשגרירות ההונגרית לערב חווייתי שבו הדיפלומטיה הורידה את העניבות וביקשה מאתנו לחוות דעתנו על היינות השונים שטעמנו. הטעימה חולקה על פי אזורי היין השונים בהונגריה ומספר ייננים שהגיעו במיוחד מהונגריה הסבירו לנו על אופי היין בעידן החדש, תוך כדי ניסיון לשמור על המסורת ארוכת השנים של עשיית יין הונגרי.

אורי רן, מנכ”ל יקב צרעה לשעבר, אירגן את הערב לבקשת השגריר ההונגרי ושף אלון גונן היה אחראי על מנות האוכל שהוגשו עם היינות.

בטעימה:

Sauvignon Blanc 2016  – מאזור Etyek, Buda  – יין טוב, עוצמתי, חד כתער.

Pinot Noir 2015 – מאזור  South Balaton – יין מאוד מימי, פינו חלש וחבל.

Hold and Hollo Sweet 2008 – מאזור Tokaj – אחד הטובים והמרתקים בטעימה.

Szerecsen 2015 – מאזורSouth Balaton . קברנה פרנק ומרלו. עוצמתי ועמוס בפרי שחור. יין מצוין.

Rosé 2016 – מאזור Badacsony. קליל ונחמד, פירותי ומאוד קריספי.

האוכל שהוגש עם היינות:

גולאש של ארנבות שבושל ביין הרוזה ששתינו. הייתה זו מנה מושלמת ליינות היותר ארומטיים שהיו בטעימה. מנה עדינה מאוד עם נגיעה קלילה של טימין ומעט מרווה. בשר הארנבת היה עדין והתפרק בפה.

שלווים קטנים לצד תפוחי אדמה ופטריות פורצ’יני עם רוטב שמנת עדין ליוו את היינות החדים יותר ואף הקברנה פרנק העוצמתי היה מושלם למנה הזו.

אוסובוקו חזיר צעיר שבושל ביין אדום עם ירקות שורש. השף ביקש להגיש עם היין הישראלי זינפנדל של יקב צפרירים. הייננית לורי לנדר, שהייתה אורחת השגריר, הביאה לאירוע את יין הדגל שלה, שזכה לשבחים רבים בקרב הייננים והסומליירית ההונגרייה.

לסיכום: אירוע מכובד, מאורגן טוב ומושקע, שגריר שמנסה לקדם את יינות ארצו ופותח כך את ביתו – אירוח שאנחנו רק יכולים להתקנא בו. היינות שהיו בטעימה הם רק יריית הפתיחה להמשך שיגיע לארץ. ראוי שגם אצלנו (משרד החוץ) ילמדו קצת מהדרך בה מדינה כמו הונגריה דואגת לענף היין שלה ודרכו מקדמת את הכלכלה, התיירות והיופי שיש לענף הזה להציע.

גם שגרירויות ישראל בעולם צרכים ללמוד מהשגריר ההונגרי ולנסות להכיר לעולם את היין הישראלי.