האליקסיר משנת 1982 / מאת מיכאל בן יוסף

החושך עוד לא ירד. זמן דמדומים. תנועת מכוניות ערה, אבק, רעש, המדרכות מלאות אנשים ממהרים. יש דוחק מול תחנת הרכבת. אני עם בקבוק ביד, מודאג וממשיך לצעוד. איך אני מגן על האוצר שבידי?

הולך בצעדה מרתונית, הולך והמרחק לא מתקצר. כאילו כולם מוזמנים באותו זמן לדיקסי. זה המקום שלנו, חבורה מצומצמת של אוהבי יין מלבק הארגנטיני וסטייק Porter House. כן, אנחנו לא רזים, אך גם לא שמנים. כל אחד מביא בקבוק. הם, החברים שלי, לא יודעים. אין להם מושג מה יש באמתחתי. הדאגות מצטברות. המסעדה מלאה, יש תור וממתינים בכניסה, אנשים רעבים וגם לא חביבים. בקושי נכנסתי. למרות האריזה המיוחדת, אני מודאג. הגעתי, עייף אך עם חיוך.

אני יודע מה אני מביא. בקבוק יין מיוחד, הפעם לא מלבק. בקבוק של “לא כל יום”. יין מאזור סוטרן, בורדו, אזור היין הלבן והמתוק של צרפת. הצלחתי להגיע עם בקבוק שלם, באריזה מיוחדת קרה.

בשנת 1855 הצרפתים עצרו את הגלובוס מלהסתובב! באותה שנה, כל יינות הבורדו, מכל סוגיו וצבעיו, קיבלו דירוג שבתוקף עד היום הזה. כן, זו צרפת, גמישה בכל דבר חוץ מדירוג יינות בורדו. על הדירוג נכתבו מאות או אולי אלפי תזות לדוקטורט, כל אחת מהן עם הצעה חדשה לשינוי הדירוג, אך אצל הצרפתים, ולבורדו במיוחד, אין כל שינוי. היחיד שהצליח בזמנו היה פיליפ דה רוטשילד, הבעלים של שאטו מרגו, לעלות את דירוגו בדרגה אחת. נכון, לדרגה הגבוהה ביותר. ההיסטוריה מלמדת על תומאס ג’פרסון, שגריר ארצות הברית בצרפת ומאוחר יותר הנשיא השלישי של ארצות הברית, שנחשב כמומחה ליינות המתוקים של סוטרן. הוא כתב עבודות בית כולל טעימות על מנת לשנות את דירוג יינות בורדו. הבנתם נכון, ללא כל תוצאה.

נחזור ליין שלנו, שאטו FILHOT – Grand Cru Classe, בציר 1982. השאטו היא בבעלות אותה משפחה יותר מ-300 שנה, המשך ישיר של Romain de Filhot המייסד בשנת 1709. שאטו ענק בסיגנון אנגלי קלאסי (נכון, שורשים אנגליים), שמור עד היום עם כרמים על 600 דונם, זני ענבים לבנים בלבד, סמיון 60%, סוביניון בלאן 36%, מוסקדל 4%. שמות הגפנים אולי אינם אומרים הרבה, אך תהליך הייצור הוא סיפור לא פשוט. ראשית הבציר, החלק הקשה ביותר ואולי החשוב ביותר. בציר ידני בלבד, לפי הבשלה פנולית ודרגת “הריקבון האציל” – רק ענבים שבהם ריכוז הסוכר הטבעי בשיאו. התהליך כולו חוזר על עצמו, במהלך חודש, לפעמים בחודשים, בסיבובים חוזרים, ארוך ומסובך, יקר ודורש ידע ונאמנות. הייצור מסובך יותר.

היין בגוון מוזהב בוהק, בעל גוף ונוכחות מידית. לא למרות גילו, אלה רק בגילו, כ-40 שנה מאוחר יותר, היין המתוק של שאטו פילהוט מדבר שפה מיוחדת, שפה מתוקה, עדינה ומשובחת. טעמי דבש טרי, לא מתוק, רק מתקתק, מורכב עם אלף ניחוחות, בושם, תבלינים מתוקים, אגוזים, צימוקים ואיזון מושלם. חמיצות מדודה ונעימה. יין לחגיגה, יין חגיגה לעין ולחיך. יין של פעם בחיים, בחיים היפים והמתוקים. לחיים!