תביעת ביטוח על סך 1.5 מיליון שקל בגין חריגה מתנאי הפוליסה בהובלת מטען רגיש לטמפרטורה / פרשנות של אבי בן חורין

חברת תרמוד מאזור התעשיה פולג בנתניה הגישה תביעת ביטוח ימי על סך 1.55 מיליון שקל כנגד כלל וחברת טרנסוורלד לוגיסטיקה משוהם, חברה לתובלה ושילוח בינלאומי.

בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב נאמר כי במסגרת עסקיה רכשה התובעת מספק שלה בארה”ב תרופות מסוג Exondys במחיר כולל של 363 אלף שקל בתנאי EXW. התרופה האמורה רגישה לטמפרטורה ואמורה להיות מובלת בתנאי טמפרטורה מבוקרת תוך הכנה ואריזה מתוכננת ותוך מעקב שוטף על מהלך ההובלה על מנת שהטמפרטורה לא תחרוג מן המותר.

לדברי תרמוד, כלל ביטחה את הובלת המטען בפוליסה ימית / אווירית כנגד כל הסיכונים וזאת ממחסן הספק ועד להגעת המטען למחסן הסופי בישראל.

בתביעה נאמר, כי מכוח הסכמיה עם תרמוד היתה טרנסוורלד לוגיסטיקה אחראית על איסוף המטען, אריזתו לצורך הובלתו בטמפרטורה מבוקרת של 2-8 מעלות צלסיוס עד מסירתו במחסן בישראל. טרנסוורלד לוגיסטיקה אספה את המטען ממחסני הספק כשהוא במצב שלם, טוב ותקין.

ואולם, כאשר המטען נמסר לרשותה של תרמוד או כאשר הועמד לרשותה, התברר לה כי במהלך ההובלה אירעו חריגות טמפרטורה אשר בעקבותיהן היא נאלצה להשמיד את המטען. כך התברר כי ההובלה לא בוצעה כמתוכנן, המטען התעכב באטלנטה כחמישה ימים וההובלה נמשכה כ-12 יום בלי שנארזה בחומרי בידוד מתאימים למשך ההובלה.

לדברי תרמוד, אירוע הנזק מכוסה תחת הפוליסה מאחר שהפוליסה כוללת הרחבה המכסה נזק הנגרם כתוצאה מחריגות טמפרטורה במהלך ההובלה, לרבות נזק שנגרם כתוצאה מ”כישלון” של המובילים, שומרי שכר או כל צד שלישי אחר.

ואולם בניגוד לתנאי הפוליסה, כלל ביטוח דחתה את דרישתה לפיצוי  בנימוק לפיו הנזק אירע כתוצאה מעיכוב המטען במהלך ההובלה באטלנטה ובשל כך איננו מכוסה על פי הפוליסה. זאת, בהתאם לסעיף המפורש בפוליסה הקובע כי כיסוי לעיכוב מוחרג במפורש מתחולת הפוליסה.

בנוגע לחברת טרנסוורלד לוגיסטיקה, נטען בכתב התביעה כי הפרה את ההסכם כלפי התובעת, בין היתר בכך שלא בחרה מסלול או דרך הובלה מתאימים, לא ארזה את המשלוח בצורה מתאימה ומספקת, לא וידאה שהטמפרטורה הדרושה נשמרה במהלך ההובלה, לא דיווחה על חריגות בטמפרטורה ולא נקטה בפעולות הדרושות לצורך השמירה על הטמפרטורה הנדרשת במהלך כל ההובלה עד מסירת המטען ביעדו.

סכום התביעה, מציינת תרמוד, הינו ערך המטען בתוספת 15% – הן בהתאם לפוליסת הביטוח והן מכוח כך שאלו הן עלויות הובלת מטען ויבוא המטען שיש להוסיפם על מחיר הרכישה.

מכלל ביטוח ופיננסים נמסר: “כתב התביעה טרם התקבל בחברה. לכשיתקבל, נלמד אותו ונגיב בערכאות המקובלות”.

מחברת ההובלה לא נמסרה תגובה עד כה.

 

גם פוליסת כל הסיכונים לא כוללת הכל וחשוב להבין את החריגים

מצד שני, מדוע לא רכשו בעלי המטען כיסוי לכשל בטמפרטורה שכולל גם עיכוב בלוח הזמנים?

מאת אבי בן חורין

אחד הדברים הבעייתיים בהתייחסות למחלוקת בין שני צדדים לחוזה (פוליסת ביטוח היא כידוע חוזה) היא העובדה שנשוא העניין, או במילים פשוטות – תמליל פוליסת הביטוח בצירוף דף הרשימה, איננו בידינו ואנו מסתמכים אך ורק על המידע התמציתי שמופיע כאן.

בכל מקרה, גם אם נצא מנקודת הנחה שטענות המבוטח הן שלמות ומדויקות, לא סביר שחברת הביטוח דחתה שלא כדין את הדרישה לפיצוי. נכון, היו מקרים שתופעה כזו קרתה, אך לרוב יש פער בין המידעים וההבנות וכמובן הציפיות, שמביא לצורך בבדיקה נוספת והפעם המיקום הוא בית המשפט (אפשר לעיתים למצוא פורום אחר ודי לחכימא ברמיזא).

היות שכולנו מכירים את האמרה “אין עשן בלי אש”, אזי יש כנראה גם בטענות חברת הביטוח קשר מסוים למציאות בפועל. לכן, ננסה לראות אילו נושאים מחייבים בדיקה מעמיקה.

הראשון שבהם הוא אם התובעים (בעלי המטען) טוענים שעקב רגישות התרופה לטמפרטורה הייתה “אריזה מתוכננת”. מי תכנן אותה – הספק? מי ארז – הספק? אם התשובות חיוביות, אז הטענה בגינן אינה קיימת בתביעה כנגד מבטח בפוליסה לביטוח משלוחים, כי הכיסוי מתחיל לרוב רק בתחילת התנועה של המטען בחצרי הספק. כלומר, המטען ארוז ומוכן לשילוח בינלאומי.

נושא העיכוב באטלנטה תופס מקום משמעותי בתקציר שהגיע לידינו. אם אנחנו משערים נכון, מדובר על עיכוב בהטסה באותו מקום. האם העיכוב נבע מתקלה בסידורי ההובלה, כלומר באחריות גורמים לוגיסטיים מטעם בעל המטען או בגורם שאינו כזה, קרי למשל “כוח עליון” לפירושיו השונים?

לפי הרשום, “ההובלה נמשכה כ-12 יום בלא שנארזה בחומרי בידוד מתאימים למשך ההובלה”. אנו נוטים לחשוב שמדובר בחוסר של קרח יבש, שכנראה היה אמור להוות את הגורם לבקרת הטמפרטורה, אך עקב התארכות המסע איבד את יכולתו להשפיע.

המסקנה – מי שתכנן את המסע או ארגן את המטען למסע, לא לקח בחשבון תופעות שגרתיות של עיכובים. עם זאת, הטענה של המבטחת שהכיסוי לעיכוב מוחרג מראה כנראה שמי שרכש את הכיסוי הביטוחי (וזה כנראה בעל המטען ו/או נציגיו) לא נתן דעתו על אופציה שכזו. באותו הקשר, צריך לזכור שפוליסת “כל הסיכונים” איננה “הכל” אלא ישנם חריגים ואותם יש לקרוא, להבין, לוודא שהפירוש שנתנו – נכון ולהחליט אם יש בכך להשפיע על הכיסוי התקף. מצד שני, מדוע לא רכשו בעלי המטען כיסוי לכשל בטמפרטורה שכולל גם עיכוב? האם ביקשו זאת? האם ויתרו על כך עקב מחיר? או שאולי כלל לא בדקו הנושא?

הערה אחרת היא לגבי ההגדרה “אירעו חריגות טמפרטורה”. מה פירוש? אם הייתה בעיה בכמות החומר המבודד, אזי הייתה צריכה להיות חריגה אחת לאורך זמן. מה פשר העובדה שהיו “חריגות”? זה מידע שקשה להבינו מבלי לראות ההוכחות לכך . יחד עם זאת, אם נאלצו להשמיד את המטען – האם היה חשש לנזק אך לא נזק בפועל? יש לזכור תמיד שהפוליסה לביטוח משלוחים מבטחת נזק בעין ולא חשש מכך שאולי יש נזק. האם משרד הבריאות הוא שהורה על השמדה? אם כך – זו סיבה שלא מבוטחת ללא נתונים מעשיים שמעידים על נזק.

מבלי להיכנס לתביעה כנגד גורם השילוח (שהיא בוודאי לא קשורה  לתנאי הפוליסה), רב הסמוי על הגלוי. נראה שעד ההחלטה הסופית של השופט בנושא יעבור זמן לא מבוטל.