תאגיד CIVC המייצג מגדלי יין מחבל שמפיין בצרפת תובע את דולינה גרופ ולטפוד על שימוש שלא כדין בכינוי המקור Champagne

בתביעה מצוין כי CIVC הוסמך על פי חוק להסדיר את השימוש בכינוי המקור Champagne ולפעול נגד הפרות שלו. לדברי התובעים, במהלך 2016 התגלה לתאגיד כי הנתבעים מייבאים ומשווקים בישראל באופן סיטונאי יינות מבעבעים שונים, תוך שימוש ללא רשות בכינוי המקור. לדברי עוה"ד קיריל שפר, מטעם הנתבעים: המדובר בתביעה קנטרנית שהוגשה בחיפזון רב וטרם זמנה. הטענות המועלות בכתב התביעה ביחס למעמדה המשפטי של התובעת (CIVC) וזכויותיה בכינוי "Champagne" אינן ברורות וטעונות הכרעה שיפוטית

חבל שמפניה, צילום: Phillip Capper, ויקימדיה
חבל שמפניה, צילום: Phillip Capper, ויקימדיה

התאגיד הצרפתי CIVC המאגד את כלל מגדלי היין (כ-16 אלף) וכ-300 יצרנים באזור שמפיין Champagne שבצרפת, הגיש תביעה נגד חברת דולינה גרופ מקיסריה ובעליה יעקב שיינקמן ובוריס מלין, וכנגד חברת לטפוד מאשדוד ובעליה שושנה פלדמן.

[hide for=”!logged”]

תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע מצוין כי CIVC הוסמך על פי חוק צרפתי משנת 1941 להסדיר את השימוש בכינוי המקור Champagne ולפעול נגד הפרות שלו, וכי על פי דין, רק יינות מבעבעים המיוצרים באזור שמפיין בצרפת מזני ענבים מסוימים ובתנאים מסוימים, והם בלבד, רשאים לשאת את הכינוי שהפך לאחד מכינויי המקור היוקרתיים הידועים ביותר בעולם.

עוד נאמר בתביעה, כי כיום מיוצרים יינות הנושאים את הכינוי האמור בהיקף של כ-300 מיליון בקבוקים בשנה ומשווקים בכ-185 מדינות שונות ברחבי העולם, כולל בישראל.

לטענת CIVC, הנתבעים העוסקים בייבוא ושיווק של מוצרי אלכוהול, מייבאים ומפיצים יינות מבעבעים בין היתר מרוסיה ומאוקראינה הנושאים ללא הרשאה ושלא כדין את כינוי המקור Champagne ובכך מנצלים את המוניטין האדיר של כינוי המקור ומטעים צרכנים.

לדברי התובעים, במהלך המחצית השנייה של 2016 הוא הופתע לגלות כי הנתבעים מייבאים ומשווקים בישראל באופן סיטונאי יינות מבעבעים מפרים שונים, תוך שימוש ללא רשות ושלא כדין בכינוי המקור, ואף שמקורם אינו באזור שמפיין.

לדברי התובעים, באמצעות עוה”ד שי ישראל ויניב באום, במענה לפנייתו אל הנתבעים בדרישה לחדול ממעשיהם, הנתבעים שיינקמן ומלין טענו כי הסירו את היינות המפרים מהמדפים וכי לא ייבאו אותם בעתיד. הנתבעת שושנה פלדמן טענה, כי בשל תקלה נקודתית הודבקה תווית שגויה על בקבוקים ספורים וכי אין סכנת הטעייה, שכן על גבי היינות מופיע הכיתוב “יין נתזים” יחד עם שם המוצרים.

לטענת CIVC, המדובר בטענה שחוקה ובלתי אמינה הנשמעת חדשות לבקרים וממילא נטענה בעלמה וללא כל פירוט. בתביעה נאמר, כי הנתבעים התעלמו מדרישות התאגיד הצרפתי ולא מסרו את מסמכי הייבוא והמכירה של המוצרים המפרים ולא שילמו פיצוי בגין מעשי הפרה. על כן לא נותר להם מנוס אלא לנקוט בהליכים משפטיים נוכח ההפרה הבוטה של זכויות הקניין הרוחני, הטעיית צרכנים והתעשרות הנתבעים שלא כדין.

בית המשפט מתבקש לאסור על הנתבעים לייבא ולשווק מוצרי אלכוהול הנושאים שלא כדין את כינוי המקור Champagne, להורות להם לאסוף את המוצרים המפרים ששווקו על ידם ולהשמידם, למסור דוח על היקפי הייבוא והשיווק של המוצרים המפרי

[/hide][hide for=”logged”]


אתר E-FOOD חסום בחלקו למשתמשים רשומים בלבד.ניתן להרשם לתקופת היכרות מיידית ובחינם

[/hide]

ם, ולשלם ל-CIVC פיצויים סטטוטוריים מצטברים בסכום המקסימלי הקבוע בחוק עוולות מסחריות בגין הפרת זכויותיו. בשלב זה, ולצורכי אגרה, הועמד סכום התביעה על 300 אלף שקל, תוך שמירה על הזכות לתיקון הסכום בהמשך.

תגובת הנתבעות – דולינה גרופ וחברת לטפוד: “לדברי עוה”ד קיריל שפר, המייצג את הנתבעים: המדובר בתביעה קנטרנית אשר הוגשה בחיפזון רב וטרם זמנה. הטענות המועלות בכתב התביעה ביחס למעמדה המשפטי של התובעת (CIVC) וזכויותיה בכינוי “Champagne” אינן ברורות וטעונות הכרעה שיפוטית. יתרה מכך, הטענות ביחס לשיווק המוצרים נשוא התביעה על ידי החברות הנתבעות בעבר, כמו גם חוקיות השימוש, מצויות כעת בבדיקה ובכל אופן, הנתבעות אינן משווקות את המוצרים הללו בהווה ועל כך אין כל מחלוקת. מכאן עולה, שמרבית הסעדים הנתבעים כלל אינם רלוונטיים למצב העובדתי הקיים ומכך אנו למדים שהתביעה אינה אלא כלי הנועד להפעלת לחץ על הנתבעים לשלם לתובעת “פיצוי הולם” (כפי שדרשה התובעת עצמה מן הנתבעים, מספר פעמים, במסגרת חילופי המכתבים בין הצדדים). סממן נוסף לניסיונה של התובעת “להלך אימים” על הנתבעים הוא הניסיון הפסול לקשור בתביעה את בעלי המניות בחברות הנתבעות ולתבוע אותם אישית בגין עילות המיוחסות לחברות בלבד”.

 

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*