חברת המזון נטו מלינדה סחר מקרית מלאכי הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעת ביטוח ימי על סך 290 אלף שקל כנגד שתי חברות שיט, ספנות, ותובלה ימית זרות. לדברי נטו מלינדה סחר במסגרת עסקיה היא רכשה מספק בסין במחצית חודש יולי אשתקד 2,200 אריזות קרטון של דגי אמנון קפואים במשקל של 24,398 ק”ג. המטען הומכל במכולת קירור אותה סיפקו הנתבעות והוטען על גבי האונייה Thalass doxa כשהוא במצב שלם, טוב, ותקין.
האונייה הגיעה לנמל חיפה כעבור כחודש, ועם פתיחת המכולה במחסן הקירור נראתה כמות קרח גדולה בקרבת דלתות המכולה ועל הקרטונים. כמו כן ב-16 קרטונים שנבדקו נמצא כי הדגים מופשרים, וכי חל בהם שינוי בצבע. בנוסף, מרשם הטמפרטורה הנייד עלה כי במהלך ההובלה לא נשמרה הטמפרטורה הנדרשת.
בהתבסס על מידע זה, החליט משרד הבריאות לא להתיר את הכנסת המכולה לישראל, והמטען הושמד. לדברי נטו מלינדה סחר, כתוצאה מהנזק למטען עקב אי הובלתו בטמפרטורה הנדרשת והשמדתו, נגרמו לה נזקים בגובה סכום התביעה, ועל הנתבעות אשר הנזקים אירעו כתוצאה מרשלנותן, לפצותה.
הבעייתיות במדידת טמפרטורה על ידי רשם נפרד מזה של המכולה / פרשנות מאת אבי בן חורין
החלטת משרד הבריאות שלא להתיר את כניסת המכולה לארץ עקב אי הובלתה בטמפרטורה הנדרשת איננה מעשה חריג והוא, לצערנו, מתקיים במקרים לא מועטים. ההחלטה יכולה לנבוע מיישום “אוטומטי” של הנחיה ברורה (לפי ידיעתנו), שאומרת שאם מוצג גרף טמפרטורות שחסרה בו תקופה של 24 שעות רציפות, התוצאה היא חד ערכית ולא ניתנת לגמישות מנהלתית. גם בהפסקות קצרות יותר, כאשר יש שינויי צבע וריח, עלולה להיות החלטה “קשה” כזאת.
במקרה דנן, מדובר על כך שהמידע על מצב הטמפרטורות הוא מהרשם הנייד (שהוא כנראה רשם נפרד מזה של המכולה, שהונח במקום ביוזמת היבואן, ולא מהרשם הקבוע במכולה). השאלות שיש לשאול הן: האם הוא הונח עקב הנחיית ביטוח או עקב החלטה מקצועית של היבואן? האם חברת הספנות סירבה לספק אותו? האם הייתה בו תקלת רישום שאיננה מעידה על בעיית טמפרטורה? מדוע לא מסתמכים על הרישום האוטומטי של המכולה?
בהתייחסות לנושא הביטוח הימי, אפשר לומר שאם היה כאן ביטוח (ואנחנו לא יודעים אם זה המצב), אך התביעה מוגשת על ידי היבואן כנגד המובילים ולא על ידי המבטחים כתביעת שיבוב, הרי שבפנינו אחת התופעות הבעייתיות ביבוא מוצרים תחת בקרת טמפרטורה. מצד אחד החלטה מנהלתית שלא לאפשר כניסה לארץ (בלשון הביטוח: Rejection – דחייה) ומצד שני אין אפשרות למבטח לבדוק את המטען ולוודא שאכן נגרם נזק בהובלה והוא מבוטח לפי הפוליסה, כי אי אפשר להוציא דגימות למעבדות חיצוניות. יש לזכור שהיות שהביטוח הימי הוא למוצר ולא לבעל הטובין והיות שדחייה הינה כלפי בעל המטען, הרי אם יש רצון לרכוש ביטוח כזה, יש צורך לרכוש ביטוח ספציפי שעלותו לא נמוכה (באחוזים ולא בפרומילים) והיבואנים, לרוב, נמנעים מרכישה שכזו.
הכותב הוא מומחה לביטוח ימי
Leave a Reply