מחקר בנק ישראל: המלחמה יוצרת לחץ לעליית מחירים בענף המזון בטווח הקצר והבינוני

עיקרי הניתוח

בצד הביקוש אנו מנתחים את השפעות המלחמה על הרמה, הגמישות וההרכב של הביקוש למוצרים ושירותים. בצד ההיצע אנו מתייחסים להשפעות על מבנה העלויות של הפירמות (המושפע בתורו משינויים בזמינותם של חומרי גלם, סחורות ותשומת העבודה, כמו גם משינויים בטכנולוגיית היצור) וכן על כוח השוק. בענף המזון מביא ניתוח זה למסקנה כי המלחמה יוצרת לחץ מסוים לעליית המחירים לצרכן בטווח הקצר והבינוני. עדויות אמפיריות ראשוניות המבוססות על נתוני הוצאות בכרטיסי אשראי ומדד יומי חדש ומהיר למחירי המזון (ללא פירות וירקות טריים) שפותח בבנק ישראל תומכות במסקנה זו.

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 מציבה אתגר משמעותי בפני כלכלת ישראל. תזכיר זה מתמקד באחד הממדים של אתגר זה: השפעת המלחמה על המחירים היחסיים במשק. התזכיר נוקט בגישה מיקרו-כלכלית ומתמקד בענף המזון בשל חשיבותו המשקית ומשקלו המשמעותי במדד המחירים לצרכן (כ-12% מסל הצריכה).

המלחמה משפיעה על תנאי הביקוש וההיצע בענפי המשק באופן משמעותי. על אף קווי דמיון מסוימים, השפעה זו שונה באורח ניכר מזו שחווה המשק במשבר הקורונה או בסבבי מבצעים צבאיים שהיו בעשור החולף. השוואה בין לאומית אף היא מאתגרת שכן קשה למצוא כלכלות שעברו בשנים האחרונות אירוע דומה שמאפייניהן הבסיסיים דומים לאלו של ישראל.

על רקע זה מוצגת כאן מסגרת אנליטית לניתוח שיטתי של השפעות המלחמה על שלושת כוחות השוק הבסיסיים שיקבעו את השינוי ברמת המחירים לצרכן: ביקוש, מבנה עלויות ועצמת התחרות. תוצג בפרק 2 השפעתו הצפויה של כל גורם כזה הן באופן כללי, והן באופן ספציפי בענף המזון. כפי שנראה, בענף המזון מרבית הגורמים פועלים בכיוון של לחץ כלפי מעלה על המחירים. בהמשך יוצגו נתונים ראשוניים המצביעים על עליה משמעותית בהוצאה על מזון בתקופת המלחמה המבוססים על נתונים לגבי ההוצאות בכרטיסי אשראי על מוצרי מזון לצד מדד מהיר חדש שפותח במסגרת הניתוח, למחיר מוצרי מזון ברשתות הקמעונאיות המספקים עדות ראשונית לעלייה בביקוש ולעליית מחירים ממוצעת של כ-2% בסל המזון (ללא פירות וירקות) בשבועות שעברו מאז פרוץ המלחמה. מגמות אלו עולות בקנה אחד, לעת עתה, עם הניתוח.

השפעת המלחמה על הביקוש פועלת דרך שלושה ערוצים עיקריים: השפעה על רמת הביקוש, השפעה על גמישות הביקוש, ותחליפיות הביקוש – הסטה אפשרית של ביקוש מהסקטור הפרטי לציבורי.

 שינויים ברמת הביקוש

המלחמה צפויה להוביל לירידה משמעותית בביקוש הפרטי למוצרים ושירותים רבים. ראשית, אי הוודאות הביטחונית מלווה באי ודאות כלכלית העלולה לגרום למשקי בית רבים להדק את החגורה ולצמצם צריכה. שנית, רבים מגויסים למילואים ולפיכך אינם יכולים לצרוך כבשגרה. שלישית, האווירה הציבורית והזעזוע בעקבות אירועי השביעי לאוקטובר אף היא אינה מעודדת צריכה כבימי שגרה. עם זאת, השפעתם של גורמים אינה אחידה על פני ענפים, ובתחומים מסוימים תקבל ביטוי מוגבל בלבד.

השפעה בענף המזון: ביקוש הציבור למזון במקטע הקמעונאי (רשתות השיווק) צפוי להיות חסין במידה רבה מהשפעות המלחמה, ואף לגדול במידה מסוימת. בתחילת המלחמה התעצם ביקוש זה כתולדה מהצטיידות הציבור במוצרי מזון על רקע המצב הביטחוני, גורם שהשפעתו נחלשת עם הזמן. בנוסף לכך נתמך הביקוש למזון ברשתות השיווק בנטייה גבוהה יותר של הציבור לאכול בבית כחלופה לאכילה מחוץ לבית, בעבודה, במסעדות ובאירועים. פעילות זו, שאינה כלולה במדד המזון שאנו בוחנים, נמצאת בירידה שבתורה נובעת מחשש בטחוני, מסנטימנט צרכני שלילי כלפי פעילות בילוי ופנאי, ומרצונם של משקי הבית לצמצם הוצאות לא הכרחיות.

שינויים בגמישות הביקוש

המלחמה עשויה להשפיע לא רק על רמת הביקוש אלא גם על גמישותו. ככל שקבוצות מסוימות באוכלוסייה נגרעות ממצבת הביקוש הרגילה בשל מצב המלחמה, מוכתבת גמישות הביקוש האפקטיבית על ידי הקבוצות הממשיכות לצרוך את המוצר או השירות.ככל שקבוצות אלו הן פחות רגישות למחיר, הענף ישרת אוכלוסייה קטנה יחסית של צרכנים שהביקוש שלה קשיח למדי. בעוד שהירידה ברמת הביקוש מפעילה לחץ כלפי מטה על המחירים, הקשחתו פועלת בכיוון ההפוך (ככל שיש פגיעה בצד ההיצע) ועשויה למתן את הלחצים הללו, ובתנאים מסוימים יכולה אף להיות חזקה מספיק על מנת להביא לעליית מחירים.

השפעה בענף המזון: באופן כללי איננו צופים שינוי משמעותי בגמישות הביקוש למוצרי מזון בתקופת המלחמה. גורמים מסוימים תורמים להקשחת הביקוש. הצטיידות במזון נתפסת כצורך קיומי, בין אם לצריכה ביתית ובין אם במטרה לצייד חיילי מילואים. בנוסף, הרכב הביקוש משתנה ונוספות לו אוכלוסיות הנוהגות בשגרה לאכול בחוץ, וכעת מחליפות פעילות זו בבישול ואכילה בבית. ככל שקבוצה זו כוללת צרכנים צעירים בעלי הכנסה גבוהה המתגוררים במרכזים אורבניים גדולים, הללו ירכשו מזון במכולות שכונתיות או בפורמטים יקרים אחרים, ויפגינו נכונות מוגבלת להשקיע זמן ומשאבים בחיפוש אחר אלטרנטיבות מוזלות.

מנגד קיימים גם גורמים הפועלים להגמשת הביקוש. הסנטימנט הצרכני השלילי הכרוך בחשש מאובדן הכנסה יגרום לחלק ממשקי הבית להשקיע מאמצים רבים יותר בחיפוש אחר אלטרנטיבות מוזלות למתגי המזון המוכרים. בנוסף תאפשר היציאה לחל”ת או הירידה ברמת הפעילות העסקית לחלק ממשקי הבית להשקיע זמן רב יותר באיתור אלטרנטיבות כאלו.

גם הירידה ברצון או ביכולת לטוס לחו”ל מאפשרת הסטת ביקושים למשק המקומי, לרבות למוצרי מזון.

בתחומים מסוימים ביקוש ממשלתי או מוסדי אחר צפוי להחליף ולפצות על הירידה בביקוש הפרטי. למשל, הממשלה נדרשת לצייד ולהאכיל היקף גדול מאוד של כוחות מילואים, כמו גם לתמוך באוכלוסייה שפונתה מאזורי הלחימה.

גם האופן בו מרחיבה הממשלה את פעילותה בצד הביקוש חשוב להבנת הלחצים על רמת המחירים. בתחומים מסוימים תשתמש הממשלה בכוח המיקוח הגדול שלה על מנת לרכוש שירותים ומוצרים במחיר מוזל, ובתחומים אחרים יתכן שתפגין רגישות נמוכה למחיר. השפעת היקף הפעילות הממשלתי על כוח המיקוח של הצרכן הפרטי אף היא מורכבת ויתכן שתפעל באופן שונה בהקשרים שונים.

הוצאה בכרטיסי אשראי

כפי שניתן לראות באיור 1 בהמשך, לאחר פרוץ המלחמה חל זינוק של כ-40% בהוצאות כרטיסי אשראי על מזון בהשוואה לרמתן ב-1 באוקטובר. מספר ימים לאחר מכן חלה התמתנות, אך גם בעקבותיה מדובר עדיין על הוצאה הגבוהה בכ-15% ביחס לערב המלחמה.

עלייה זו בולטת בהשוואה להוצאה בכרטיסי אשראי שאינה כוללת מזון שירדה בכ-30% בתחילה ובכ-25% בסוף חודש נובמבר 2023. נתון מעניין נוסף הוא הירידה החדה בהוצאה על מסעדות, המהווה תחליף חלקי להוצאה על מזון ברשתות הקמעונאיות, שירדה בכ-40% בימים הראשונים של המבצע אך התאוששה משמעותית בהמשך וחזרה ואף עברה את רמת הבסיס.

הדינמיקה המתוארת של ההוצאה על מזון עקבית עם תיאור השפעות המלחמה על הביקוש כפי שתואר לעיל. הביקוש זינק בתחילה בעקבות הצורך להצטייד במוצרי מזון בתחילת המלחמה, ולאחר מכן ירד אך נותר גבוה משמעותית מרמתו ההתחלתית כתולדה של יתר הגורמים התומכים בביקושים חזקים למזון בתקופת המלחמה. לפיכך, בניגוד לענפים אחרים בהם ירידה ברמת הביקוש מפעילה לחץ כלפי מטה על המחירים ומרסנת את לחצי ההיצע הפועלים בכיוון הפוך, בענף המזון חסם מהותי שכזה אינו בנמצא.

איור 1: השינוי בהוצאה בכרטיסי אשראי (אוקטובר 2023 עד דצמבר 2023)

הערות: שיעור שינוי מצטבר מיום 1 באוקטובר 2023 המחושב על ממוצעים נעים של 7 ימים בניכוי עונתיות.

מקור: בנק ישראל, שב”א.

מחירים קמעונאיים והמדד המהיר למחירי המזון. על מנת לספק תמונת מצב עדכנית בקבועי זמן קצרים אודות רמת מחירי המזון הקמעונאיים החל בנק ישראל לחשב מדד חדש המשקף את מחירו של סל שכולל כ-40 מוצרי מזון בסיסיים ללא פירות וירקות טריים (“מדד מהיר למחירי המזון”). חשוב להדגיש שמדד המחירים לצרכן המפורסם על ידי הלמ”ס הינו כמובן מקיף ומדויק יותר (וגם המדד הקובע עבור קובעי המדיניות), אך השפעות משברים כגון מלחמה משתקפות בו בתדירות נמוכה (חודשית) ובעיכוב מסוים: נתוני המדד של החודש השוטף מתקבלים רק ב-15 לחודש העוקב. המדד המהיר מספק אינדיקציה ראשונית, בתדירות יומית ובזמן אמת, לגבי מגמות המחירים.

לסיכום: הצגנו ניתוח אנליטי ואמפירי של ההשפעות המרכזיות של המלחמה על כוחות הביקוש וההיצע בענפים שונים במשק. התמקדנו בענף המזון, על רקע חשיבותו ומשקלו הגבוה במדד המחירים לצרכן, אך המסגרת האנליטית שהצגנו יכולה לשמש גם לניתוח ענפים אחרים. הניתוח האנליטי העלה כי סך ההשפעות של המלחמה על ענף המזון פועלות בכיוון של הפעלת לחץ מסוים כלפי מעלה על המחירים. ניתוח זה מגובה בהצגת נתונים חדשים, הנועדים לספק תמונת מצב עדכנית אודות התנאים בשוק המזון. הניתוח האמפירי המבוסס על נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי תומך במסקנה שהביקוש למוצרי מזון נותר חזק ואף מתעצם בתקופת המלחמה, ושתופעה זו אינה מוגבלת לימי הלחימה הראשונים בלבד.

• תזכיר זה דן בשינויים ברמת המחירים כתוצאה מזעזועים לביקוש וההיצע ברמת הענף הבודד. התזכיר אינו עוסק באינפלציה במובן הרחב שלה – עליית מחירים מאקרו כלכלית מתמשכת ורוחבית. הכוונה היא לרכיב המזון במדד המחירים לצרכן, בניכוי סעיף ארוחות מחוץ לבית.

מובא כאן חלק מהמחקר. לצפייה בניתוח המלא לחצו כאן