חברת הזרע (1939) נתבעת לפצות בסכום של 3.75 מיליון שקלים את בעלי משתלת זימנבודה-גרף לייצור שתילי גפן ליין, בטענה לאספקת חומר ריבוי נגוע בווירוסים שגרם לנזקים לשתילי הגפן.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נאמר, כי במועדים הרלבנטיים לתביעה היו בישראל שלוש חוות ריבוי מאושרות, כאשר חברת הזרע הייתה החווה הגדולה העיקרית והמשמעותית ביניהן, ואשר עליה הסתמכו משתלות רבות והתובעת ביניהן.
לדברי התובעת, בשנים 2016-2017 היא הזמינה מחברת הזרע חומר ריבוי המיועד להרכבת שתילי הגפן, וכי מן החומר האמור היא הכינה, תוך השקעת משאבים, רבים שתילי גפן, שברובם נמכרו לכורמים. אולם, בחלוף מספר חודשים לאחר ששיווקה את השתילים, החלו להופיע בכרמים הצעירים משנות הנטיעה 2016 ו-2017 תסמינים של וירוס קיפול העלים, המתאפיין בהאדמה של העלים, תסמינים שהופיעו גם בשתילים שהוכנו מחומר הריבוי של חברת הזרע, וגם בשתילים שהוכנו על ידי משתלות אחרות שרכשו חומר ריבוי מהחברה.
בתביעה נאמר כי קיומו הנרחב של הווירוס שהופיע בכרמים ויקבים שונים והמועד בו התגלה הצביעו על אפשרות אחת והיא: חומר הריבוי ששיווקה הזרע היה מאולח בווירוסים.
לדברי התובעת, נותרו אצלה שתילים שלא נמסרו בשנת 2017 לכורמים מאחר שאלה חששו לקבל אותם עקב גילוי הווירוסים בכרמים השונים. ואכן, ביקורת שנערכה במשתלה העלתה כי השתילים הללו, שכאמור יוצרו מחומר הריבוי של חברת הזרע, נגועים בווירוסים. לנוכח הימצאות הווירוסים הורה משרד החקלאות ופיתוח הכפר לתובעת להשמיד את כ-130 אלף השתילים הנגועים.
בתביעה שהוגשה באמצות עוה”ד אגם חייק ויורם תובל נטען כי המשרד אחראי אף הוא בנזקים שנגרמו לתובעת, בהיותו הגורם המפקח והאחראי, ובהיותו הגורם שאישר למכור לה חומר ריבוי מזוהם בווירוסים, תוך יצירת מצג ברור ומטעה כאילו חומר הריבוי נקי ממזיקים ומחלות.
בית המשפט מתבקש לחייב את חברת הזרע ומשרד החקלאות לפצות את התובעת על נזקיה.
תגובת הנתבעת, הזרע (1939): “טרם קיבלנו לידינו את כתב התביעה וככל שתביעה זו אכן הוגשה, נמסור את תגובתנו בבית המשפט”.
Leave a Reply