זירת הפודטק תוססת בצפון / מאת טלי ברנר

ישראל היא מעצמת פודטק. בישראל פועלים יותר מ-300 סטרטאפים בתחום הפודטק. מאות נציגים מתעשיית המזון התכנסו לכנס השמיני של הפודטק הישראלי, שהתקיים במכללת תל חי ב-24 ביוני. הכנס ההיברידי היה מרגש במיוחד לאחר תקופת הקורונה ונערך בתפוסת אודיטוריום מלאה. רבים נוספים רצו להגיע לצפון הרחוק, אך הכרטיסים אזלו. טכנולוגים, מנהלי שיווק, מהנדסים מתעשיית המזון, חוקרים מהאקדמיה ויועצים גדשו את חדרי ההרצאות, המעברים, תצוגות המוצרים החדשים ודלפקי הכיבוד העשיר.

הכנס התחיל במצגת מרשימה על שינויי האקלים בעולם והשפעתם על תעשיית המזון, שמצד אחד נדרשת לייצר יותר ויותר מזון לאוכלוסיית העולם הגדלה, ומצד אחר, למתן את הזיהום שמייצרת התעשייה שמהווה אחד המזהמים הגדולים. הפודטק נדרש לספק לעולם מוצרים בריאים יותר תוך שמירה על הקיימות.

החזון של העוסקים בתחומי המזון והחקלאות בצפון הוא להקים בעמק החולה את מרכז הפודטק הארצי. התוכנית הרב שנתית כוללת את הקמת מכון המזון הלאומי, שיהווה קשר בין התעשייה לאקדמיה בארץ ובעולם, בהובלת הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה. מכון המזון הלאומי יהיה מנוע הפיתוח למחקר ופיתוח אזורי ובינלאומי ופיתוח תחומי התזונה, האגריטק והפודטק.

את הכנס הנחה ד”ר אופיר בנימין שמרכז את הוועדה המדעית והוא הרוח החיה מאחורי קיומו. פרופסור יוסי מקורי, נשיא מכללת תל חי, פתח את הכנס בדברי ברכה למאות האורחים שהגיעו מכל הארץ. דוד זיגדון, מנכ”ל מיגל, בירך. ד”ר פאולה פוטושני, ראשת החוג לטכנולוגיה של מזון במכללה, מציינת שהכנס מהווה נדבך נוסף בקשר בין התעשייה לאקדמיה וחיזוק האזור. היא מצפה לתעשיות שיוקמו באיזור והתפתחות אוניברסיטה שתאפשר לסטודנטים המשך לימודים ועבודה אקדמיית.

עו”ד גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים ציינה שיש כיום רבע מיליון עובדים בתעשיית המזון. חשוב לחזק אותה ולאפשר לתעשייה לספק מזון בטוח, איכותי ומאוזן תוך הפחתת השפעתו על הסביבה. לדבריה, “החוזקה שלנו היא ההון האנושי ונדרשת תוכנית מתוקצבת לתעשיית המזון ורגולציה חדשנית ודינמית”.

אניה אלדן היא סמנכ”ל פיתוח עסקי ברשות לחדשנות של משרד הכלכלה. למשרדה תקציב שנתי של 1.73 מיליארד שקל המקדם את החדשנות כמנוע צמיחה. בשנה האחרונה הוגשו 2,951 בקשות ו-38% מתוכן אושרו.

הרשות פועלת להסרת חסמים במעבר מפיתוח לייצור, מעודדת חדשנות, מייצרת מנועי צמיחה ומטפלת בכשלי שוק. למשל, הרשות העניקה תמיכה מסיבית לפיתוח חלבונים אלטרנטיביים וישראל נמצאת במקום השני בעולם בהיקף הפעילות בתחום החלבון האלטרנטיבי, אחרי ארה”ב.

לדברי אלדן, הרגולציה היא הגורם הבעייתי ביותר, כי אין נוהל כתוב המאפשר את קידום התחום. היא מקווה שהרגולטור בישראל יפתח נוהל כזה. לדבריה, חשוב שהייצור ישאר בארץ ולא יעבור לחו”ל. הרשות שואפת שעל כל איש מחקר ופיתוח (מו”פ) יהיו שלושה אנשי ייצור. כיום תנובה ושטראוס מובילות בתחום החלבונים האלטרנטיביים, שהוא התחום העיקרי שהרשות לחדשנות מטפחת.

אלדן מציבה שתי מטרות נוספות: מזון המיוצר ליד הצרכן ועבור השוק האזורי והיא מקווה שגם בתחום החלבון האלטרנטיבי יהיה מרכיב סודי (כמו לקוקה קולה) שאפשר לייצר בארץ ולשלוח לכל העולם.

היכרות עם פודטק צפון

קטגוריית הפודטק הוא תחום חדש וחם בעולם ההייטק, המחבר בין חקלאות חכמה, פיתוחי מזון וחדשנות. זהו שוק המגלגל 11 טריליון דולר בשנה ומהווה שילוב של ביוטכנולוגיה, מחקר רפואי, ניתוח DATA וחדשנות בתחום המזון. בישראל קיימים 313 סטארטאפים בתחום הפודטק, פעילות תאגידית של 253 חברות ו-14מוסדות אקדמאיים המתמחים בתחומי המזון, החדשנות והחקלאות.

• את חברת אלף פארמס הציג טוביה דידיה, מייסד משותף ומנכ”ל. החברה מפתחת בשר מתורבת ופועלת בחממת הפודטק The Kitchen של קבוצת שטראוס. הטכנולוגיה של אלף פארמס, פותחה בשותפות עם פרופ’ שולמית לבנגרג מהטכניון ונשענת על תהליך חידוש ובנייה של רקמת שריר. החברה מצאה דרך לבודד את התאים האחראיים לתהליך זה, ולגדל אותם מחוץ לגוף החיה ליצירת אותה רקמת שריר, שהיא הסטייק. דידיה מציג תהליך ייצור שנראה כמו מפעל מזון מודרני. הסטייק יהיה זמין לצרכנים בעוד כשנתיים. השאלה המעניינת כרגע היא מה יהיה המחיר וכמובן מה יהיה הטעם.
• ניסן זאבי, בן כפר גלעדי, הוא הנציג המקומי של קרן ההשקעות JVP של היזם אראל מרגלית שהקימה מאיץ עסקי למיזמי פודטק בגליל. זאבי מציג את פיס אוף בין – Peas of Bean חברה לייצור מזון בריאות הממוקמת בקיבוץ דן שבגליל העליון. החברה מתמחה בייצור קציצות אורגניות, טבעוניות וללא גלוטן Kofta ואת DynaFresh – חברה המתמחה בקביעת זמן חיי מדף לתוצרת טרייה.
• את חברת בלו טרי (Blue Tree) הציג המנכ”ל והיזם יובל קליין. החברה התמקמה בחממה פרש סטרט והיא בבעלות משותפת של תנובה, טמפו, פלטפורמת OurCrowd וקרן ההשקעות. חברת בלו טרי מפתחת מיצים טבעיים מופחתי סוכר. האתגר הגדול שעומד בפני החברה הוא לפתח מיצים דלי קלוריות ששומרים כמה שיותר על הטעם ועל הערכים התזונתיים שקיימים במיץ טבעי. לדברי קליין, הטכנולוגיה היא תהליך סלקטיבי להוצאת הסוכרוז בלבד, שהוא אחד מרכיבי הסוכר האופייניים למיצים טבעיים (במיצים טבעיים שלושה סוכרים עיקריים: סוכרוז, פרוקטוז וגלוקוז – ט.ב.). בטעימה שערכנו למיץ לאחר ההרצאה, המיץ היה טעים מאוד ללא טעמי לוואי ופחות מתוק. אם אומנם יצליחו בתהליך התעשייתי לשמור על טעם טוב, יש למוצר פוטנציאל גדול. מיץ פירות טבעי הוא מוצר מזון בעל ערכים תזונתיים טובים ורכיבים חיוניים, אך עם תכולת סוכר גבוהה שהיא בעייה לסכרתיים ולמעוניינים לשמור על משקל גוף יציב.
• את חברת פיגמנטום הציג מנכ”ל החברה טל לוצקי . גם היא חלק מחממת הפודטק פרש סטרט שהשקיעה מיליון שקל בחברה. חברת פיגמנטום, יוצאת האוניברסיטה העברית, פיתחה מערכת גנטית בצמחים, הגורמת להפקת חומרי טעם וצבע טבעיים בריכוזים הגבוהים עד פי 15, תוך חיסכון בשטחי חקלאות, מים ועלויות גידול נוספות. הפתרון של החברה מבוסס על הנדסה גנטית, בה מטמיעים אלמנטים גנטיים בצמחים שונים, ליצירת זרעים ייחודיים מהם ניתן לגדל צמחים, שבתגובה לאות חיצוני מייצרים ריכוז גבוה של מולקולת צבע או מולקולת טעם פי 10-15 ממקורות צמחיים אחרים. כך, למעשה, כל צמח הופך למעין מפעל ייצור קטן להפקה של חומרי טעם וריח טבעיים.
  החברה פיתחה חומר אקטיבציה ייעודי, שמפעיל את הרכיב הגנטי המבוקש של מולקולת הצבע או הריח. תעשיית המזון משתמשת בכמויות גדולות של תמציות טעם וריח טבעיות, כמו למשל : וניל או תמציות הדרים, שכיום מופקות מצמח הטבעי. בתהליך הנדסה גנטית מלמדים צמחים שונים להפיק את החומר הרצוי בזמן ובכמות הנדרשת למשתמש.
• את חברת ימוג’ה הציג המנכ”ל דר’ עמיקם בר-גיל. לחברה 725 תאים בהם מגדלים מיקרו-אצות, בתנאי אקלים, תאורה והזנה ממוחשבים. כאשר מכניסים את האצות לתנאי עקה הן מפיקות מולקולות, פולימרים וחומרים טבעיים. החברה מפיקה מוצרים לתעשיית התרופות, קוסמטיקה רפואית, מזון ותוספי מזון.
• ד”ר מאיר שליסל חבר סגל בפקולטה למדעי המזון, מציג את החברה שהוא מנהל – נוטריליס. החברה מייצרת סופר קמח מ”ליס” – סולת של תעשיית היין. מפסולת תעשיית היין, שהיא בוצה עם ריח לא ראוי, מרירה וחמוצה, שאינה ראויה אפילו לקומפוסטציה, מופק קמח עשיר בחלבון (25%), סיבים (55%) ופוליפנולים (2%). המוצר מוגן בפטנט.

עבודות פורצות דרך של סטודנטים ממכללת תל חי

הכנס המשיך לשלושה מושבים מרתקים בנושאי חלבון אלטרנטיבי, פודטק ותעשיית המזון בשנת קורונה ומושב מפתיע על מגוון רחב של חומרים בריאים מן הטבע. בחלק השני של כנס הפודטק הוצגו עבודות פורצות דרך של סטודנטים – פיתוח מוצר חדש שהוא פרויקט הגמר שהוא חלק מדרישות התואר.

קורס הדגל של החוג למדעי המזון הוא הסדנה לפיתוח מוצר מזון. בשנה השלישית הסטודנטים מתחלקים לקבוצות של 3-4 סטודנטים והם נדרשים להציע רעיון למוצר חדשני שלא קיים בשוק. בעזרת הכלים שיש להם במטבח המזון, מעבדת החלב, מעבדת החישה והמחקר של תל-חי הם מפתחים את המוצר במשך שנה שלמה. הפיתוח מלווה צמוד על ידי מנחים מהחוג בתחומי עשייה שונים.

הסטודנטים הצעירים מלאי רעיונות חדשניים ופורצי דרך, הם לא מפחדים להעיז ומציגים חדשנות מרגשת. את הפרויקטים מלווים במהלך השנה נציגי תעשיית המזון, שתורמים מהניסיון הרב שנרכש במפעלם אך גם פתוחים לרעיונות שמגיעים מראייה רעננה וחקרנית. השנה ריכזה את הפרויקט ד”ר פייגה מגזל, שבשיחה שיתפה אותי שהבאת כל הפרויקטים אל קו הסיום דרשה הרבה השקעה והתמסרות והתוצאות אכן מרשימות.

חלק מהמוצרים החדשים שהוצגו והילהיבו את באי הכנס אך בעיקר את נציגי התעשייה שליוו את הסטודנטים לאורך השנה: טרנד הטבעונות מאוד נוכח.

פסטה חרוב – תערובת של קמח ואבקת חרובים. פסטה מצויינת איכותית בטעם מקומי מעולה. גיוון למנות הפסטה האהובות. מרגש לראות את ההורים הגאים שהגיעו לברך וללוות את הבנות, בהצגת הפרויקט. הסטודנטיות שסיימו את התואר ומתרגשות לקראת השתלבותן בתעשיית המזון בארץ. Qwin Beer, בירה מקינואה. ללא גלוטן וכשרה לפסח. אבל הכי חשוב שהיא ממש טעימה.

קרקר מועשר בסידן עם קליפות ביצים – למה לקחת גלולות כשאפשר להנות מקרקר.

ווג’יפאי – אבקה מוכנה להכנת פשטידת ירקות טבעונית וללא גלוטן – קלה להכנה וטעימה.

עוגיות Sand mesh. הרכיבים: שיבולת שועל, שמן דקל, שעועית מש (17%) אבקת סוכר, אבקת קקאו. העוגיות היו מאוד טעימות go מרקם חמאתי נימוח בפה.

בצק עלים טחינה – מוצר חדש המבוסס על קמח לבן, טחינה. שמן קוקוס, שמן קנולה, מלח ועמילן תירס.

ובנימה אישית – כאשר רואים, בודקים וטועמים את תוצרי פרויקט הפיתוח של הסטודנטים הצעירים שמתחילים את צעדיהם הראשונים בתעשיית המזון הישראלית – אין להתפלא שישראל הינה זירת פודטק תוססת ומבטיחה.

 

---

הכותבת היא מהנדסת מזון, מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל, חברה בוועדות תקנים ורגולציה במזון בארץ ובעולם.