השמיכה קצרה מדי / מאת אבי בן חורין

מאת אבי בן חורין

מי מאיתנו לא מכיר את האמרה הזו? אם זה בקשר לתקציב המדינה או אולי לתקציב של סל התרופות או לצרכים אחרים שונים ולעיתים משונים. האם איננו משתמשים בכלל הזה גם בחיי היום יום של המשפחה? האם הוא מתאים גם לפוליסת הביטוח? ואם כן, מה קורה בפוליסה לביטוח מלוחים (ביטוח ימי)?

ובכן, לאחרונה קיבלנו תזכורת משמעותית (אמנם עקיפה אך חשובה) לנכונות הביטוח שבכותרת, אבל נתחיל כרגיל מההתחלה.

במסגרת פוליסת ביטוח ימי מטענים, מגוון התנאים, הכללים, ההסתייגויות וההרחבות, מופיעות המיליםBasis of valuation  (בסיס ההערכה). האדם הסביר יכול להרים גבה ולתמוה – במה מדובר, אך מי שעוסק בנושא אמור לדעת היטב שבפוליסה פתוחה, בה אין סכום ביטוח קבוע לכל המשלוחים (יש רק רישום של סכום ביטוח מרבי למשלוח), כי הרי הסכומים אינם חייבים להיות זהים, יש דרך “לעשות סדר” על ידי קביעת נוסחה מסודרת מראש, המופיעה בדף הרשימה של הפוליסה, והיא אותו בסיס ההערכה שצוין לעיל.

נקודת ההתחלה היא חוק הביטוח הימי האנגלי מ-1906 שקובע בסעיף 16 את מרכיבי סכום הביטוח ובתת סעיף 3, בהתייחסות לביטוח מטענים, אנו קוראים כי הערך המבוטח יהיה המחיר המקורי המופיע בחשבון הספק – הבהרה פשטנית ל-Prime cost בלשון החוק, בתוספת כל ההוצאות של ההובלה / השינוע והקשורות בכך ועלות הביטוח.

דוגמה לכך: כאשר ספק מוכר בתנאי CIF (כלומר הוא מבצע את הביטוח עבור הקונה) הוא אמור לכלול בסכום הביטוח את הרכיבים הללו במדויק. נוסיף כי למעשה לפי תנאי המכר (כללים בינלאומיים שרוב העוסקים בעסקאות יבוא / יצוא נוהגים לפעול לפיהם) נקבע כי על הספק שערך ביטוח לטובת הצד השני, חייב להוסיף 10% על הסכום המהווה את CIF/CIP. כל זאת לצורך כיסוי ההוצאות שיהיה על הקונה לשלם בנוסף עבור העברת המטען אליו, ולכן יש לדאוג להתאמת הסכום למציאות.

כדי להיות משוכנעים שאכן מינימום סכום הביטוח צריך להיות מורכב לפחות משלושת הפקטורים הללו (עלות קנייה, הוצאות הובלה / שינוע, עלות ביטוח) נזכיר שבמקרה של אירוע ימי המחייב את בעל הטובין להשתתף בתשלום (התנגשות, הצלה, היזק משותף) בהתאם לחלקו היחסי בערכים “התורמים” לחישוב ההוצאות לצורך השלמת “ההרפתקה הימית” (נוסח ההגדרה הנושנה) – ההתחשבנות תתבצע לפי ערך ס.י.פ. ביעד.

למרות האמור לעיל, ניתן במסגרת החוק האנגלי (סעיף 3) לכלול בתוך סכום הביטוח גם רווחים צפויים (וזאת לא בהתאם לבסיס החישוב בפוליסות אלמנטריות של אובדן רווחים) אבל במידתיות.

מושג בלתי נהיר זה נותן אופציה לפרשנות כיד הדמיון הטובה של המבוטח / המבטח / הסוכן / היועץ ודורש הבנה והסכמה בין הצדדים לחוזה הביטוח, אבל כאמור – אפשרי.

כיום, יש הנוהגים עדיין לעבוד בשיטה הפשוטה של ציון ערכי המרכיבים השונים, אך הרוב נוהג אחרת והוא מתייחס לנתון מדויק של סכום הקנייה בתוספת אחוזים מוסכמים מראש, והם יכולים להשתנות בין שיטות הובלה שונות או מקומות גיאוגרפיים שונים או בשיטה הפשוטה של נתון אחד. למשל, בתוספת 10%. לכן, כל סכומי הביטוח במשלוחים השונים יהיו בערך של 110% מהסכום המופיע בחשבון הקנייה. לגבי יצוא – אין אמנם צורך מעשי בתוספת 10% (אם עובדים לפי הדוגמה הנ”ל) אך לאור קביעת תנאי המכר, שבמכירת ס.י.פ יש להוסיף 10%, אנו למעשה נמצאים באותו מקום.

למען הסדר הטוב, יש לדעת שתוספת האחוזים, במקום פירוט מדויק של סכומים, שאיננה דורשת מסמכים – היא מעין סכום מוסכם שישולם במקרה של נזק מוחלט לחלק מהמטען או כולו. במילים אחרות – עלות הקנייה מחדש. במקרה של תיקון, לא יהיה צורך בתוספת הזו, היות שתשולם עלות התיקון. בנוסף לנ”ל, יש כמובן את הצורך בתוספת האחוזים כדי לענות על הצורך של תביעות שיגיעו מבעל האונייה במקרים שצוינו לעיל.

כך או כך, בסיס ההערכה הוא כלל משמעותי מאוד, המשפיע כמובן על הפרמיה המשולמת, אך גם על נושא “קטן” נוסף והוא “תת ביטוח” או בשמו האחר – ביטוח חסר. אמנם יש החושבים שבביטוח ימי, היות שמבטחים לרוב על פי חשבון הספק, לא יכול להיווצר מצב של חוסר בסכום הביטוח, אך המציאות מוכיחה אחרת, ואכן יש מצבים של “תת ביטוח” ולא רק בתיאוריה.

למען הסר ספק, צריך לדעת שאמנם הפוליסה לביטוח ימי היא מקדמת דנא או בשפתנו – מסמך שבסיסו ישן (גם אם יש ניסוחים חדשים) עם כללים מאוד ישנים, אבל בפועל אפשר לראות, מדי פעם, כמה יתרונות יש בפוליסה הזו שהגשימות בה רבה.

למשל, “שם המבוטח”, שהוא נושא רחב בביטוח ימי, אינו מוכר בפוליסות אחרות, או שסכום הביטוח משתנה, כאמור, מדי משלוח ויש גם כלל נוסף – הפוליסה יכולה לשנות את כלליה מדי פעם בעבור המשלוחים הבאים. הדוגמה לכך בעניין שבו אנו דנים היא העובדה שבסיס ההערכה יכול במקור להיות מורכב ממספר בסיסים, למשל נוסחה אחת עבור משלוחים בים ואחרת באוויר; נוסחה מסוימת למשלוחי יבוא ושונה ליצוא או מספר נוסחאות לחישוב סכום ביטוח למוצרים או סוגי מוצרים שונים. יש אפשרות לשנות את בסיס ההערכה, ככל שהדבר נדרש לאור המציאות המשתנה.

לאחרונה הודיעו מספר חברות ספנות שהן מעלות את דמי ההובלה הימית למכולה בסדר גודל של כ-30%. אחרות ביקשו – 50%. זאת אחרי שבהובלה אווירית (גם בהובלה כזו, הפוליסה היא ביטוח ימי) לישראל, שכידוע אין הרבה חברות תעופה שמוכנות להגיע אליה, יש עלייה של כ-30% בדמי ההובלה.

שינוי מחירים שכזה מחייב את המבוטח שרוצה להתאים את עצמו בסכום ביטוח הולם בפוליסה לביטוח משלוחים, לעדכן את בסיס ההערכה.

נכון, שהיבואנים והיצואנים, שעוסקים היום בכיבוי שריפות בנושאים שונים עקב המצב באזורנו, ובעליית מחירי המוצרים ובצמצום שוק הספקים עקב החלטות פוליטיות, אינם שמים בראש מעייניהם את ההתייחסות לפוליסת הביטוח שלהם, אבל מה לגבי חברות הביטוח / הסוכנים / היועצים? מדוע הם לא משמיעים את קולם?
למיטב ידיעתנו, לא הייתה ולו חברת ביטוח אחת שעוסקת בביטוח ימי בישראל, שפנתה ללקוחותיה ועדכנה אותם שיש צורך לעדכן את בסיס ההערכה בפוליסות בעת הזו. קשה לומר שהם נמנעו מכך, כדי למנוע את התגובה הפבלובית המוכרת – “בטח, הם מעלים מחירים ועוד בשעת מלחמה”. אי אפשר לומר שהם לא עשו זאת היות שהם סומכים על הסוכנים שיעדכנו את המבוטחים וזה אינו תפקידם.

בכל מקרה, הנושא חשוב וכדאי שיגיע לידיעת כל מבוטח, אשר יחליט בעצמו אם יש צורך בשינוי אם לאו. כבר אמרנו, “השמיכה קצרה מדי”, אבל אם נתעלם מהמציאות אזי במקרה של נזק שבו תטען חברת הביטוח על “תת ביטוח”, השמיכה (כלומר תשלום התביעה) תהיה קטנה וקצרה אף יותר.

---

הכותב הוא מומחה לביטוח ימי

• המאמר התפרסם לראשונה בפוליסה, עיתון הביטוח, הפנסיה והפיננסים.