רימון ותפוח בדבש – בריא או לא? / ד”ר אולגה רז

מסורת עתיקת ימים “מצווה” עלינו לאכול בארוחת ראש השנה מזונות מסוימים ורובנו אכן ממלאים את הדרישות. ללא ספק מזונות אלו טעימים ומתוקים. האם הם בריאים?

רימון, אחת הפירות העשירים בחומרים מיוחדים – פוליפנולים, המשמשים כאנטי אוקסידנטים יעילים, המסוגלים לנטרל רדיקלים חופשיים הפוגעים בתאי הגוף. היעילות האנטי אוקסידנטית של רימונים גבוהה בהרבה בהשוואה לפירות רבים אחרים. במספר מחקרים נמצא כי שימוש במיץ רימונים תרם להורדת גורמי סיכון למחלת לב, לדוגמה, להורדת החמצון של כולסטרול “רע”, LDL, וכך מניעת הצטברותו בדפנות של כלי דם. ישנן עדויות על כך שמיץ רימונים עשוי להוריד לחץ דם, ומחקרים הקושרים שימוש ברימונים למניעת סרטן הערמונית.

ברפואה הודית עתיקה איורבדה (Ayurveda) משתמשים בזנים ובחלקים שונים של רימון לטיפול בשלשולים, כאבי גרון, דימום מהאף והחניכיים, ובטחורים מדממים. הסיבים וחומצות השומן “בריאים” נמצאים אך ורק בתוך הגרעינים של הרימון, כך שמי ששותה מיץ מוותר בעצם על חלק חשוב זה של הפרי. רימון מכיל כמות גדולה יחסית של ויטמין C, ויטמין B5, אשלגן ופיטוכימיקליים כגון: כטכינים, טנינים אנטוציאנינים ואחרים, אשר מסוגלים לעזור בשיפור בריאותנו. למרות ריבוי המחקרים, עדיין מוקדם להסיק מסכנות חד משמעיות, במיוחד לגבי המיצים התעשייתיים בהם החומרים החיוביים הללו עלולים להיות מדוללים.

עם זאת, רימון הוא פרי לכל דבר ועניין ומכיל לא מעט סוכר. 100 גרם רימון מספק כ-80 קלוריות, בעיקר מסוכרים, ביניהם פרוקטוזה המעודדת עלייה בטריגליצרידים וחומצה אורית בדם, התפתחות כבד שמני. כמו בכל דבר, אכילה מוגזמת של רימון תורמת להשמנה.

תפוח עץ: הנה לכם 10 סיבות טובות לבחור בתפוח במקום חטיף. תפוח מכיל:

1. בין 60-80 קלוריות, בתפוח בינוני, כ-100 גרם.
2. כ- 5 גרם סיבים תזונתיים, הנמצאים בקליפה – סיבה טובה לא לקלף את הפרי.
3. פיטו כימיקלים, חומרים מיוחדים העוזרים להילחם עם סרטן ומחלות לב*.
4. מינרל בורון החשוב לשיפור צפיפות העצם והעוזר במלחמה במחלות לב*.
5. קוורצטין, הנחשב כיום כלוחם נגד מחלות סרטן*.
6. חומצה פולית החשובה להגנה על DNA, לנשים בהריון לצורך מניעת פגמים בעובר ועוד.
7. טנינים בתפוח מסיעים למנוע עששת שינים.
8. מרכיב העיקרי של הסיבים בתפוח הוא פקטין, הנחשב כמועיל בהורדת רמות כולסטרול*.
9. בתפוח מתוק אותה כמות קלוריות וסוכר כמו בתפוח חמוץ, כך שאפשר לאכול תפוח במקום ממתק.

*רוב הניסויים עם מרכיבי התפוח נעשו בבעלי חיים או בתרביות התאים.

• אין הכוונה לחטיף (צ’יפס) מתפוחים מסוכרים, המכיל הרבה יותר קלוריות מאשר בתפוח טרי. כיום ישנו חטיף תפוח ללא תוספת סוכר שמבחינה קלורית שווה ערך לתפוח טרי באותו משקל.
• לתשומת הלב: יחד עם כל הדברים הנפלאים שבתפוח, יש לזכור שהוא מכיל סוכרים, במיוחד פרוקטוזה. כל תפוח בינוני מכיל כ-2 כפיות סוכר. אי לכך התפוח הוא חטיף מצוין אך לא כדאי להגזים באכילתו.
• פחית (330 מ”ל) של מיץ תפוחים טבעי מכילה כ-8 כפיות סוכר.
• עדיף לאכול תפוח ולא מחית תפוחים משום שבמחית בדרך כלל אוכלים יותר מתפוח אחד.
• מתפוח אפשר להכין קינוח מעולה: תפוח אפוי עם ממתיק מלאכותי (באבקה או בנוזל) וקינמון. ממש טעים. אפשר להוסיף לזה כדור גלידה דלת קלוריות, ולהגיש בתור קינוח דיאטטי נפלא על שולחן החג.

דבש: אחד מסממני החג, נחשב ברבים כאוכל בריאות. למעשה, זה לא בדיוק כך. דבש מורכב מתערובת של סוכרים, בעיקר מפרוקטוזה וגלוקוזה, עם כמות קטנה של סוכרוזה ומלטוזה. מה שעושה אותו דומה מאוד למה שמכנים בתעשייה סירופ של סוכר, אחד הממתיקים הפחות בריאים, יש בו קצת יותר פרוקטוזה וגלוקוזה עם תוספת קטנה של סוכרוזה והוא יותר מרוכז מאשר בדבש טבעי.  אך טבעי או לא טבעי, דבש הנו סוכר לכל דבר ועניין וכך צריך להתייחס אליו. נכון שיש בו כמות זעירה של ויטמינים ומינרלים, אך כמות זו אינה יכולה לספק שום דרישה תזונתית. סביר להניח שהיא מתאימה לדבורה. כאן חשוב להזכיר, שהשפעת הסוכרים בכלל ופרוקטוזה בפרט אינה מיטיבה עם הגוף. פרוקטוזה במיוחד תורמת רבות להתפתחות של כבד שומני, לעלייה בטריגליצרידים וחומצה אורית בדם ולהגדלת הכרס.

דבש נמצא בשימוש רפואי במהלך ההיסטוריה, במיוחד כתרופה ששמים אותה למקום פגוע, ולא דרך אכילה. באיובדה (רפאוה הודית עתיקה) דבש היה בשימוש בריפוי פצעים. היום הוכח שדבש מכיל חומרים בעלי תכונות אנטי בקטריאליות.

מאות שנה השתמשו בדבש כדי להקל על שיעול וכאבי גרון, ובמחקרים נמצא שיש לזה בסיס.

למאמינים שדבש עוזר בטיפול באלרגיות, אין לכך הוכחות מדעיות.

האם אכילת דבש יכולה להזיק? כן. הדבש עלול להכיל באופן טבעי בוטולינום, הרעלן הידוע, כך שאסור לתת דבש לילדים קטנים, שמערכת העיכול שלהם עוד לא התפתחה. השכיחות של הרעלה נמוכה מאוד, אך ההמלצה קיימת.

אז לאכול דבש בחג? אפשר, אבל אכלו מעט.

---

ד”ר אולגה רז היא ראש תחום תזונה קלינית, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל