עמותת מסעדנים חזקים ביחד הגישה תלונה נגד השופט בדימוס יגאל פליטמן

ביום ג’ השבוע הגישה עמותת מסעדנים חזקים ביחד מכתב תלונה רשמי לנציב תלונות הציבור על השופטים נגד השופט בדימוס יגאל פליטמן, מי שהיה נשיא בית הדין הארצי לעבודה. סיבת התלונה, לטענתם: פרשנות מזיקה ומגמתית אשר סותרת את פסק הדין של ההרכב שישב בראשו בנושא שכר המלצרים. העמותה הוקמה לפני כתשעה חודשים על מנת לאגד מסעדות, בתי קפה וברים ברחבי הארץ למאבק על המשותף ופעילות של הענף אשר סובל מבעיות רבות.

מדובר בפסק הדין שנפסק ב-26 במרץ 2018 על ידי הרכב של חמישה שופטים שבראשו עמד השופט פליטמן בבית הדין הארצי עומרי קיס נ’ המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו). זהו פסק הדין ששינה את ההלכה שחלה עד למועד כניסתו לתוקף של פסק הדין, ה-1 בינואר 2019, על פיה, תשר ששולם ישירות למלצר מבלי שעבר דרך קופת המסעדה, אינו מהווה שכר, ואילו תשר ששולם באמצעות פנקסי המעסיק, מהווה שכר עבודה.

פסק הדין הזה יצר רעידת אדמה של ממש בענף המסעדות, הברים ובתי הקפה, וההלכה שנקבעה במסגרת פסק הדין למעשה מאלצת את כל המסעדות, הברים ובתי הקפה בארץ לבצע שינוי מקיף בכל נושא העסקת מלצרים ועובדי שרשרת השירות במסעדה.

בפסק הדין נקבע מה תהיה ברירת המחדל מבחינת המעסיק, בהעדר התניה מפורשת (בהסכם העסקה או בטופס הודעה לעובד על תנאי העבודה), ביחס לשימוש בכספי התשר על ידי המעסיק.

בית הדין הארצי קבע: ” …ברירת המחדל, בהעדר התניה מפורשת אחרת בטופס ההודעה לעובד על תנאי העבודה או בדרך אחרת כדין, היא שהמעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר אך ורק לשם תשלום שכר עבודה לעובדי שרשרת השירות, וזאת על פי ההסדר המוסכם במסעדה, שצריך להיות במפורש ועדיף בכתב; והוא אינו רשאי לשלם באמצעות כספי התשר תשלומי חובה (חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי ובמס בריאות), הפרשות לפנסיה (חלק המעסיק) או זכויות סוציאליות אחרות. תשלומים אלה יש להעביר בגין מלוא השכר המשולם לעובד, כלומר, לרבות כספי התשר…”.

בעוד שזו ברירת המחדל, רשאי המעסיק, לקבוע במסגרת הסכם העסקה או טופס הודעה לעובד על תנאי העסקה, התניה אשר הוגדרה בפסק הדין כ”התניה חורגת”.

בכתבה שהתפרסמה ב-9/1/19 בדבר ראשון און ליין הביע את דעתו הנשיא בדימוס ביחס להשקפתו בעניין ההתניה החורגת: “אני רואה בעיות מהותיות בפני יישום ההתניה החורגת. היא בעייתית בשלוש בחינות: יכול להיות שזו תהיה התנהלות חסרת תום לב של מעסיק, שישלם מכספי הטיפ את הזכויות הסוציאליות; יכול להיות שידובר כאן בעשיית עושר ולא במשפט; ויכול להיות שתתאפשר הגשת תובענה ייצוגית כנגד מעסיק שיעשה זאת… כיוון שהבעיה המהותית הראשונה היא שהטיפ ששולם על ידי הלקוח למלצר מוחזק לפעמים בנאמנות על ידי בעל המסעדה, אבל הוא מיועד לתשלום שכרו – לא למימון חובות המעסיק”.

מתוך מכתב התלונה של המסעדנים: “אין ולא יכול להיות ספק כי הראיון של השופט בדימוס, שנותן את דעתו ביחס למילה הכתובה בפסק הדין, באופן העומד בניגוד מוחלט לדברים הברורים והחד משמעיים שנקבעו בפסק הדין, מהווה עבירה אתית חמורה ביותר. הקביעות הברורות המצוטטות לעיל בעניין קיס, המהוות הלכה פסוקה ומחייבת, אינן ניתנות לכל פרשנות. לא זו אף זו, בהתאם לקביעות ברורות אלו, נערכים מאות ואף אלפי מסעדות, ברים ובתי קפה ברחבי ישראל, תוך השקעת משאבים (לרבות ייעוץ משפטי, ראיית חשבון, תוכנות שכר וכיו”ב), על מנת להתאים את תנאי ההעסקה של המלצרים ועובדי שרשרת השירות, לאמור בפסק הדין”.

תומר מור, מנכ״ל וממנהיגי עמותת מסעדנים חזקים ביחד : “פסק הדין בעניין קיס עורר ועודנו מעורר סערה רבה בענף המסעדות, הן בקרב המעסיקים והן בקרב העובדים. על כן, הבעת דעה ומתן פרשנות שונה מהאמור בפסק הדין, על ידי הנשיא בדימוס פליטמן אשר מפיו נכתב פסק הדין, עשוי לייצר כאוס בענף ולהוביל לחוסר אמון ומשבר קשה מצד המעסיקים והעובדים כאחד במערכת המשפטית, על כל הכרוך בכך”.