סופר יודה תובעת את נת”ע לשם קביעת זכאותה לפיצויים ושיעורם בגין הפקעת הסניף שלה בת”א

חברת סופר זול בן גוריון המפעילה את רשת הסופרמרקטים השכונתיים ברחבי העיר תל אביב (כ-17 סניפים) המוכרת בשם: סופר יודה, הגישה תביעה כנגד נת”ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים. זאת, לשם קביעת זכאותה לקבלת פיצויים ושיעורם בגין הפקעת הקרקע בסניף שלה ברחוב אבן גבירול 103 (506 מ”ר), לצורך הקמת המקטע המרכזי של ה”קו הירוק” ברכבת הקלה במטרופולין תל אביב.

לדברי סופר זול בן גוריון זכויותיה במקרקעין הוקנו בהתאם להסכם שכירות שנחתם בינה לבין בעלי הקרקעין בחודש יולי 2012 עד לחודש יוני 2019, וכן קיימת לה זכות אופציה להארכת תקופת השכירות למשך 7שנים נוספות עד לשנת 2026 ללא צורך בהודעה מוקדמת כלל.

לטענת סופר זול בן גוריון הא השקיעה סכומי גבוהים מאןד להתאמת הנכס לפעילותה לאחר שקודם לכן שכר את המקום בנק דיסקונט, וכי אלמלא ההפקעה היא הייתה מממשת בהמשך את תקופת האופציה וממשיכה לשכור את המקום.

בתביעה נטען כי נת”ע דחתה במפגיע את דרישתה של סופר זול בן גוריון לפיצויי הפקעה כלשהם בגין זכויותיה במקרקעין. זאת, על אף שלא הייתה כל מחלוקת בדבר עצם זכאותה לקבלת פיצוי, ועל אף דרך התנהלותה של נת”ע במקרים דומים ואחרים, נוכח הוראות הדין המחייבות תשלום במקרה שכזה.

לא זו בלבד, נאמר בתביעה, כי בניגוד לחובתה לפעול על פי כללי התקינות המנהלית נת”ע אף “שלחה” את התובעת לדרש את הפיצויים המגיעים לה מבעלי המקרקעין (חברת פסגת ירון) שכן לדבריה כביכול חלוקת הפיצויים בין התובעת לבין הבעלים “אינה מעניינה”. זאת על אף שנת”ע מהווה הגוף האחראי והאמון על ביצוע ההפקעה מטעם שר האוצר, ועל אף חובתה לשאת בתשלום הפיצויים בהתאם להוראות הדין.

התובעת מציינת בתביעתה, כי הסניף האמור שברחוב אבן גבירול ובסמוך לרחוב ארלוזורוב הוא סניף דגל מבין סניפיה הבולטים והרווחיים בשל מיקומו המרכזי ובאזור המאופיין בפעילות ערה של עסקי מסחר, תעסוקה, בשילוב עם מגורים.

לדברי התובעת, מדובר בעסק אשר פתיחת סניף חלופי לא בהכרח תעניק לה פיצוי מלא, ועל כן המשמעות האופרטיבית היא אובדן קהל לקוחות ייחודי שיישמט מידיה למתחריה, והדבר צריך להילקח בחשבון במסגרת הערכת דמי הפינוי הראויים.

התובעת מצרפת לתביעתה חוות דעת מטעמה של שמאי המקרקעין רחמים שרים בגין מכלול נזקיה עקב ההפקעה והמסתכמים בהתאם לחוות הדעת האמורה בסכום של כ-9 מיליון שקלים. עיקר הנזקים מתבטאים באובדן רווחים ומוניטין, הפסד יתרון כלכלי בדמי שכירות והוצאות התאמה. בנוסף, תמריץ עבור פינוי המקרקעין בגובה 15% מסך הפיצוי שייקבע וכן שכ”ט עו”ד – 13% מסכום הפיצוי הכולל.

לחלופין ולעניין שיעור הפיצוי מתבקש בית המשפט להורות תחילה על מינוי שמאי מקרקעין מומחה מטעמו, שזהותו תוסכם על ידי הצדדים להליך ככל הניתן, ואשר יישום את שווי זכויות התובעת במקרקעין המופקעים, ויקבע את שיעור הפיצויים הריאליים והראויים המגיעים לה לפי כל דין בגין ההפקעה.

מנת”ע נמסר: “נגיב בבית המשפט”.