משרד הכלכלה והתעשייה נתבע לשלם פיצויים לאחר שלא האריך רישיון ליבוא מוצרי בשר חזיר

לאחר שהתובעת, חברת אל-נל יבוא ושיווק, ייבאה כבר 100 טונות מתוך הכמות שהותרה לה, היא קיבלה הודעה לפיה לא ניתן להאריך את תוקף הרישיון, מאחר שהנהלת משרד הכלכלה החליטה לבדוק מחדש את מדיניותה בעניין זה. זאת, לאחר שהתובעת התחייבה בהסכמים על אספקה של המוצר לחברות בישראל

משרד הכלכלה והתעשייה נתבע בבית המשפט המחוזי בירושלים לשלם 2.9 מיליון שקל לחברת אל-נל יבוא ושיווק מבני דרור, העוסקת בין היתר בייבוא חלקי פנים לא כשרים לישראל.

בתביעה נאמר כי במחצית חודש יוני 2018 הוצא לתובעת על ידי משרד הכלכלה רישיון לייבוא 800 טונות שומן חזיר לישראל, וכי לאחר קבלת הרישיון וההיתר השירותים הווטרינריים התקשרה התובעת עם ספק הולנדי שהתחייב לספק לה את מלוא הכמות שהותרה בייבוא, בקצב של כ-100 טונות בחודש.

לדברי התובעת, בהתבססה על התחייבותה של הממונה על רישוי יבוא מוצרי מזון במשרד הכלכלה  להארכת תוקפו של רישיון הייבוא, ונוכח ההתקדמות בקבלת ההיתרים והרישיונות, היא חתמה על הסכם עם חברת ולדמן בית חרושת לנקניק ומוצרי בשר, שהיא אחד המפעלים הגדולים בארץ בתחום ייצור בשר לא כשר, לרכוש ממנה את כל כמות שומן החזיר שהותר בייבוא (800 טונות).

אולם לתדהמתה, לאחר שייבאה כבר 100 טונות מתוך הכמות שהותרה לה, היא קיבלה הודעה לפיה לא ניתן להאריך את תוקף הרישיון, מאחר שהנהלת משרד הכלכלה החליטה לבדוק מחדש את מדיניותה בעניין זה.

לדברי התובעת, בתי המשפט המחוזי והעליון קבעו כי רישיון הייבוא ניתן לה בחוסר סמכות, ואולם החליטו כי היא היתה רשאית להסתמך על צו הביניים אשר האריך את תוקפו של רישיון הייבוא, לפעול על פיו, ולהשלים את הייבוא בו החלה, כל עוד צו הביניים תלוי ועומד וזאת עד להכרעה בעתירה שניתנה בחלוף חמישה חודשים ממועד מתן צו הביניים.

עוד קבעו בתי המשפט, כי התובעת תהיה רשאית לתבוע את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהסתמכותה על רישיון הייבוא שניתן לה.

עתה טוענת התובעת, כי במהלך התקופה בה עמד צו הביניים בתוקפו, היא השלימה ייבוא של 9 מכולות שהכילו 224 אלף ק”ג שומן חזיר ואולם נמנע ממנה מלהשלים את מלוא מכסת הייבוא שהותרה לה ברישיון, דהיינו כמות של 576 ק”ג, וכפועל יוצא מכך אובדן הרווחים שנגרמו לה בגין אי מימוש מלוא מכסת הייבוא מסתכמים בסך של 2.6 מיליון שקל.

בנוסף טוענת התובעת, כי על משרד הכלכלה לפצותה בסך של 200 אלף שקל בגין הפגיעה בשמה הטוב, במוניטין שלה, ועוגמת הנפש שנגרמה לה, וכן להשיב לה את הוצאותיה בסך 100 אלף שקל.

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*