
כנס ביטחון המזון הלאומי 2050 נערך בקרייה החקלאית בראשון לציון ב-7 בספטמבר השנה, ומשרד החקלאות הציג במסגרתו תוכנית לאומית ארוכת טווח שמביטה 25 שנים קדימה ומניחה את היסודות להבטחת מזון לכולנו במחיר הוגן. לא כולם היו שותפים לאווירה החגיגית. למשל פנחס גורביץ’, מנכ”ל זנלכל, שאמר בכאב כי “תעשיית המזון בישראל מתמוטטת!”.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר הציג את ביטחון המזון 2050 – תוכנית אסטרטגית להבטחת מדפים מלאים במזון במחיר הוגן, לכל אדם. התוכנית התגבשה במשרדו כדי להקדים תרופה למכה מול ההתחממות הגלובלית, מתוך הבנה שצריך לעשות יותר חקלאות ולנצל טוב יותר את המשאבים כדי להבטיח את עתידנו כאן. “לראשונה מאז קום המדינה, אנו מציגים תוכנית לאומית ארוכת טווח שמביטה 25 שנים קדימה, תכנית שתבטיח מזון לכולם בשגרה ובחירום”, כך על פי דברי מנכ”ל משרד החקלאות אורן לביא.

ביטחון מזון הוא מצב בו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות פיזית, חברתית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים, ומאפשר חיים פעילים ובריאים ( מתוך אתר משרד החקלאות).

המושב הראשון עסק בשאלה אם נצליח לשמור על מדפים מלאים ובהתמודדות מול אירועי קיצון. ד”ר אור שפרלינג ממכון וולקני שיתף במחקרים האחרונים להתאמת גידולים שונים לתנאי מזג האוויר המשתנים, ובעיקר קיטניות שלהן ערכים תזונתיים גבוהים. פרופ’ רונית אנדוולט מאוניברסיטת חיפה התייחסה לחשיבות המעורבות הממשלתית הן בתכנון והן בחינוך האוכלוסיה לצריכת מזון בריא, לדוגמה, קידום המודעות לבריאות של מועצת הירקות, לצריכת ירקות בחמישה צבעים, שעד היום מהדהדת. פרופ’ אייל שמעוני מאוניברסיטת הגליל בתל חי דיבר על ההשקעה בתשתיות חקלאיות ותעשיתיות, שהא בחשיבות עליונה מול פיתוח תעשיית הפודטק, למרות האטרקטיביות האקדמית שלה.

המושב השני עסק בסוגיה תעשיית מזון מקומית וחזקה כתנאי לביטחון המזון של ישראל. פנחס גורביץ’, מנכ”ל זנלכל, הציג את תעשיית המזון המקומית שקורסת. הוא תיאר כיצד במהלך העשור האחרון נסגרים מפעלים. בתחום עיבוד ירקות, למשל, לפני 25 שנה היו בישראל 40 מפעלים וב-2026 נותרו עשרה. לדבריו, מדיניות היבוא שוחקת את המפעלים וחומרי הגלם יקרים. בעבר רק 20% מחומר הגלם החקלאי נקנה בחו”ל. היום 50% ובעתיד הקרוב 70% מחומר הגלם החקלאי למפעלים יהיה מיובא. עוד אמר כי ביטחון במזון התחיל מחקלאות מקומית וממשיך לתעשיית המזון שמעבדת את חומר הגלם – “תחום התעשייה דורש טיפול דחוף אם ברצוננו להבטיח גם תעשיית מזון מקומי חזקה”.

מושב נוסף דן בהיבטי ביטחון המזון במדינות העולם. נציגי שגרירויות מכל העולם הוזמנו. שוחחתי עם נציגי שגרירות סין, שסיפרו כי הגיעו לשמוע.

ב־30 ביוני 2024, בהחלטת ממשלה מספר 1937, הוחלט על שינוי שם משרד החקלאות ופיתוח הכפר למשרד החקלאות וביטחון המזון. לכאורה שינוי סמנטי אבל הכוונה בפועל הייתה העברת הדגש הניהולי והאסטרטגי לנושא ביטחון המזון. עבודת המשרד בתחום, ניכרת בשטח, כך על פי עדותו של ד”ר שפרלינג באתר גילת.
בראיון איתי ציין כי משרד החקלאות בראשות השר אבי דיכטר והמנכ”ל אורן לביא משקיעים את מירב תשומת הלב והתקציבים לקידום החקלאות וביטחון המזון. חקלאי ישראל זכו בשר הטוב ביותר שהיה. השר רואה את החקלאים, מבין את חשיבות התחום, מגיע לשטח, שומע את החקלאים ומעביר תקציבים. הוכחה נוספת היא הקמת הוועדה והצגת תכניות הועדה ל-25 שנים קדימה, בהתחשב בהתחממות הגלובאלית והאיומים הביטחוניים. ולראייה, כך הוא אומר, “אנחנו נפגשים בכנס ביטחון המזון 2050”.
הכותבת השתתפה בכנס והיא מהנדסת מזון, מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל וחברה במסדר אבירי הגריל הישראלי.
Leave a Reply