טעימות סיניות בספרו של פרופ’ יצהל ברנר

 

ארוחה סינית אותנטית כנראה לא דומה כלל לארוחה מהסוג שאנו מכירים, המוגשת במסעדות הסיניות באירופה, ארה”ב וגם כאן בישראל. מדובר בתרבות עתיקה שכרוכים בה מנהגים רבים וייחודיים. טעימה מארוחה כזו פורס בפנינו פרופ’ יִצהל בֶּרְנֶר, בספרו מחשבות, מעשיות ומנגינות, שיצא לאחרונה בהוצאה לאור ספרי ניב. הוא מתאר שם, בין השאר, מפגש מרתק עם הציוויליזציה הסינית, כחלק ממסעותיו של הכותב וסיפורי חייו.

ברנר הוא רופא מומחה במקצועו העוסק ברפואה פנימית ברפואה גריאטרית. הוא מספר כי פגש בחייו מעשיות רבות וידע לספר אותן בצורה שעוררה עניין במאזינים בגילים שונים. למעשיות היה מצרף רקע מידיעותיו ומחשבותיו. הוא מספר: “החלטתי כי אם המעשיות מעניינות בשיחה, הן עשויות לעניין גם כשהן כתובות, והתחלתי לקבץ אותן באסופה. כתבתי את הסיפורים כאילו אני מספר אותם לחבריי. כשמחשבות ומעשים נמצאים בהרמוניה נוצרות המנגינות שנותנות טעם לחיינו. הספר מחולק לשערים על משפחתי, מסעותיי ובעיקר פגישתי עם הציביליזציה הסינית, עבודתי כרופא, חוויותיי עם אנשים שמייצגים עבורי רעיונות שונים, פגישותיי עם הספרות ומחשבותיי על דרכי. לכך הוספתי מעט ממנגינות הנפש המתבטאות בשירה שפגשתי בה. הרקע שלי במדעי הטבע ובמתמטיקה והעניין באדם לימדו אותי להסתכל, ללמוד ולנסות לחבר בין תופעות”.

אנו מפרסמים כאן פרק מתוך ספרו של פרופ’ יצהל ברנר – מחשבות, מעשיות ומנגינות. בהשך נפרסם פרקים נוספים מתוך הספר.

פרק מהספר: ארוחה משותפת – 27 לאוקטובר

ארוחת ערב של צוות מהמחלקה נערכה בביתה של אחת האחיות, ג’ולי. הדירה נמצאית במרכז העיר, לא רחוק מבית החולים, בתוך חצרות של בתי מגורים. הכניסה לבניין נעולה ובנה של האחות בא לפתוח לנו חדר מדרגות צר שהוביל אותנו לדירה בקומה השלישית. בכניסה לדירה לבשנו על הנעליים מגינים שהביאה האחות הראשית מבית החולים כך שלא נצטרך לחלוץ את הנעליים בדירה. הדירה עצמה די מרווחת – חדר מגורים רחב עם ספה וטלוויזיה, פסלון של מאו על מכשיר הקירור, ומגן עשוי מתה ועליו תמונתו של מאו. על הקירות תמונות שהן עבודת אריגה שעשתה בעלת הבית.

מצדו האחד של חדר המגורים מרפסת ובה תלויים בגדים לאוורור וכביסה ליבוש. הכל היה פתוח וקר ובני הבית ואנחנו נשארנו עם מעילים בתוך הבית. מצדו השני של חדר המגורים שני חדרי שינה: החדר של הבן בכתה ו’ שהתחביב שלו הוא קליגרפיה, התפוח לא נופל רחוק מהעץ, וחדר ההורים. בצד מטבח וחדר אוכל. כן, יש גם שירותים וחדר רחצה. השירותים עצמם הם שירותי כריעה ומעליהם המקלחת. אותו שטח משמש לשתי מטרות ובגלל המקלחת השירותים נשמרים נקיים.

התיישבנו בחדר המגורים. על השולחן פירות ושני סטים של תה: תה שחור מוכן ותה ירוק סיני. כל סוג תה היה בסט אחר. בעל הבית הכין לי תה סיני ירוק על פי המנהג. לאחר שהוסיף מים לתה, שפך אותם ובהמשך ערבב את התה במים והגיש לי בכוס קטנה ביותר. על פי הנוהג, שבע פעמים חוזרים על התהליך. הכוס הרביעית והשביעית אמורות להיות הטובות ביותר. לא ידעתי זאת ואחרי הכוס הרביעית, שהיתה טעימה, ביקשתי להפסיק ואז הוסבר לי הנוהג.

לאחר השתייה התיישבנו סביב שולחן להכין כיסונים מבצק ובלילה של בשר וירקות. כל אחד מהמשתתפים הכין את הכיסונים בצורה כמה שיותר מסובכת ומפוארת.

לאחר שסיימנו, נגשנו לשולחן האוכל. כהקדמה קיבלנו ביצה אפויה. מתוך קליפת הביצה הוצא החלבון ובמקומו הוכנס אורז ובו מעט ירקות. קליפת הביצה עם תכולתה נעטפו בנייר כסף והוכנסו לאפייה בתנור. התוצר טעים ביותר נאכל מתוך קליפת הביצה.

על השולחן הונחו מרקים, סלטים עם או בלי בשר, ודג גדול. לקראת סוף הארוחה הוגשו הכיסניות שהכנו. לארוחה הוגש יין ומשקה העשוי מפרי הדרקון שנותן למשקה צבע סגול יפה ומפירות נוספים ומים.

כמנהג הורמו הכוסות, בעיקר לכבוד בעלת הבית שטרחה הרבה על הארוחה. אני הודיתי לבעלת הבית על הארוחה, לבעלה על האירוח בביתם, למתורגמנית שלי ולרופאות שעוזרות לי בעבודה ולצוות הנהדר שיודע לעבוד ולחיות יחד. בתודתי לבעלת הבית הודיתי לה בנוסף על עבודתה שתרמה לגיבוש צוות המחלקה.

ערב מאוד לא שגרתי ומיוחד.

---

גילוי נאות: הכותב, פרופ’ יצהל ברנר, נשוי לטלי ברנר הנמנית עם צוות הכותבים של עיתון E-food וכותבת על מזון וגסטרונומיה.