ועדת הכלכלה תכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לחייב סימון ארץ הייצור של תוצרת חקלאית בתפזורת

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ דוד ביטן, אישרה הבוקר לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של חברי הכנסת ינון אזולאי ורם בן ברק, לתקן את חוק הגנת הצרכן ולחייב את רשתות השיווק לסמן את ארץ הייצור של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה. בפתח הישיבה ציין היו”ר ביטן כי הוא תומך בהצעה, וביקש לבחון לשלב בה גם את המעבר מסימון מחירים על כל מוצר בנפרד לסימון אלקטרוני על המדף. הוא אף הודיע כי משרד הכלכלה ביקש לבצע בדיקה השוואתית, ואמר כי הוא מכבד את הבקשה אך לא ימתין יותר מחודש-חודשיים.

ח”כ אזולאי הציג את ההצעה ואמר כי יש בה ,מעבר לערך הבריאות, גם ערך של תמיכה בתוצרת הישראלית. “אני, גם אם זה עולה יותר, מעדיף לפרנס חקלאי ישראלי מאשר חקלאי טורקי, שלא לדבר על טיב הפירות והירקות שארץ ישראל השתבחה בהם. אני לא מאמין שלהצעה יש עלויות מיוחדות”, אמר. ח”כ בן ברק הוסיף: “החוק טרוויאלי ומתבקש, ולא ברור למה זה לא קרה עד היום. על כל חולצה כתוב איפה יוצרה, ומזון בתפזורת אין לך מושג מאיפה הוא בא ואיזה ריסוסים הוא קיבל. זה גם חלק מההסכם של האוצר והחקלאים, שלא מיושם ברובו”.

ח”כ שלום דנינו אמר כי באותה הזדמנות צריך לכתוב גם כמה שילמה רשת השיווק לחקלאי. לדבריו, הדבר יביך את רשתות השיווק ולא יאפשר להן לגבות מחירים מופרזים. ח”כ אלון שוסטר אמר כי הוא מצטער שלא היה שר חקלאות בכנסת הקודמת, והוסיף כי את ההצעה הזו אפשר ליישם באפס מחיר, רק עם דף A3 וארטליין.

ח”כ ששון גואטה אמר כי הוא מברך על ההצעה, אחרי כל המכות שקיבלה החקלאות בשנים האחרונות, אך ביקש להתריע כי האוצר מערים קשיים על העברת 700 מיליון השקלים כפיצוי לחקלאים על הורדת המכסים. לדבריו, “האוצר עוד לא נתן שקל והחקלאים מתמוטטים, כמו שהלך השום גם התפוח בדרך”.

נציגת משרד החקלאות, חגית איגרמן, אמרה כי המשרד לא מתנגד, אך ביקשה כמה תיקונים והבהרות. בין היתר ביקש המשרד שלא להחיל את ההצעה על ביצים, שכן הן צריכות להימכר ארוזות, וכן שהסימון לא יהיה בתוך מזון כמו בשר, מחשש לזיהום, אלא ליד המזון.

נציגת הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד הכלכלה, אילנה מזרחי, התייחסה גם לנושא סימון המחירים וגם לסימון ארץ הייצור, ואמרה כי מדובר בנושא רחב מאוד ובמשרד יש כוונה לבצע בדיקה רוחבית מעמיקה. היו”ר ביטן אמר כי הוא יודע ששר הכלכלה אוהב בדיקות ומחקרים, אבל אין בכוונתו להמתין זמן רב מדי.

ח”כ אזולאי הזכיר כי ההצעה הזו אושרה בדין רציפות מהכנסת הקודמת, ואותו דבר נאמר לוועדה גם בשנה שעברה. מזרחי ציינה כי היא מדברת על בדיקה כללית במסגרת המאבק ביוקר המחייה, המעסיק את הממשלה. ביטן הגיב: “יוקר המחייה מעסיק אולי את הוועדה, לא את הממשלה”, ושב והבהיר כי לא יחכה יותר מדי זמן.

מנכ”לית נשיאות המגזר העסקי, הגר יהב, הזכירה כי ההצעה נבלמה בדקה ה-90 לפני שהכנסת הקודמת פוזרה, וכל הטענות של נציגי הממשלה נטענו גם אז וחבל שלא מצאו את הזמן לבצע את כל הבדיקות עד עכשיו. “אם יש פה כאלה שמבוהלים מהמחקר שלנו שמצא שישראלים מעדיפים תוצרת הארץ גם אם זה יותר יקר, אז שישימו על המדף יותר תוצרת הארץ”, אמרה יהב.

במהלך הדיון ביקש היו”ר ביטן התייחסות לנושא העיצומים הכספיים, והיועץ המשפטי לוועדה, עו”ד איתי עצמון, אמר כי מדובר בעיצום של 22,530 שקלים לכל הפרה. היו”ר ביטן ביקש לבחון אם אפשר להגדיל את העיצום. ח”כ אליהו ברוכי שאל מה קורה לסופר שלא מציג בכלל את ארץ הייצור, ואמר כי אם זה יהיה העיצום אז זה בדיחה. מזרחי הסבירה כי העיצום הוא על כל הפרה, ואם יהיו הפרות רבות אפשר להטיל עיצום גבוהה יותר, בהתאם לנוסחה שכבר קיימת.

מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, אמר כי הרשתות לא נגד החקלאים, ו-95 מהתוצרת שנמכרת היא מקומית, אך החשש הוא שההצעה תהווה נטל רגולטורי נוסף. “זה לא רק שלט, זה עלויות תפעוליות ולוגיסטיות, חשש מטעויות וחשיפה לעיצומים ותביעות ייצוגיות, ובסוף יכול להיות שהמחירים יעלו”, אמר. בתגובה לכך דחה היו”ר ביטן את הטעה כי מדובר בנול נוסף.

מנכ”ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו”ד ירון לוינסון, אמר כי הרשות תומכת בהצעת החוק וטוב שלצרכן תהייה אפשרות בחירה. עם זאת, הוא התייחס גם לנושא מדבקות סימון המחירים, ואמר כי זו טעות לשלב בין ההצעות מאחר והמדבקות זה הדבר הכי טוב לצרכן. לטענתו, שינוי השיטה יביא דווקא לעליית מחירים. היו”ר ביטן אמר בתגובה, כי ברור שביטול המדבקות יוריד את המחירים בשניים-שלושה אחוזים.

בסיכום הישיבה שב היו”ר ביטן וקרא למשרד הכלכלה לסיים את הבדיקה שלו במהירות, ואמר: “אני לא יודע איזה מחקר התם צריכים לעשות, אבל תעשו את זה מהר. עוד הוא ציין, כי גם הוועדה תבחן האם להוסיף להצעה גם את נושא סימון המחירים, והבהיר כי אם יוחלט שלא להתייחס לסימון מחירים אלא רק לסימון ארץ הייצור, הוא מבקש לסיים את החקיקה בתוך כחודש.