ועדת הכלכלה החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק הגברת התחרות בענף המזון

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ דוד ביטן, החלה להכין ביום ד’ השבוע לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט”ז מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה.

לפי ההצעה שהוצגה, יאסר על ספקי מזון גדולים וקמעונאים גדולים להיות צד להסדר בו ניתנת הנחה לקמעונאי גדול בשל רכישה של מוצר אחר ממוצרי הספק, וכן מוצע לפטור קמעונאי גדול מהגבלות לפתיחת חנויות באזורי ביקוש בהם 55% ומעלה מהמחזור שלו הם מכירות של מוצרים שאינם של ספקים גדולים. עוד מוצע להקפיא מיזוגים בין יצרן גדול או ספק גדול עם יצרן גדול אחר, יצרן בינוני או ספק גדול. בנוסף, מוצע שההוראות הללו יהיו בתוקף כהוראות שעה לשלוש שנים, כששר הכלכלה והתעשייה יוסמך להאריכן בשלוש שנים נוספות. עם זאת, במהלך הדיון התייחסו היו”ר ביטן וחברי הכנסת להצעות והציעו להכניס בהן שינויים.

בתחילת הישיבה הציג רכז כלכלה, תעשייה ותיירות באגף התקציבים במשרד אוצר, גל ברנס, את הרקע להצעה ואמר כי בפן החיובי בעשור האחרון רמת החיים בישראל עלתה משמעותית. לדבריו, באותה תקופה השכר עלה ב39.1% לעומת המדד שעלה רק ב10.6%, כתוצאה מרפורמות להגברת התחרות שבוצעו לאחר המחאה החברתית. עם זאת הודה ברנס, כי יוקר המחייה עדיין גבוה והמחירים בישראל היו אמורים להיות נמוכים משמעותית.

היו”ר ביטן ביקש לדעת איך הצעת החוק תוריד מחירים, ואמר כי זו השאלה העיקרית. ברנס השיב, כי כיום 53% מהמוצרים הם למעשה של עשרה ספקים גדולים שמנצלים את כוח השוק שלהם מול הקמעונאים. לדבריו, הקטנת כוח השוק שלהם מול הקמעונאים תאפשר לקמעונאים, הפועלים בשוק תחרותי, להשיג הוזלות שיתגלגלו לצרכנים. ברנס הוסיף, כי ישראל היא המדינה הרביעית הכי יקרה, אחרי איסלנד, נורבגיה ושוויץ. לדבריו, ההצעה עוסקת בתחום המזון כי הוא מהווה 18% מהוצאות משק הבית והם גבוהים ב-37.5% מממוצע OECD.

לפי המצגת שהציג ברנס, הורדת מחירי המזון והפארם לרמת המחירים הממוצעת ב-OECD יכולה לחסוך עד 7,700 שקל בשנה למשק בית. בהשוואה בינ”ל, רמת הריכוזיות בישראל היא הגבוהה ביות במספר רב של קטגוריות, בהן משקאות מוגזים, מצים, דגני בוקר, אורז פסטה ואטריות, חטיפים מלוחים, ביסקוויטים מתוקים וחטיפי פירות, והשנייה הגבוהה ביותר בגלידות. בעשר השנים האחרונות נתח השוק של עשרת הספקים הגדולים נותר יציב ועמד ב-2021 על 53.5%.

הפתרונות, לפי הצעת החוק, כוללים איסור על מיזוגים קונגלומרטיים לספקים ויצרנים גדולים, איסור על קשירה תמחירית והקלות רגולציה בפתיחת חנויות, וכן הקמת ועדה לבחינת צעדים נוספים לצמצום כוח השוק של הספקים הגדולים.

ראש תחום מדיניות ואסטרטגיה ברשות התחרות, איל שפירא, אמר כי סעיף ההנחה האסורה נועד להתמודד עם הכוח הקונגלומרטי של ספקי המזון, שעלולים לדחוק ספקים קטנים מחוץ לשוק כשקושרים הנחה במוצר אחד שהקמעונאי חייב ברכישת מוצר אחר.

היו”ר ביטן ביקש לדעת כיצד זה ייאכף ואמר: “בחג העלו את מחירי כל המוצרים, הכל היה סיפורי פוגי, כל המחירים עלו בין 9 ל-20-30 אחוז”. הוא הוסיף כי גם הצרכן צריך להיות אחראי ואמר כי הוא לא עשה כלום חוץ ממחאת הקוטג’, שדווקא הוכיחה שלצרכנים יש כוח אם הם רוצים. ברנס התייחס לכך ואמר כי אין משהו אחד שאם רק נעשה אותו המחירים ירדו.

שפירא הוסיף כי צעד שני הוא האיסור של יצרן גדול או ספק גדול להתמזג עם יצרן גדול אחר, יצרן בינוני או ספק גדול לתקופה של שלוש שנים. הוא הסביר כי הממשלה הקימה ועדה לבחינת צעדים נוספים לצמצום כוח השוק של הספקים הגדולים, והכוונה היא למנוע שינויים שייתרו את עבודת הוועדה.

ח”כ דן אילוז אמר כי ההצעה יכולה לפגוע בעסקים הקטנים, וציין כי שלוש שנים זו תקופה ארוכה מדי. היו”ר ביטן אמר כי בכוונתו לצמצם את תקופת הוראת השעה, ולהביא את הנושא לבדיקת ועדת הכלכלה ורק אם יתברר שהדבר משפיע על המחירים ניתן יהיה להאריך את התקופה.

שפירא הציג את ההצעה השלישית, ואמר כי היא נועדה לתת לקמעונאים תמריץ למכור יותר מוצרים של יצרנים קטנים ובינוניים, בכך שיוכלו לפתוח חנויות נוספות באזורי ביקוש ללא אישור רשות התחרות, אם לפחות 55% מהמכירות שלהם בחצי השנה שקדמה לכך הם של מוצרים מספרים קטנים ובינוניים.

על כך תהה היו”ר ביטן למה זה לא הפוך ומדוע רשות התחרות לא סוגרת סניפים של רשתות שיווק אם הם לא מוכרים מספיק מוצרים של ספקים קטנים ובינוניים. “אם רשת גדולה לא עומדת ביעד הזה אני רוצה שיסגרו להם סניפים”. נציגת שופרסל, לילך דחוח, אמרה כי לא מדובר בסעיף שופרסל וכי שופרסל מאוד עוזרת ליצרנים קטנים. בתגובה זעם היו”ר ביטן ואמר: “אל תספרו לי סיפורים, או שהמחירים ירדו או שאני אטפל בכם בצורה אחרת, וגם אנשי המקצוע צריכים לא רק לתת גזרים אלא גם להפעיל מקלות, אם הם לא עומדים בהוראות לסגור להם סניפים”.

עו”ד אלדד כורש, שייצג את התאחדות התעשיינים, טען כי כמעט כל רווחי עליות המחירים הלכו לרשתות הקמעונאיות, ומעט מאוד נשאר אצל היצרנים. לטענתו רווחיות היצרנים בישראל נמוכה בהשוואה ליצרנים אחרים בעולם, וגם אם היא יותר גבוהה בשני אחוז משל היצרן האירופי, אז כל המהלך אולי יוריד את המחיר לצרכן באחוז או שניים.

עו”ד כורש הוסיף כי איסור המיזוגים אין לו אח ורע בעולם, ואמר כי יש מיזוגים פרו תחרותיים כמו קוקה קולה שרכשה את טרה והפכה אותה למתחרה בתנובה ושטראוס. הוא הסביר כי אם האיסור הזה היה בתוקף, אז מחלבת רמת הגולן הייתה נעלמת והתחרות הייתה נפגעת. היו”ר ביטן אמר בתגובה כי צריך לשקול לאפשר מיזוגים חריגים של חברות בפשיטת רגל.

היצרן ליאור לוי, המייצג יצרני תמרוקים ומזון קטנים, אמר כי הריכוזיות בתמרוקים שונה מהריכוזיות במזון. הוא הסביר כי בענף המזון יש כ-2,000 יצרנים ועוד 1,500 יבואנים, בעוד שבתמרוקים יש כ-200 יצרנים ועוד 100-200 יבואנים, אבל מולם יש 4 שחקנים מרכזיים שמחזיקים קרוב ל-70% מהשוק. הוא הוסיף כי בעשור האחרון לא נעשה שום צעד שתמך ביצרנים קטנים ובינוניים.

מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, אמר מנגד כי הרווחיות של הקמעונאים היא בין 2.5 ל-3 אחוזים. הוא הוסיף כי חוק המזון לא עסק בכלל בספקים הגדולים וזו הבעיה. הוא אף הזהיר כי מי שייפגע מסעיף ההנחות יהיו הצרכנים. היו”ר ביטן תהה איך רמי לוי קנה את ישראייר משני האחוזים שהוא מרוויח בסופר.

סמנכ”לית לובי 99, מרב דוד, התייחסה לטענה של עו”ד כורש, לפיה הספקים לא מרוויחים מעליות המחירים, ואמרה: “אם זה לא היה כואב בכיס של הצרכנים זה היה מצחיק. כשמחירי הסחורות עולים, הם טוענים שיש להם בעיה ומעלים מחיר, כשמחירי הסחורות יורדים הם ממשיכים להעלות מחיר. השוק כולו התמזג והתמזג והגענו לשחקנים גדולים שאין להם בעיה להעלות מחירים. הביאו רפורמה שלהגיד שקיצצו לה את הכנפיים זו מחמאה. זה עוף שחוט, היה צריך לדבר על פירוק הספקים הגדולים”.

היועצת המשפטית של רשות התחרות, עו”ד יעל שיינין, התייחסה לקראת תום הדיון לטענות כלפי איסור המיזוגים ואמרה כי הכוונה הייתה להתמודד עם הקשר הקונגללומרטי בין ספקי המזון הגדולים לקמעונאים באמצעות הסדרי ההפצה של ספקים קטנים. בעקבות טענות התעשיינים הוחלט שהטיפול בנושא ההפצה דורש עוד חשיבה הקימה הממשלה ועדה לעניין, ולכן מה שמבקשת רשות התחרות זה שלא יעשו שינויים מבניים חד צדדיים עד שהוועדה תסיים את עבודתה.

“זה לא קשור לזה שאין לנו כוח אדם או שהרמנו ידיים. רשות התחרות התנגדה בתקופה האחרונה להרבה עסקאות מיזוג, הרשות ביצעה אכיפה ולא הרימה ידיים. הגענו לאיסור הזה כדי לוודא שלא יהיה שינוי מצב חד צדדי בזמן שלבקשת היצרנים אנחנו בוחנים את האיסורים על הסדרי ההפצה. אמרתם שהתכוונו לטפל בהסדרי ההפצה מהר מדי, אז כשלקחים את הזמן אתם אומרים שזה לאט מדי”, אמרה. באשר לאישור מיזוגים חריגים אמרה עו”ד שיינין כי הרשות תבחן את זה ותחזיר תשובה לוועדה.

מנכ”ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו”ד דרור שטרום, אמר כי הבעיה חריפה והכלים שברפורמה קצת חלשים. לדבריו, “בלי לטפל במונופולים וביבואני הענק שום דבר לא יזוז במחירים של מוצרי הבסיס. הוועדה הממשלתית צריכה להיות בחוק ולא להשאיר אותה ליד המקרה”. בתגובה ביקש היו”ר ביטן שלהצעת החוק תיכנס גם התייחסות לוועדה הממשלתית. שטרום הוסיף כי חוק עידוד השקעות הון צריך לעודד גם תחרות מול מונופולים והממשלה צריכה לתקצב סיוע ליצרנים קטנים שנמקים בתחרות מול הגדולים.

היו”ר ביטן ביקש לבחון מספר דברים שעלו במהלך הדיון, בהן לקצר את התקופות של הוראות השעה ולבצע בחינה שיישום ההצעה אכן הביא להורדת מחירים. הוא ביקש לבחון את נושא התניית הנחות כהוראת קבע או לאפשר לשר הכלכלה, באישור הוועדה, הארכה לתקופה ארוכה יותר של עד 10 שנים בתנאי שזה מוריד מחירים. באשר לאיסור המיזוגים ביקש היו”ר ביטן לבחון קיצור תקופת הוראת השעה ולאפשר הארכתה רק אם הממשלה התחילה בהליך חקיקה שלא הסתיים. בישיבה היום לא התקיימו הצבעות ולא התקבלו החלטות, והדיונים יימשכו בשבועות הקרובים.