הקארמה של כרמא / מאת אבי בן חורין

מה הקשר בין מושג פילוסופי מיסטי שמקורו בדתות הודיות לבין מסעדה ידועה ומוכרת זה שנים בעין כרם, ירושלים? ובכן, כרמא הייתה מקום ביקור קבוע שלנו. הייתה זו התאהבות ממבט ראשון (ואולי עדיף לומר מטעם ראשון). אחד הבנים גר בקרית יובל בירושלים בעת לימודי הרפואה, ואנו היינו מגיעים לעיתים לביקור בשבת. המקום הקרוב לבית היה עין כרם. בדקנו באחת, טעמנו בשנייה ומשום מה (ואולי כאמור עקב הטעם) התבייתנו על כרמא. שנות הלימוד עברו, אך בן אחר עבר ללמוד בירושלים ואנו נשארנו על הקו. עם סיום לימודיו, אנחנו נשארנו בדעתנו לגבי “השקטת הרעב” בבואנו מפעם לפעם לבירה.

לאחרונה, במהלך סיור בפרוזדור ירושלים, החלטנו בהגעת שעת הצהריים שננסה לבקר במקום, בתקווה שהתור בכניסה (כפי שאנו זוכרים מהעבר) לא יהיה משמעותי. להפתעתנו, המדרגות היו ריקות, אם כי המקום היה שוקק פעילות. ישבנו לשולחן ובלוטות הטעם החלו בפעילותן וחלל הפה קיבל את הלחלוחית האופיינית ואנו ממתינים להנאה הצרופה הצפויה.

מיד לאחר בקבוקי הסודה (אין טענות) הונחה צלחת קטנה עם זיתים (כנהוג במקומותינו). “היכן לשים את החרצנים?”, שאלה אשתי, והייתי חסר מענה. כשהשאלה הופנתה למלצרית, ענתה זו בלי היסוס – תשימי על המפית. “ומה אם ארצה להשתמש בה?”. עתה, כנראה, ירד האסימון והגיע הפתרון.

המנות עצמן לא הביאו עמן בשורה מיוחדת. סלט הירקות שהוגש היה בלי טיפת יצירתיות, בנאלי ולא נושא לדיווח לחברים. קציצות הקבב על מצע של רצועות קליפת חציל בטחינה היו פשוטות – תרתי משמע. לא מלהיבות ולא בעלות טעם מעניין שיעניק לך את החוויה. אולי כדאי לציין, שמספר ימים קודם לביקור בכרמא בילינו ערב עם חברים במסעדה כפרית באזור השרון, ושם (מה לעשות) התמוגגנו על מנת הקבב. ההשוואה הייתה פשוט נדרשת והעמידה את כרמא על הכף התחתונה של המאזניים. עם מנת הקבב היה אמורה להגיע תוספת של ירקות שורש, אך זו בוששה לבוא. פנינו במבט דואג למלצרית, אך זה לא היה מובן כנראה, ולכן פנינו למלצר אחר שעבר לידינו. המלצר כנראה לא יכול לסטות מתחום פעילותו (שולחנותיו) ורק לאחר זמן מה האבידה נמצאה. מה נאמר?

המילה “סתם” תיטיב לתאר את הנראה והנטעם. ויתרנו על קינוח ומשקה חם וביקשנו את החשבון. גם הוא התמהמה.

עכשיו אפשר אולי להבין מדוע לדעתנו הקארמה, כלומר מעשיו של אדם בעבר (במקרה שלנו, של צוות כרמא), משפיעים על עתידו. מעשים טובים ישפיעו על קארמה טובה ולהפך. וכל מילה נוספת – מיותרת.