“אם אתה נוהג לספור קלוריות או אוכל כי אוכלים בשביל לחיות, הפסק לקרוא ברגע זה. האוכל עבורי הוא מהות החיים, מעורר, כוחני וחצוף” – מדברי סלבדור דאלי, שלפני חמישים שנה כתב יחד עם אשתו ואייר ספר מתכונים ממבחר המנות שהוגשו בארוחות ראוותניות, אליהן הוזמנו חבריהם של דאלי ואשתו השלישית גאלה. הארוחה תמיד הוקדשה לתשוקה לטעם.
שף נדב מלין שאב רעיונות מספר המתכונים של גאלה ודאלי Dalí. Les dîners de Gala והזמין לארוחה סוריאליסטית שעמדה בסטנדרטים גבוהים ביותר. ב”אולם זית” המרווח של מלון לוגוס ביד השמונה, בחסות קייטרינג לואיזה, נערכו שני שולחנות אבירים בפאר בארוקי – פמוטים מוזהבים גבוהים, נרות דולקים, כוסות יין מבריקות, סכו”ם ומפיות מבד תחרה ירוק. ברקע הוצגו תמונות של דאלי במצגת מתחלפת ומוסיקת בארוק מילאה את החלל בנגינת פסנתר ושירת זמר בקונטרה-טנור צלול.
קירות העץ העבים, המפות, המפיות, הבגדים המפוארים, סרטי מסדר אבירי הגריל הצבעוניים בסגול-אדום-כחול-ירוק יצרו את אווירת האצילות לאבירות ולאבירים, שהתרגשו לטעום ממטעמים שנרקחו במטבחי מסעדות פריז וברוח הקטלנית שהביא דאלי ותאמה את תשוקתו למנעמי החיים.
הסגנון של דאלי היה תיאטרלי ואקסצנטרי, קרוב לשיגעון, והוא בא לביטוי באווירה ששררה לאורך הארוחה בעזרת צוות אנשי שירות מיומנים, עטורים בשפם המסולסל שהיה לסמלו המסחרי, כיאה לערב לכבודו של דאלי. המלצרים / ליצנים צחקו, שרו ושעשעו את הסועדים, הגישו את המנות, מזגו יין לכוסות ופיטפטו על החיים.
הארוחה התחילה באפריטיף מבית יינות עגור שבחבל יהודה. Elah Aperitivo מבוסס על יין רוזה ומלא ניחוחות ארצישראליים ובפרט צמחיית המקום כמו עץ האלה ועשבי תבלין מקומיים. המקום הוא חבל יהודה.
(הערת שוליים: אזור היין יהודה הוא הראשון בישראל שהוכרז והוכר כ”אפלסיון” – כינוי מקור המגדיר מוצר (יין, במקרה זה) כתוצר של סביבה גיאוגרפית מסוימת. הרעיון הוא לטפח ולייחד את האזור, בדיוק כמו שעושים באזורי יין מפורסמים בעולם, למשל, חבל בורדו שבצרפת. את הסימון המקורי, “יהודה”, “הרי יהודה”, או “מורדות יהודה” מותר יהיה להצמיד לתווית של יין שלפחות 85% מהענבים שממנו יוצר גדלו באזור יהודה).
בקבלת הפנים הוגשו טרין זנב לחי, ברזאולה, לשון מעושנת עם סלט כרוב ורוטבים. גם רגל קרושה. למרות המראה המרהיב שלה, זיכרונותי מהעבר מנעו ממני אפילו לטעום. שאר המנות שטעמתי היו מצוינות.
יינות יקב עגור ליוו את הארוחה. “יש אהבות שאי אפשר להעביר אותן למקום אחר” (יהודה עמיחי) נלקח מאתר יקב עגור.
לים-לבן 2021 בלנד מבוסס על סוביניון בלאק, שנין בלאן, רוסלאן ויניוניה. יין רענן שהצטרף אל משעשעי החך והנפש: ביצי השטן, דגים בצדפות ומרקיאטו.
ביצי השטן : ביצה, בתוך ביצה על ביצה ובתרגום חופשי ביצי קויאר, בתוך ביצת שלו על גוואקמולי עם נגיעת חריפות וקרקר סגול. השטן הוא היצרים.
סרדינים כבושים על פאן אמ טומאט – מנה קטלונית. “פאן אמ טומאט” הוא פרי התאווה והתשוקה והסרדין מהים הוא המסתורין הלא נודע.
– המנה עוצבה כהומאז’ לג’וזפה ארצ’ימבולדו שהיה צייר בן המאה ה-16 שנהג לצייר פורטרטים מפירות וירקות. לכל סועד הוגשה מסגרת ובה ירקות ורטבים בצבעים ומרקמים שונים שהוגשו עם שני מכחולים. כל שנדרשת הוא להשתמש במכחולים ולהתמסר ליצירה שלך. ואז לאכול את היצירה בעזרת המכחולים, שיכלו לשמש כצ’ופ סטיק’ס.
שלוש העיקריות עלו על כל דימיון:
פורל צלוי במלח על תפוחי אדמה וחלוקי נחל – מנה ציורית וטעימה, ששלחה אותנו ללקט חלקי פורל מבין תפוחי האדמה הצלויים וחלוקי הנחל המלוחים.
עוף באפר ועפר עם אורז שבושל בחלב אימו.
וגולת הכותרת היה הטלה מזן שרולה שבושל כל הלילה והוגש כמנת מנסף טלה ופריקה.
לים אדום – בלנד מבוסס סירה יחד עם קאריניאן, גרנאש, מרבדר, גראנצ’ה, טיטוררה ופטיט סירה – הטעם הלך לאיבוד בין כל הזנים.
ואחרי מרענן החך בטעם גרניטה שקדים סיימנו את הארוחה עם מראת מתוקים, ביצת שוקולד גרנדיוזית ומרנג שפתיים אדומות ועוד מנעמים וסמלים של דאלי לסיום מתוק ומרהיב.
הכותבת היא מהנדסת מזון, מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל וחברה במסדר אבירי הגריל מאז 2009
Leave a Reply