על פי אתרי המסעדות, יש ברמת השרון לא פחות מ-90 מסעדות ובתי קפה. כמי שמכיר לא רע את העיר, ניתן לקבוע שיש במקרה הטוב חצי תריסר מקומות הראויים להגדרה של מסעדה. לכן שמחנו לא מעט כאשר שמענו על מסעדה חדשה שנפתחה ברחוב סוקולוב, מהרחובות המרכזיים בעיר. מסעדת גוני מוקמה במבנה ששימש בעבר כמסעדת המבורגרים והוגדרה כמסעדת שף, בבעלות צעירה מקומית, גוני בורשטיין, בת 26 בלבד. גוני למדה בתיכון המקומי אך את השכלתה הקולינרית עברה בעבודה אצל מאיר אדוני ומאוחר יותר בבתי ספר נחשבים בפריז ובאיטליה.
שמענו על המקום, די סמוך לפתיחתנו ומלאי סקרנות התקשרנו להזמין שולחן, אך התברר שבערב בו ביקשנו להגיע המסעדה הגישה תפריט טעימות קבוע בלבד, במחיר שאם הזיכרון לא בוגד, מגיע לכ-400 שקל לאיש. יתכן שהדיל אכן ראוי, אך לדעתנו, ארוחת טעימות יכולה להגיש רק מסעדה עם מוניטין או שף מוכר ובעל ניסיון. החלטנו לוותר וכעבור מספר שבועות (בשבוע האחרון של מרץ אם נדייק) הגענו לביקור המיוחל.
ייאמר לגוני ו/או למי שעיצב את המקום, שעשו עבודה מצוינת, במיוחד למי שזוכרים את המקום כמסעדת המבורגרים. וילונות צחורים, שולחנות פשוטים, אווירה ביתית כפי שמסעדה שכונתית טובה צריכה להראות. הרי רמת השרון אומנם מוגדרת כעיר, אך היא מתפקדת בעיקר כפרבר לינה של תל אביב רבתי. גם קבלת הפנים הייתה נאה, לא מנוכרת מדי, כפי שקורה לא מעט במסעדות המגדירות עצמן כמסעדת שף. גם לא, כמקובל בלא מעט מקומות, “אהלן חברים, איזה יופי שבאתם”, יעני חברים משכבר הימים…
כאשר ביקשנו רשות להביא בקבוק יין, נענינו מיד שכן, אך הוסיפו שדמי החליצה הם 50 שקל. המחיר שנדרש הוא ברף הגבוה של המסעדות. בדרך כלל המחיר נע בין 25 ל-50-60 שקל, אך אמרנו לעצמנו שבמסעדת שף, ברמת השרון, זה לא נורא. הבאנו, כראוי למקום כזה, בקבוק קברנה סוביניון בזלת הגולן שאמור להיות חברה נהדרת לארוחה בסגנון איטלקי צרפתי.
לשולחן ניגשו שניים, מלצרית – כנראה מנוסה יותר, וצעיר שהיה ככל הנראה הזוטר, שהתנסה בעבודת המלצרות, כפי שהתברר מאוחר יותר.
הצעיר ניגש למלאכת פתיחת הבקבוק. היה ברור כבר ממבט ראשון שהוא לא פתח בקבוקים רבים בעבר. ואכן, תוך זמן קצר התברר שהפקק נשבר והיה צורך לקחת את הבקבוק ל”טיפול” במקום אחר, שם הצליחו לחלץ את הפקק. הצעיר החביב טרח והתנצל תוך הסבר שזו הפעם הראשונה שהוא פותח בקבוק במסגרת תפקידו. את היין מזג ב”נדיבות מוגזמת”. אם לא היינו עוצרים בעדו, עוד היו בטוחים שבאנו למסעדה לעשות קידוש (באמצע השבוע…). ביין צפו חלקי שעם, אך המלצרית “המדריכה” לא טרחה אפילו לעשות משהו והסתפקה בחיוך מבויש. מסעדה שמרשה לעצה לקחת 50 שקל עבור חליצה, אמורה לספק חליצה ראויה ומזיגה מקצועית של יין.
יאמר מיד שעד כאן החוויות הפחות מוצלחות מהמסעדה. הארוחה עצמה הייתה בדרך כלל חוויה נעימה. למנה ראשונה הזמנו פטה, שעל פי התפריט עשוי מכבד אווז וכבד עוף. הפטה היה חלק, מעט כהה מדי בצבעו וטעים, אך התקשינו להעריך את היחס בין כבד האווז לכבד עוף. לעיקרית הזמנו פיצה רוזה עם רוטב עגבניות ועליה כדור של גבינת בורטה. הפיצה הייתה מצוינת, אך לא מספיק חמה. נראה שהזמן שחלף עד שהניחו את גבינת הבורטה ועד שהגישו לשולחן גרם לכך. מנה עיקרית נוספת, צלי כתף על פסטה טלייטלה טרייה, הייתה המנה המנצחת בערב זה.
ויתרנו על מנה אחרונה ולשולחן הביאו, על חשבון הבית, עוגיות בראוניס טבעוניות.
עת החשבון הגיעה. חשבנו שהמסעדה תוותר על חיוב בדמי חליצה אך הללו התנוססו בראש החשבון כאילו לא קרה דבר. החשבון כולל דמי החליצה הגיע לכ-250 שקל, לפני תשר.
בתקלות שמנינו אנו רואים מחלות ילדות של מסעדה חדשה, שניתנות לפתרון קל יחסית. גוני יכולה להיות מסעדה הולמת את רמת השרון וצרכיה הקולינריים. תנו לה הזדמנות.
א.ל.
גוני, מסעדת שף ופטיסרי
רחוב סוקולוב 79, רמת השרון
טלפון – 03-547-1392
Leave a Reply