בעקבות הקורונה – איך ייראה המזון שאנו אוכלים / טלי ברנר

לאן צועד העולם לאחר מגפת הקורונה? נראה כי העולם לא יחזור לשגרה שאפיינה אותו לפניה והמגפה (Covid 19) תביא לשינויים באורחות החיים וגם במזון שאותו אנו צורכים. ההתמוטטות הבריאותית והכלכלית שהביאה איתה המגפה תביא אולי למציאת הכיוון – כיוון אותו חיפש העולם ערב המגפה. אעז לומר שאולי המצב בו נמצא העולם כאשר הגיעה המגפה אפשר את התפשטותה והביא למצבנו היום.

מה יהיו המגמות בעקבות מגפת הקורונה?

שוחחתי עם ברכה רגר מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה בפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון ולשכת המדען הראשי משרד הבריאות. בהתייחסות למגפת הקורונה היא מצביעה על מספר מגמות : “התחזקות האוכל הטבעי, הנקי והטבעוני, הימנעות מצריכת בעלי חיים, התחזקות גידולי המים, ההידרופוניקה, כאשר הגידול נעשה ללא חיבור לאדמה וללא שימוש בחומרי הדברה כלל, וחזרה אל גינון ביתי”.

מגמה נוספת עליה מצביעה פרופ’ רגר היא התחזקות ההתנגדות להנדסה גנטית ולביולוגיה סינתטית. לדברי פרופ’ רגר, המגפה מגבירה את החשש בקהילה מאי ודאות ומשינויים גנטיים. לדבריה, “ייתכן שטכנולוגיות חדשניות יתעכבו, כי בעקבות המגפה העולם מבוהל, המנהיגים מלבים את הפחדים ומגמה זו תחזק את חיפוש המוכר, הידוע והבטוח. מגפת השחפת למשל הביאה לשיפור במערכות ההיגיינה, דבר שהביא להתקדמות הרפואה. גם את חולי השחפת, כמו במגפה הנוכחית, הרפואה שלחה אל הטבע הפתוח והבטוח”.

מגפת הקורונה מקדמת את תשומת לבם של הצרכנים בבריאות ובחיזוק המערכת החיסונית. זה מתבטא בהפחתת מזונות מעובדים, מרובי רכיבים, שחלקם לא מוכרים. אנשים נמצאים זמן רב בבית ובזמן שהתפנה הם מתעניינים בהרכב המזון ומעוניינים ואפילו נהנים מבישול ואפייה בייתית. המגפה מביאה אנשים להרגשה של אובדן שליטה, ולכן היכולת לשלוט על מה שאנחנו מכניסים לפה מחזירה אותנו לאותם מקומות שבהם עדיין יש לנו שליטה.

חברת מינטל – חברה גלובלית למחקרי שוק, מפרסמת בחודש ינואר 2021 את הערכותיה למגמות צרכנית בעתיד, ולשינויים שתביא התקופה:

1. צרכנים יחפשו מזון לחיזוק הנפש והביטחון האישי, חיפוש מזון בריא ובטוח יותר והפחתת סיכונים מהמזון.
2. חברות גלובליות יגיבו למגמה זו תוך הדגשת ערכים כמו : איכות במזון, אימון ורכיבים חיוניים במזון. חברות יצרניות יידרשו להיות אמינות ושקופות יותר בנושאי כמו מחיר, רכיבים ותהליכי הייצור. הצרכנים יחפשו גם מחויבות חברתית. לאחר המגפה לא תהיה חזרה לשגרה ובעקבות המשבר הכלכלי ההתנהלות האישית הכלכלית תהיה יותר מושכלת. יצרכו מה שחיוני.
3. מחויבות קהילתית ומקומית לאספקת חומרי גלם ותמיכה חברתית תגבר.

כל האמור לעיל מביא אותי להבנה כי האידיאולוגיות האורגניות והעקרונות האורגניים מבטאים את הכיוון אליו העולם צועד – עקרון שמדבר על חיזוק הבריאות על ידי חיזוק המערכת החיסונית; שמירה על הסביבה תוך הפחתת הכימיקלים שמוספים לאדמה וצמצום זיהום האוויר, האדמה והמים; עיקרון ההגינות המדבר על אספקת תנאי מחייה לבעלי החיים, בהתאם לצרכיהם; עיקרון האחריות ותשומת הלב לשימוש זהיר בטכנולוגיות בטוחות כדי להמנע מסיכונים; כמו כן, שקיפות ואמינות מול הצרכנים. כל אלה הן מגמות שיבואו לידי ביטוי בעולם שלאחר הקורונה.

עקרונות אלה מעצבים את הייצור האורגני כבר כמעט מאה שנה ותיאר אותם לראשונה הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר. עקרונות אילו תורגמו לתקנים מחייבים והנחיות המיושמות בכל העולם וגם בישראל. מגמות אילו מנחות איך לפתח חקלאות משגשגת, נקייה משאריות חומרי הדברה. ההנחיות הן לייצור מוצרי מזון מעובדים ללא שימוש בתוספים סינתטיים ובהגבלת מספר התוספים במוצר, כמו גם שימוש בטכנולוגיות הבטוחות לאדם ולבעלי החיים. טיפוח בעלי החיים בהתאם לצרכיהם הפיזיולוגיים ולא בצפיפות, כדי להבטיח שלא יתפרצו מחלות בלולים וברפתות וגם הפחתת השימוש באנרגיה.

מגפת הקורונה גרמה לאנשים לאמץ מגמות אלה, וביתר שאת בשנה האחרונה. ערכים אילו יאומצו ויביאו לשינוי.

המגפות, מקורותיהן ותוצאותיהן

 

המגפה	מתי	השינויים שהביאה	מקורות המגפה
המגפה השחורה, מגפת הדבר	במאה ה-14 ולמשך 300 שנה	שינויים חברתיים נרחבים, התמוטטות המשטר הפאודלי, התחזקות מעמדם הכלכלי והחברתי של החקלאים, שיכלו לדרוש שכר הוגן יותר. החלו תנועות הגירה גדולות.	היגיינה ירודה והעברה על ידי חולדות
הכולרה והאבעבועות השחורות	במאה ה-16	התחילו להשתמש ב”קרנטינה”	מקורות מים מזוהמים
קרנטינה היא הכנסת פרטים המגיעים ממקומות נגועי מגפה לבידוד של 40 יום – ארבעים ימי ההסגר שהוטלו בעבר על כלי שיט שהגיעו לחופי איטליה ממקומות שבהם היו מגפות. ארבעים הימים נספרו מהרגע בו הפסיקו אנשים להידבק במחלה על כלי השיט. ביום ה-40 הניף כלי השיט דגל צהוב שמשמעו “אני בריא”. רופא היה עולה על כלי השיט, בודק אם יש חולים, ואם לא היו, ניתן אישור למלחים לבוא בקשר עם תושבי המקום. למרות שלא הוכחה יעילות  השיטה גם היום שיטת הבידוד בשימוש.
דיזנטריה וטיפוס	במאות ה-19 וה-20		מקורות מים מזוהמים.
סיפליס וחצבת		התפתחות מואצת של מדע הרפואה.
השפעת הספרדית	מאפריל 1918 עד אפריל 1919	פגעה בעיקר באנשים בגילאי 20-40 .	דירי חזירים
חיילים אמריקאים שהוצבו ביבשת אירופה נפגעו במחלה וההערכה היא כי הגיעה מדירי החזירים בהם שוכנו בעלי החיים בצפיפות רבה – דבר שהאיץ את קצב הידבקותם.
מגפות הפוליו		חיסון בשנות ה-60 של המאה הקודמת

העולם חווה מגפות עוד משחר ההיסטוריה. חלקן היו מגפות איומות, שאחריהן העולם לא חזר להיות מה שהיה. אצטט מדברי פרופ’ ברכה רגר, מהרצאה אותה העבירה בשנת 2017 : “מגפות ששינו את פני ההיסטוריה”: “המגפות במאה ה-20 וה-21 כמו מגפת האיידס, בה הרפואה כבר יודעת לטפל, וגם קורונה (סארס-1), אבולה וזיקה – לא הפכו לפנדמיה”. אלא שבשנה האחרונה, למעשה החל מדצמבר 2019 והגעתה של המגפה למערב בפברואר 2020 – היא הוכרזה כפנדמיה (מגפה עולמית) ובדצמבר 2021 אושר החיסון. מגפת הקורונה הביאה להתמוטטות בריאותית וכלכלית.

המגפה תקפה את העולם כאשר הוא ב”אי ספיקה”. העולם לא מצליח לטפל בכל הפסולת שהוא מייצר ואנחנו סובלים מזיהום קרקע, מים ואוויר – תהליכים שהובילו לשינויי האקלים ולהתחממות הגלובלית והמגמה הלכה והתגברה. תוך כדי התהליך של הזיהום, האנושות התחילה לבנות תהליכי תיקון, הן ברמה הגלובלית, באַמָנוֹת בינלאומיות (כמו פרוטוקול טוקיו) לטיפול בנושא האקלימי, והן ברמה האישית, במסגרתה לומדים הצרכנים לצרוך מזון בריא יותר ולהקטין פסולת.

מגמות של שמירה על איכות הסביבה ואידאולוגיות אורגניות התפתחו עוד לפני פרוץ המגפה, אך נראה כי המגפה תקצר תהליכים ונחזור לתהליכים שהחלו כבר לפני מאה שנה, אל החקלאות האורגנית.

---

הכותבת היא מהנדסת מזון יותר מ-35 שנה. מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל, חברה בוועדות רגולציה במזון בארץ ובעולם.