בלדי מבקשת לאסור על נטו מלינדה וטיבון ויל להשתמש במונח “מינוט סטייק”

“בקשה זו היא מסג הבקשות לסעדים זמניים שלא היו צריכות להיות מוגשות מעולם, ומעבר לעובדה כי הבקשה אינה מראה כל עילת תביעה לכאורה, ברור כי כל מטרתה של הגשת בקשה זו היא ניצול הפלטפורמה המשפטית ליצירת פרסום ולקבלת כתבה עיתונאית, אשר פורסמה בסמוך להגשת הבקשה ובטרם המצאתה”. כך נטען בתגובתן של נטו מלינדה סחר וטיבון ויל אחזקות לבקשה של חברת בלדי לאסור עליהן בצו מניעה זמני לעשות שימוש במונח מינוט סטייק או Minute Steak או סטייק דקה או כל שם דומה אחר. בנוסף מתבקש בית המשפט לחייב את חברות נטו לפצות את בלדי בסך של 1.6 מיליון שקל.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז נטען, כי לפני כחודשיים העלתה בלדי קמפיין פרסומי חדשני גדול ויקר תחת הכותרת:” יש לך דקה? – תכין מינוט סטייק” וזאת במטרה להחדיר לשוק מוצרי בשר: מינוט סטייק מתוצרתה. לטענת בלדי, הנתבעות, מתחרותיה, “התלבשו” על הקמפיין שלה והחלו להחדיר לשוק הפרטי/קמעונאי מוצר מתחרה שלהן בשם: אל גאוצ’ו Minute Steak/מינוט סטייק, מוצר הנמכר בצמוד למוצר המקורי במחיר מופחת ובאריזת פלסטיק הזהה בגודלה לזו של המוצר המקורי.

בכתב התגובה נאמר, כי חברות נטו מייצרות ומשווקות שני מוצרי בשר מסוג מינוט סטייק תחת השמות: אנטרקוט דקדק וסינטה דקדק, המשווקים תחת המותג אל גאוצ’ו וכי בשני המוצרים מצוין סוג הבשר בשמו הגנרי “מינוט סטייק”.

לדבריהן, הבקשה של בלדי לצו מניעה כנגדן מתבססת כל כולה על הטענה לפיה יש לה בלעדיות וזכות ייחודית לעשות שימוש במונח “מינוט סטייק”. לטענתן מונח זה הוא מונח גנרי ידוע ומקובל בישראל ובעולם ומשמעותו היא נתחי בשר פרוסים דק, וכי מונח זה, בהיותו שם גנרי, אינו סימן מסחר ולא יכול להיות כזה, והוא לא הומצא על ידי בלדי ולא נהגה על ידה, הוא אינו מקורי ואינו חדשני, וכל שעשתה בלדי הוא לנסות לנכסו לעצמה. אשר על כן היא אינה זכאית לקבלת סעד שתכליתו מניעת שימוש במוצרים בעלי שם גנרי, תוך פגיעה בתחרות הוגנת.

לא בכדי, נטען על ידי חברות נטו, לא צירפה בלדי תמונה של מוצריהן בבקשתה, ועובדה זו כשלעצמה מצדיקה את סילוק הבקשה על הסף. “הכיצד יתכן שבית המשפט מתבקש לתת סעדים דרקוניים, לרבות איסוף מוצרים, בלי שיש בבקשה ונספחיה ולו צילום אחד של המוצרים לגביהם מועלות הטענות”, תוהות חברות נטו בתגובתן. עוד נטען על ידן כי ברור שכל מטרתה של בלדי בבקשתה לצו מניעה זמני הוא לעשות שימוש פסול בהליכי בית משפט לצורכי “הקמפיין הפרסומי” שלה.

בתשובתה לתגובתן של חברות נטו טענה בלדי כי היא אינה טוענת כי המציאה את הצירוף “מינוט סטייק”, אלא טענתה היא שהיא הייתה הראשונה להחדיר את המוצר לשוק הקמעונאי ולרשתות השיווק באמצעות קמפיין פרסומי אגרסיבי ויקר שעליו “רוכבות” חברות נטו.