לכל אוהב יין יש “קניפל”, מילה באידיש המבטאת מן קשר סגור וסודי שבו הוא שומר דברי ערך או דברים הקשורים לנשמה. היין של יקב פלם, NOBLE שנת בציר 2008 הוא אחד מהדברים ששמרתי בקניפל שלי. רק לי ורק אני, כך חשבתי.
לאחר כמעט עשר שנים, ירדתי למרתף ללטף בעיניי, פעם נוספת, את ה”תכשיטים” שבמרתף. למען האמת אכן היו לי לא מעט ציפיות מהיין של שנה זו. שנת 2008 הייתה שנה טובה מאוד ליינות ישראל, את היינן הכרתי היטב, גם את כל משפחתו. טעמתי את היין לפני שנים, לכן בניתי ובניתי לקראת היום המתאים לפתוח אותו.
החלקתי את הבקבוק מהמקרר המיועד ליינות המיוחדים (קניפל כבר אמרתי?) והכנסתי אותו בזהירות המתבקשת לתוך קופסת הקרטון הכחולה שיוצרה במיוחד ליין זה. אני חייב להתוודות שזה היה אחד מהבקבוקים המכובדים של אותה שנה. אגב, בסמוך עליו נח לו בקבוק של כרמל פרייבט קולקשן בציר 1976, כנראה במצב גוסס אך עדיין נושם. המקרר המודרני ליין מהווה סביבה לא ידידותית ליין מכובד, מאחר שהוא מתכתי ופלסטי. אין בו זכר של עץ, ואני לא מדבר על עץ אלון ריחני ומבריק. נכון, הטמפרטורה והלחות מדויקים לפי הכתוב, אך אין במקררים החדשים נשמה, אבל זה כבר סיפור אחר. הבקבוק ניראה במצב טוב, מוכן לשליפה. בקבוק כזה מבקש תכנון כללי של “חבר הטועמים” יחד עם ידע מדויק של התפריט.
מתלבטים: מי הטועמים בשולחן, האם יש סיכוי שאחד מהם יכריז בקול רם “שהוא כבר לגם יין טוב יותר”! ואיך נחבר את היין לתפריט, אם בעלת הבית אינה עונה לטלפון? החלטתי שלפחות חלק מהמוזמנים כן מבינים ביין, לכן נחלק את האוצר עם ידידיי המבינים. לאחר שהעמדתי את הבקבוק יום קודם על מנת לרכז את המשקעים המצטברים עם השנים בתחתיתו, העברתי אותו בעדינות למכונית, ושם ידיד יקר הוציא את הבקבוק מהקופסה ונתן לי ביד קופסה ריקה. כמעט התעלפתי, לפחות דקה לא נשמתי, מאחר שלרגע לא זכרתי שבדקתי את שלמות הבקבוק בבית. בדיחה אכזרית עם כאב בלב, אך היין היה שווה גם את הבדיחה האכזרית.
משהו על היין. ביין זה הושקעו ידע, סבלנות, החלטות נכונות והרבה נשמה. כרמי הגליל העליון, בן זימרה ודישון, עם גפנים בוגרות ויבולים נמוכים היו הבסיס של היין האציל, תרתי משמע. אנשי פלם השקיעו בו את כל תהליכי שמירת היבול, מבציר ידני, מיון קפדני, התבגרות בחביות צרפתיות חדשות ועוד 24 חודשים בבקבוק ביקב לפני שחרורו. יין שהתבגר בדיוק כפי שצריך ורצוי. 20 חודשים בחביות אלון צרפתיות חדשות ועוד 24 חודשים בבקבוק ביקב. יין בורדו בוהק צעיר ומבריק, בעל גוף ונוכחות מרשימה, מלא ניחוחות וטעמים של שושנים אדומות, שזיפים ודובדבנים בשלים. עדין, חלק, משי מלטף את הלשון והאגו. ברקע עשן ריחני של סיגר עדין, שקדים קלויים ומעט ירוק. “יין עם לב ישראלי ונפש אצילה” – כותב גולן פלם, היינן על התווית האחורית. זאת הטעימה השלישית שלי והמוצלחת ביותר.
Leave a Reply