ביטוחי Recall וצרות אחרות / מאת עו”ד אורי אורלנד

מאת עו”ד אורי אורלנד

בעבר, עולם הביטוח ה”כללי” היה פשוט והתחלק בין ביטוחי רכוש לאחריות. חברת הביטוח עסקה בביטוח ולא בניהול אירועי משבר. כיום גישת המבטחים היא יותר הוליסטית. כך, חברות הביטוח הפכו גם למעסיקות של צוותי ניהול משברים. אלו הפכו מלהיות צד בשלב האחרון בהליך ניהול הסיכונים (העברת הסיכון אליהן בדרך של ביטוח) – למנהלות סיכונים אקטיביות כבר בשלב זיהוי הסיכון.

עם פיתוח פוליסות ביטוח מודרניות גם היטשטש קו הגבול בין הביטוחים השונים ולעתים אף איננו  בטוחים האם אנו ב”מגרש” ביטוחי הרכוש או האחריות – דבר לו עשויות להיות גם השלכות משפטיות. כך, למשל, האם הפרק לשיפוי החברה בביטוח “אחריות נושאי משרה” עניינו ביטוח רכוש או אחריות?

המילה השלטת בימים אלה בתחום הביטוח הכללי? Recall. בעברית? קריאה חוזרת. לזו גם היבטים ביטוחיים. מהו ביטוח Recall? המילה משמשת לקשת רחבה של כיסויים ביטוחיים, הן בתחום הרכוש, הן בתחום האחריות והן בתחומי ביניים כמו סחיטות. אין כאן “סמן ימני” לפיו מתיישר השוק.

אם בעבר הכרנו פוליסות מדף שהמבוטח בחר האם לרכוש, הרי כיום עליו לעתים לשכנע את חברת הביטוח למכור לו כיסוי. דוגמה? ביטוחי סייבר וסיכונים סביבתיים. חברת הביטוח אינה מוכרת את המוצר לכל דורש. ראשית עליו לשכנע אותה כי הוא ראוי להיות מבוטחה. ואם אינו ראוי? זו תקבע לעתים מהן הפעולות אותן עליו לבצע כדי שיימצא ראוי. יש, ב”הפוך על הפוך”, שגופים יירתעו מכניסה להליך בחינת רכישת ביטוח על ידם כדי לא להציף חשיפות סמויות אצלם.

נשוב לבסיס. מדוע הצורך בביטוח Recall? הרי קיים מוצר מדף, ביטוח חבות המוצר (Product Liability, תרגום מעט בעייתי עם או בלי ה”ה”) האמור לשפות את המבוטח על אחריותו לנזקי גוף ורכוש עקב פגם במוצר. אם תשאלו מבוטחים, ברי שחלקם יסברו שאין הכוונה רק לנזקים פיזיים שנגרמו ממוצר. הרי שמו “ביטוח חבות המוצר”, לא “ביטוח אחריות בגין מוצר”. אבל השם מטעה.

ביטוח זה הוא מוגבל. על מנת להפעיל ביטוח חבות המוצר נדרש כי:

– קיים מוצר (כך, האם תוכנה היא מוצר?).

– המוצר פגום (כך, האם מחסנאי שהחליף מוצר נכון במוצר שגוי אשר גרם לנזק פיזי, הופך את השגוי לפגום?).

– נגרם מהמוצר נזק פיזי לגוף או לרכוש (כך, האם קוצב לב שכשל גרם לנזק גופני?). בחשש בלבד לאפשרות לגרימת נזק פיזי אין כדי להפעיל את הפוליסה.

– המבוטח נתבע לשאת בנזקי הצד השלישי.

– המבוטח נמצא חייב לשאת בנזק כספי שנגרם לניזוק.

הפוליסה המקובלת לביטוח חבות המוצר גם כוללת מספר חריגים, דוגמת:

– נזק שנגרם למוצר עצמו.

– הוצאות תיקונו של המוצר.

– הוצאות החלפתו של המוצר.

– אחריות בגין אי עמידת המוצר בייעודו (קיימות דעות שונות על גבולותיו של החריג).

לעתים מורחבת פוליסה לביטוח חבות המוצר בתת-גבול אחריות כדי לחול גם על הוצאות לאיסוף מוצרים, השמדתם ועוד עקב אפשרות לגרימת נזק פיזי לגוף ו/או לרכוש. בעגה המקצועית מקובל לכנות את אותן הרחבות Recall.

האם גם ללא הרחבה מפורשת בביטוח חבות המוצר יחול סעיף 61 ב’ שבחוק חוזה הביטוח, שעניינו כיסוי הוצאות המבוטח למניעת נזק או הקטנתו; סעיף שהוחל, בשינויים המחויבים, גם על ביטוח אחריות, על אותם רכיבי Recall? הדבר מורכב, גם משום שתנאי להפעלת הסעיף הוא קיומו של מקרה ביטוח.

קריאה חוזרת של מוצרים לא מתכלים כמו חלקי רכב וציוד רפואי  (המכונה גם קריאת שירות) עלולה להביא להוצאה כספית כבדה עבור החלפת חלקים פגומים או תיקונם. בתחום המוצרים המתכלים העולם פשוט יותר. לרוב הלקוח הסופי ישליך את המוצר לפח ואולי יקבל פיצוי סמלי. הרוב יוותר (מי מאיתנו יבזבז זמנו ומרצו על עלותם של מוצרי מזון שהושלכו לפח?). איסוף מוצרים מחנויות? לא נורא.

כאשר אנו עוסקים ב- Recallלמוצרים מתכלים, אפשר והנזק המהותי יהיה בהתמודדות עם תובענות ייצוגיות ותוצאותיהן וכן עם נזקים השייכים בעיקר לתחום ביטוחי הרכוש – כגון הוצאות לחיטוי, ירידה במכירות ועימה ירידה ברווח הגולמי, אם עקב עצירת יצור ואם עקב פגיעה במוניטין וכן עלות שירותי יחסי ציבור. בתחומים אלה מטפל חלק מביטוחי Recall. זמינותם? אינה גבוהה. הזמינות עוד פוחתת כאשר אצל הצרכן הסופי קיים מראש קושי – כמו בקנאביס רפואי.

---

המאמר פורסם לראשונה בפוליסה, עיתון הביטוח והפיננסים