לפני ארבע שנים E-food היה העיתון הראשון שאימץ את צבע השנה, הירוק. מאז, אנו עוקבים אחר טרנד הצבע, מאמצים אותו ומשתנים בהתאם. השנה נבחרו שני צבעים: האפור והצהוב הלימוני, שאפשר לכנותם: סימנים לתקווה בימים אפלים.
כמו בכל שנה, גם השנה, שהייתה מטלטלת ושונה, יצאו צוותי המומחים של מכון פנטון לצבע לכל רחבי העולם לאפיין את מצב הרוח, לחפש את הטרנדים העתידיים ובמידה רבה גם לקבוע אותם. קביעת צבע השנה מושפעת מכל תחומי החיים, שכולם עברו השנה שינויים. הצבע שנקבע יככב בכל תחום של חיינו, בהם חווית הצבע מאוד נוכחת, כמו בטקסטיל, מוצרי מזון, תעשיית האופנה העולמית , בנייה, עיצוב פנים, עיצוב המוצר, גרפיקה, הדפסה ועוד.
את הצבעים שנבחרו – האפור והצהוב הלימוני – אפשר לכנות : סימנים לתקווה בימים אפלים.
במניפת הצבעים אלה:
Illuminating 0647-PANTONE 13 ו-UltimatGray 5104-PANTONE 17
שני הצבעים – הפרקטי והמוצק מול החם והאופטימי – הם סיפור של צבעים שמשלבים רגשות כבדים מול הבטחה לתקווה. אנחנו חייבים לקוות שהכל יהיה טוב, זה חיוני לרוח האנושית.
חברת פנטון היא חברה לייצור צבעים שהוקמה לפני יותר מששים שנה בניו ג’רסי בארצות הברית. מניפת הצבעים של פנטון הפכה את תחום הצבעים בכל השימושים בתחומים השונים למקצועית ומדויקת.
בראיון ל-New York Times אמרה חברת הנהלת מכון הצבעים של פנטון, לי אייזמן: “האפור הוא שמים מעוננים, בטון מדרכות וגם נעימות המצעים במיטה אל מול מסכים חיוורים והוא הצבע המעורר את התחושות הקולקטיביות שלנו אל מול השנה שעברנו. זהו סיכום עצוב לשנת אי ודאות וסגרים ומבטא את המצב התודעתי שלנו. האפור מבטא אי בהירות, אנחנו עדיין לא רואים את סוף המסע, בעיקר בארצות הברית. אבל נבחר גם הצבע הצהוב, שהוא האור בקצה המנהרה. הוא מייצג את השמש הזורחת מעל נוף אפור ומסמל את האפשריות והאופטימיות עם התחלת החיסונים”.
מאחורי הבחירה עמדו אופטימיות ואמינות. האנושות מחפשת דרכים לחזק את האנרגיה, הבהירות והתקווה להתגבר על אי הוודאות המתמשכת, האפורה. בבדיקת המדפים בחנויות לממכר מזון, נראה כי שתי חברות מזון כבר ראו אולי את הנולד והחלו לעצב את האריזות מחדש, עם פס צהוב-זהוב.
בחירת הצבעים מזכירה את התמונה של האמן מאוריציו קטלן מ-2019: “הקומיקאי”. היצירה נמכרה ב-120 אלף דולר (הבננה, אגב, נאכלה). בפעם הבאה, כאשר אתם מבקרים במוזיאון גוגנהיים בניו יורק, חפשו בננה מודבקת בסלוטייפ אפור לקיר. היצירה ניתנה למוזיאון על ידי תורם אנונימי.
הכותבת היא מהנדסת מזון מעל 35 שנה. מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל, חברה בוועדות רגולציה במזון בארץ ובעולם.
Leave a Reply