הווטרינר הראשי מזהיר: אל תשטפו את הביצים

השירותים הווטרינריים אוסרים על ניקוי ביצים. למרות זאת, בחלק מהלולים עדיין נחשפת פעילות של ניקוי ביצים ואפילו שטיפתן, זאת על אף הסיכון הבריאותי הנגרם מכך לציבור צרכני הביצים. על מנת לצמצם פעילות מסוכנת זו, פונה משרד החקלאות לקבלנים מורשים לשיווק ביצים, ולמגדלי המטילות ומפרט את ההיבט הבריאותי והבסיס החוקי לאיסור לניקוי ביצים.

ד”ר סרחיו דולב, רופא וטרינר ראשי לפיקוח על מוצרים מן החי, פונה במכתב למגדלים ולמשווקים במטרה לצמצם פעילות מסוכנת זו, ומציג הן את ההיבט הבריאותי והן את הבסיס החוקי לאיסור זה.

ההיבט הבריאותי:

• ביצים מלוכלכות הן ביצים אסורות לשיווק היות שהן נחשפו לרמת זיהום גבוהה יחסית. לביצה שהוטלה ולא התלכלכה, זיהום שבסבירות גבוהה חדר אל תוך הביצה.
• שיוף הביצים או שטיפתן לא מוחקים את העבר הזיהומי של הביצים אלא רק מסתירים אותו ולכן הם אסורים. שטיפת הביצים עצמה יכולה להחדיר זיהום לתוך הביצים, בנוסף לזיהום שכבר חדר: שטיפה יכולה לגרום להחדרת חיידקים, מים מלוכלכים וחומרי ניקוי אל תוך הביצים.
• הסיבה לאיסור שיוף או ניגוב הלכלוך – קליפת הביצים היא לא רק מחוספסת אלא גם מחוררת ולכלוך אליו נחשפת הביצה חודר גם לחרירים שבקליפה ולכן נשאר גם לאחר שיוף. השיוף גורם לכך שביצה מזוהמת עוברת את המיון בתחנת המיון כביצה רגילה ומשווקת לצרכן במקום להיות מועברת לתעשייה. בתעשיית הביצים מבוצע טיפול בחום בתנאים מבוקרים ובטיחותיים ולכן לשם מופנות ביצים בעלות סיכון מיקרוביאלי גבוה, לבריאות הציבור.
• שיוף יכול להחמיר את זיהום הביצה על ידי העברת זיהום מביצה אחת לשנייה וכן על ידי השארת חלקיקים של ספוג השיוף על גבי קליפת הביצה. להזכירכם, חלק מהביצים עוברות בישול בקליפתן עם מזונות אחרים.

הבסיס החוקי:

סעיף 27 לתקנות רישוי עסקים (תחנות מיון לביצי מאכל)(, תשנ”ה-1994 קובע כי: “מיון הביצים ואחסנתם בתחנת המיון יהיה בהתאם להוראות סעיפים 14א עד 16 לכללי תשכ”ח”.

על בסיס תקנות רישוי העסקים, קובע סעיף 14 ד(ב)4 לכללי תשכ”ח (שהם תקנות המועצה לענף הלול) הסדרת ייצור, מיון ושיווק כדלקמן:

לא ישווק קבלן מורשה ביצת מאכל אשר לא מוינה בתחנת המיון, או שבמיון כאמור נתגלה בה אחד מאלה: קליפתה מלוכלכת בלשלשת או בדם, או מרוחה בחלבון או בחלמון; כלומר, אסור שיווקה של ביצה שהתגלתה כמלוכלכת. ולעניין זה אין נפקות אם נוקתה לאחר מכן, במים או באמצעי אחר.

הבהרה מעין זו יצאה בעבר באיגרת למגדלי המטילות.

בנוסף לאמור, שיווקה של ביצה שהתגלתה כמלוכלכת, עולה כדי מעשה העלול להפיץ מחלה, או הפצת מזון מפוגל, כאמור בסעיפים 219,218 לחוק העונשין: “העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו – מאסר שבע שנים”.

לאור האמור, בהתאם לסעיף 4 לתקנות רישוי העסקים – המנהל רשאי לבטל רישיון של תחנת מיון שלא תנהג על פי המפורט במכתב זה.

עבירה על האמור במכתב זה עלולה גם לעלות כדי עבירה על חיקוקי בריאות נוספים: ראו – צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי”ח – 1958 וחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) – 2015.

במכתבו  של ד”ר דולב מצוין כי מפקחי השירותים הווטרינרים ויחידת הפיצו”ח חותרים ויחתרו להגיע לכל מי ששוטף או מנקה ביצים לצורך אכיפת איסור זה. עוד הוא כותב, כי השירותים הווטרינרים פועלים להגדרת תנאים לשטיפת ביצים מבוקרת. אלו יהיו תנאים מוגדרים, אשר יהיו תחת בקרה עצמית ופיקוח וטרינרי צמוד והם יכללו, בין היתר, צינון הביצים לצורך שיווקן. מטרת התנאים שיוגדרו היא מניעת הסיכונים שפורטו. עד לפרסום תנאי שטיפת הביצים – חל איסור מוחלט לשטוף ביצים או לנקותן בכל דרך.