שופרסל הואשמה שהעסיקה עובדים ביותר מ-12 שעות עבודה ביום

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו נדון כתב אישום  שהגישה מדינת ישראל נגד שופרסל ונגד שורת מנהלים בחברה. פסק הדין ניתן בספטמבר 2019, מפי השופטת דגית ויסמן.

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין העסקת עובדים בשעות נוספות מעבר למותר בחוק שעות עבודה ומנוחה ואחריות המנהלים בגין עבירות אלה.

כתב האישום עוסק בהעסקת עובדים בשני סניפים של שופרסל במשך מספר חודשים במהלך שנת 2013, מעבר ל-12 שעות ביום עבודה. בסך הכול, היה מדובר ב-223 אירועים בהם עובדים הועסקו ביום עבודה שאורכו יותר מ-12 שעות. כמו כן, כל העובדים היו עובדי מחלקת האונליין בכל אחד מהסניפים, כלומר, מדובר בעובדים שעסקו בליקוט מוצרים ובאריזתם על פי הזמנות שהתקבלו מלקוחותיה של שופרסל באתר האינטרנט שלה.

הנאשמים טענו, כי אין להרשיעם מסיבות הקשורות בעיקר בנסיבות העסקתם של העובדים בימי העבודה הארוכים ובשל צעדים ששופרסל נקטה לאחר ביקורת של משרד הכלכלה בשני הסניפים המדוברים. כמו כן, הנאשמים טענו טענות של “הגנה מן הצדק” בשל אכיפה בררנית והעדפת ההליך הפלילי על פני ההליך המנהלי של הטלת עיצום כספי על שופרסל.

מנגד טענה המאשימה, כי החריגות בשעות העבודה נמשכו גם לאחר שהנאשמים היו מודעים לקיומה של חקירה פלילית בעניינם, ולפיכך, יש לראות את הנאשמים כמי שפעלו במודע ויש לדחות את טענות ההגנה שהעלו.

תחילה ציין בית הדין כי הנאשמים אמנם צודקים בטענתם שדרך המלך היא אכיפה במישור המנהלי ולא במישור הפלילי, אך עם זאת, בית הדין הדגיש כי על פי הנחיות משרד הכלכלה ומדברי ההסבר להצעת החוק להגברת האכיפה, במקרים חריגים וחמורים יופנו העבירות המנויות בחוק להליך פלילי של כתב אישום. במקרה הנדון, האישומים עסקו בעשרות מקרים של הפרת החוק לאורך מספר חודשים, על אף חקירה גלויה בנושא, לפיכך מדובר במספר משמעותי שדי בו כדי להצדיק הגשת כתב אישום.

עוד קבע בית הדין, כי בהיעדר היתר מתאים, נאסר על שופרסל להעסיק עובדים שהחוק חל עליהם מעבר ל-12 שעות עבודה ביום. כמו כן, מדובר בעבירה מסוג “אחריות קפידה” ולכן אין צורך להוכיח קיומו של יסוד נפשי. משמעות הדבר היא, כי מספיק הוכחת היסוד העובדתי של העבירה כדי להקים חזקה לפיה מתקיים גם היסוד הנפשי. לפיכך, בית הדין פסק כי יש להרשיע את שופרסל בעבירות המפורטות בכתב האישום וזאת מאחר שמתקיימים היסודות הדרושים להתקיימות העבירות בנדון, יסוד עובדתי ולפיכך גם יסוד נפשי.

עם זאת, בית הדין פסק כי יש לזכות את המנהלים, מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. זאת, מן הטעם שהוכח כי אותם המנהלים כלל לא היו מודעים לדיווחי הנוכחות של העובדים שעבדו שעות נוספות. עוד הוסיף בית הדין, כי אין זה סביר להטיל אחריות על מנהלים רק משום שהם בכירים או בשל אחריותם המקיפה. זאת ועוד, בית הדין ציין כי מן העדויות עולה תמונה לפיה מנהלי הסניפים בשטח העבירו את האחריות למנהלים שבמטה, כלומר לנאשמים ולהיפך, והדבר מעיד על פער ומתח מובנה וידוע בין אנשי השטח ואנשי המטה.

לפי כל המובא לעיל, בית הדין הרשיע את שופרסל בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום וזיכה את הנאשמים מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.