שגרירות צרפת נתבעת לשלם לדא דא & דא כ-2 מיליון שקל בטענה להפרת הסכם השכירות למסעדה

שגרירות הרפובליקה הצרפתית בישראל נתבעת בבית משפט השלום בתל אביב לשלם כ-2 מיליון שקלים לחברת דא דא & דא רוטשילד מתל אביב.

בתביעה נאמר, כי בראשית חודש מרץ 2014 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות לפיו שכרה התובעת מהנתבעת את קומת הקרקע בבניין המכון הצרפתי המנוהל על ידי הנתבעת ברחוב רוטשילד 7 בתל אביב לצורך הקמת מסעדה. עבודות ההתאמה למושכר נאמר בתביעה, התארכו ונמשכו כשנה וזאת נוכח מצגי השווא של הנתבעת בקשר עם תשתיות הבניין. לדברי התובעת, לאור מצגי הנתבעת כי תקופת השכירות היא למשך 10 שנים היא השקיעה מיליוני שקלים בהקמת המסעדה. אולם מטעמים פורמליים, כדברי הנתבעת, מאחר שמדובר בנכס דיפלומטי הסכם השכירות הוגבל ל-5 שנים.

התובעת מציינת כי היא הפעילה את המסעדה הידועה והמוכרת בתל אביב כדבריה למעלה מ-4 שנים ואולם החל ממועד חילופי הגברי בנתבעת החל מסע “רדיפה” כנגדה כאשר לבסוף אף הגישה כנגדה הנתבעת בחודש אפריל 2018 תביעה לפינוי המושכר. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי התובעת לא הפרה את הסכם השכירות, ואולם בפסק הדין נקבע כי היה ולא ייחתם הסכם חדש בין הצדדים יהיה על התובעת לפנות את המושכר בתום תקופת השכירות ב-8 במרץ 2019. בתביעה נאמר כי ב-10 ביוני השנה פינתה התובעת את המושכר בעצמה וללא צורך בפינוי בכוח.

מלכתחילה טוענת התובעת כי הנתבעת לא התכוונה לעמוד בהתחייבויותיה כלפיה ונהגה לאורך כל הדרך בחוסר תום לב קיצוני, תוך שהציגה בפניה מצגי שווא כי תפעיל את המסעדה במשך שנים רבות, ובכך גרמה לה להשקיע סכומים עצומים בהתאמת המסעדה ובשיפוץ חלק מהבניין אשר אינו חלק מהמסעדה.

בנוסף, הנתבעת אף גרמה לנציגי התובעת להאמין כי תקיים את התחייבויותיה החדשות וכי תינתן לה ההזדמנות להשתתף ב”מכרז” שפרסמה להפעלת המושכר כמסעדה צרפתית, ואשר התגלה ככזב מוחלט מתחילתו ועד סופו, בתום לב ובנפש חפצה.

בתביעה נטען עוד, כי מבדיקה שערכה התובעת עלה כי במשך כל תקופת השכירות גבתה הנתבעת מהתובעת תשלומים ביתר בגין צריכת חשמל ומים, המסתכמים במאות אלפי שקלים.

לסיכום טוענת התובעת, כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות שנכרת ביניהן בהפרה יסודית, נהגה בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת במילוי התחייבויותיה כלפיה, הטעתה אותה ביחס למצבו של המושכר ו/או סביבתו, ובמשך יותר מ-5 שנים נהנתה מהשקעותיה בבניין.

אשר על כן מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת לפצות את התובעת על נזקיה שנגרמו בשל מצגי השווא, מעשי ו/או מחדלי הנתבעת.

תגובת שגרירות צרפת:

במידע שניתן יש מספר רב של שגיאות ואנחנו מבקשים להעמיד על דיוקן לפחות שתי נקודות:

• חוזה השכירות נחתם לתקופה של שנה עם אופציית הארכה לשנה ולמשך ארבע שנים וזאת עד משך מקסימלי של 5 שנים. אין זה נכון שמדובר על תקופת שכירות של 10 שנים. שום הבטחה שבעל פה מכל סוג שהוא לא ניתנה לשוכר בנוגע לנקודה הזאת. כמו כן, טענה זאת נדחתה על ידי בית המשפט בתל אביב בפסק הדין שניתן ב-15 בנובמבר 2018. בכל מקרה אין להבטחה כזאת ערך שכן מצוין בחוזה השכירות בפירוש כי שום הבטחה בעל פה לא תוכל להיות בת תוקף.
• השוכר הקודם לא הודר מהמכרז החדש לשכירת המקום. השתתפותו, עם זאת, הותנתה בחתימה על הסכם עם השגרירות ובו, בין השאר, ויתור על ההליכים המשפטים שפתח. השוכר הקודם סירב לחתום על הסכם זה בשעה שהתחייב לכך בכמה הזדמנויות וכתוצאה הוציא את עצמו מתהליך בחירת שוכר חדש. הוא אינו יכול להטיל את האחריות לכך על השגרירות.