משבר הסלמונלה: סערה בכוס מים / מאת טלי ברנר

החל מהודעתה של שטראוס-עלית בסוף חודש אפריל כי נמצאה אינדיקציה חיובית להימצאות סלמונלה במוצרי השוקולד שלה – ישראל כמרקחה והתקשורת לא חדלה לבחוש בסוגיה ולעורר ולהעצים את בהלת הציבור. אם בוחנים את המשבר ואופן הטיפול לעומק, מתברר כי החברה נהגה באחריות מרבית במהלך שישה ימים:

• נמצאו ממצאים ראשוניים, יש חשד להמצאות חיידק גורם מחלה. החברה פעלה באופן מיידי
• שטראוס-עלית עצרה את הייצור, הודיעה למשרד הבריאות והמשיכה בבדיקות לזיהוי החיידק. בבדיקה נוספת הסתבר שנמצא חיידק סלמונלה במוצרים מוגמרים.
• עם התגלות הממצאים שזיהו את החיידק, שטראוס-עלית יוצאת בהודעה לציבור ומפעילה נוהל ריקול (Recall) להחזרת מוצרים. ליתר ביטחון החזירה מוצרים שיוצרו החל מתחילת פברואר 2022. החברה הורידה את כל המוצרים בהם משתמשים בשוקולד. זאת על פי נוהל ריקול שקיים במפעל.
• חברת שטראוס-עלית פתחה ערוצי התקשרות והעברת ידע לצרכנים, הן דרך האתר והן תשובות טלפוניות שניתנו על ידי שירות הלקוחות. הצוות הורחב מאוד ואליו הצטרפו טכנולוגים ואנשי מקצוע שמכירים היטב את הנושא ויכולים לתת תשובות מקצועיות ומהירות.

בשנת 2016, על פי בקשת חברת הכנסת יעל גרמן, נערך תחקיר בנושא מחלת הסלמונלוזיס שנגרם על ידי חיידק הסלמונלה. במחקר נמצא כי בין השנים 2010 ל- 2015 דווחו בארץ 1,300 עד 1,500 מקרים בשנה. הדוח מציג ניתוח מפורט. לדוגמה: בחודשי אפריל  של אותן שנים היו כ-100 דיווחים.

מאז פירסום ההודעה של שטראוס-עלית דווח על 21 מקרי הדבקות מסלמונלה! ללא ודאות שיש קשר לצריכת מוצרי שוקולד. אין בישראל התפרצות סלמונלה כעת.

מפעל מזון שמייצר אוכל עבור בני אדם מקיים מערכת בקרת איכות שמבטיחה את איכות המוצרים. משרד הבריאות, באמצעות שירות המזון, מפקח על המפעלים ועל מערכת האיכות להבטחת איכות המוצרים. מפקחי המשרד מגיעים לביקורות וקובעים אם המפעל קבע מערכת בקרה מספקת. שטראוס-עלית עובדת על פי תקני איכות תובעניים ובהתאמה לדרישות, הן בארץ והן על פי דרישות בינלאומית.

על פני הדברים, נראה שאין קשר בין האירוע שקרה בבלגיה בחודשים האחרונים. כאשר במרץ 2022, בעקבות עליה משמעותית במספר הדיווחים של חולי סלמונלוזיס, הנגרמת מחיידק הסלמונלה. נמצא כי רוב אירועי המחלה יוחסו לצריכת מוצר קינדר. רשויות הבריאות של בלגיה החליטו לסגור את מפעל הקינדר של פררו בבלגיה. יש לציין כי המפעל ידע על בדיקות חיוביות לסלמונלה כבר ב-15.12.21. במשך שלושה חודשים המשיכו לייצר ולא דיוחו לרשויות או את הצרכנים. החשד העיקרי לגורם המחלה הוא חומר הגלם, השמנת. המפעל נסגר ונלקח ממנו רישיון הייצור, ללא הגבלת זמן.

קיימים בעולם מעל 2,000 סוגי סלמונלה, רק 10% מהם הם גורמי מחלה. החיידק שגרם למחלה באירופה הוא : Salmonella Typhimurium. בארץ החיידק זוהה כ- salmonella enterica.

האירוע הנוכחי מצביע על בעיה נוספת – כוח רב מדי המרוכז בידי חברה אחת. ככל שהיא טובה, במצב משבר, הנפגעים הם הצרכנים. כל מוצרי השוקולד הורדו מהמדפים ואין ספק ישראלי חלופי. פיזור הסיכון יעלה את הבטיחות לצרכן ויקטין את החשיפה שלו למחסור.

תוצאות המשבר – הפסדים והזדמנויות

לשטראוס-עלית:

1. הפסדים כספיים כבדים לחברה.
2. ירידת ערך החברה.
3. פגיעה באמון הצרכני לו זוכה שטראוס-עלית בשנים האחרונות.
4. תקן האיכות של המפעל נשלל ממנו לשלושה חודשים. התקן יוחזר לאחר תיקון כל הכשלים שזוהו.

למשרד הבריאות:

1. על משרד הבריאות לבחון שוב את הדרישות למפעלי המזון. יידרשו החמרות.
2. ההחלטה של משרד החקלאות לפתיחת השוק ליבוא מוצרים עלולה להביא לארץ מוצרים באיכות מיקרוביאלית מאוד נמוכה – הזדמנות למשרד הבריאות להחמיר מאוד את כללי היבוא.
3. משרד הבריאות מגייס עוד כוח אדם לפיקוח.

לכלל תעשיית המזון:

1. הזדמנות למנהלי הבטחת האיכות להטמיע תוכנית איכות מחמירה; הזדמנות להגברת הבקרה והתיעוד ושיפור תהליכי הייצור.
2. הגדלת מספר הבדיקות לפתוגנים. בדיקות אילו חשובות בעיקר למוצרים מהחי.

למדינת ישראל:

הפיקוח על המזון בישראל נעשה על ידי מספר רב מדי של גופים. בין היתר : משרד הבריאות, משרד המסחר והתעשייה, משרד הפנים, משרד החקלאות, השירותים הווטרינריים, עיריות, רשויות מקומיות ועוד. משבר הסלמונלה מוכיח שוב כי נדרשת רשות מזון אחת מרכזית.

 

---

הכותבת היא מהנדסת מזון, עובדת יותר מארבעים שנה בתעשיית המזון בישראל בתפקידים מגוונים בייצור, כמנהלת הבטחת איכות ובפיתוח מוצרים.

• הכתבה נכתבה לאחר ראיונות עם טכנולוגים בארץ ובאירופה בנושא משבר הסלמונלה הנוכחי.