ייצוגית נגד רשת בתי הטבע ניצת הדובדבן בטענה שהמוצר “ממרח חרדל” הוצג לה כחרדל

בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף מצרפי מוערך של 2.8 מיליון ש”ח הוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת כנגד רשת בתי הטבע ניצת הדובדבן. לדברי המבקשת דורית שכטר היא רכשה את המוצר “חרדל” של ניצת הדובדבן מתוך אמונה כי המדובר בחרדל לכל דבר ועניין העומד בכל הסטנדרטים הרלוונטיים להגדרתו ככזה. לטענתה בעת שצרכה מהמוצר היא חשה כי טעמו שונה ואינו עומד בציפיותיה ביחס למוצרי חרדל אחרים שהיא מכירה.

לדבריה היא ניסתה להשוות את המוצר למוצרים אחרים וגילתה כי במוצרים מתחרים שיעור החרדל גבוה משמעותית מאשר במוצר של ניצת הדובדבן. עוד מצאה כי שיעור החרדל במוצר נמוך וכי המוצר האמור מוצג בשם “ממרח” להבדיל מ”חרדל”. המבקשת מציינת כי הדבר הדליק נורה אדומה אצלה והיא חשדה כי קיים סטנדרט אחיד ומחייב להגדרת “חרדל”, וכי המוצר של ניצת הדובדבן לא עומד בו לאור השיעור הנמוך של רכיב גרגירי החרדל שבו ( כ-15%).

המבקשת מציינת כי לאחר התייעצות עם בא כוחה עו”ד גולן נפתלי הובא לידיעתה כי בהתאם לתקן הישראלי “חרדל וממרח חרדל” נקבע כי כמות החרדל אשר תשמש לעשיית המוצר תהיה לפחות 18% במוצר המכונה “חרדל” ו-6% במוצר המכונה “ממרח החרדל”. או אז הבינה המבקשת כי הוטעתה כאשר המוצר הוצג לה כ”חרדל” על אף שאינו עומד בדרישות הדין לעניין השיעור המינימלי של רכיב החרדל במוצר, ולאור זאת לכל היותר ניתן לכנות את המוצר “ממרח חרדל”, מוצר אותו היא לא הייתה רוכשת וצורכת אילו הייתה מודעת לכך.

בבקשה נטען כי ניצת הדובדבן בחרה לפעול בניגוד לדין עת הציגה את המוצר לצרכניה כ”חרדל” על מנת שהצרכן יוטעה להסיק כי טיבו של המוצר הוא גבוה ואיכותי. לדברי המבקשת, ניצת הדובדבן מודעת לכך שציון השם “ממרח חרדל” עשוי להביא עליה הפסד כספי, ועקב סיבה זו היא לא הצהירה את שהיה עליה להצהיר בפני צרכניה.

תגובת הנתבעת לא התקבלה עד כה.