ייצוגית נגד קוקה קולה בטענה להפרת חוק הספאם

בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה כנגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל) בטענה להפרת הוראות חוק התקשורת בשל דברי פרסומת ששיגרה אל ציבור נמענים רחב מאוד (חוק הספאם).

לדברי המבקש שי ק., קוקה קולה שולחת דברי פרסומת לנמענים וזאת מבלי שקיבלה את הסכמתם המפורשת מראש, כנדרש על פי הוראות חוק התקשורת. הדבר מקבל משנה תוקף בשל העובדה כי ברירת המחדל של החברה בעת הצטרפות לפעילויות השונות היא כי אין הסכמה למשלוח דברי פרסומת ורק מי שיוזם באופן אקטיבי לחיצה על הסכמה למשלוח דברי פרסומת נותן את הסכמתו כאמור.

ואכן נאמר בבקשה, כי לשיטתה של קוקה קולה יש בידה הסכמה מפורשת לכאורה מצידו ובשל כך היא שלחה לו דברי פרסומת, אלא מאי? בידיו תיעוד מלא של הרשמתו לפעילות של החברה ובו ניתן לראות במפורש כי הוא לא נתן לחברה הסכמה למשלוח דברי פרסומת. בנסיבות אלו היה ברור לו כי ההסכמה הנטענת, כמו גם הלוגים “המוכיחים” אותה, הם שגויים בלשון המעטה.

בבקשה נטען כי קוקה קולה, בדומה לחברות אחרות, בוחרת לשווק את עסקיה תוך הפרה ברורה ובוטה של הוראות החוק בעניין זה, מתוך הבנה כי הדבר משתלם לה ותוך שהיא מטרידה את ציבור הנמענים. בית המשפט מתבקש לחייב את קוקה קולה לפצות את חברי הקבוצה המיוצגת שקיבלו מהחברה דברי פרסומת בלי שנתנו את הסכמתם המפורשת ומראש לכך, בסכום מצרפי מוערך של 31.5 מיליון שקל, וזאת בגין נזקי עוגמת נפש, טרחה, הטרדה, אי נוחות ופגיעה בפרטיות.

לדברי המבקש תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות המכונה ספאם הפכה למטרד ציבורי, ועקב התגברות בתופעה והיעדר הרתעה מספקת קבע בית המשפט העליון בשנת 2014 הלכה מחייבת לפיה תביעה בגין הפרה בודדת של החוק תזכה את התובע במלוא הסכום של 1,000 שקל. אולם תופעת הספאם הלכה והחמירה ונדמה כי אין כיום אדם בישראל אשר אינו מקבל לפחות פעם ביום מסרים פרסומיים מטרידים ללא הסכמתו.

תגובת הנתבעת לא התקבלה עד כה.