העבר המפואר מאחוריו

ספטמבר מאוחר. יום סגרירי, כמעט אפור, שנינו צועדים בין גפנים שופעות תנובה, ענבים לבנים מושכים את העין הצמאה. הגפנים הזקנות כמעט בוכות על הפרידה הקרובה לבוא. עוד מעט והבציר בדרך, והן, הגפנים, נשארות לבד. כל השמחה עוברת יחד עם הענבים הטריים ליקב. אנו בדרך לשמחה, בדרך ליקב, בדרך לבית היין, בתקווה לקבל בקבוק לטעימה.

כפר קטן, בצפון מזרח רומניה, קוטנארי – מפורסם ביינותיו הלבנים. שומם ושקט בשעות המאוחרות של היום. היקב מושך את מעט הצועדים על שבילים לבנים מלאים אבק בתנועת איטית, למרכזו. מאחורי השער מין מבנה נמוך, כמו דלת ששוכבת לא במקומה, עץ זקן ובלוי, דלת שטוחה המובילה אל מעמקי האדמה. זו הכניסה הראשית אל היקב המוכר כטוב בין כול היינות הלבנים המתוקים של האזור. היינן הראשי, איש בעל פנים רציניות ובלורית לבנה, יורד לפנינו במדרגות חורקות, עץ לח עד רטוב, עץ רועש בגילו המכובד. לפנינו חביות עץ ישנות וענקיות, עטופות בענן של ניחוחות פרחוניים, גפן וגפת, אלכוהול באוויר, וכן, ענן של דו-תחמוצת הפחמן. רעש של בלו בלו, של יין צעיר בתסיסה.

למה אני כותב סיפור כה ארוך על בקבוק כה קטן? למה כל כך הרבה שנים מאוחר יותר, הסיפור הקלאסי חוזר על עצמו, סיפור של ילד המבקר יחד עם אביו פעם ראשונה ביקב, ילד צנום ורזה שגדל בין הגפנים ולא ידע יין. בקיצור, סולו ראשון עם חביות יין תוסס, יין מתקתק, סולו שנשאר בזיכרון שלא נמחק. טעימה ראשונה של נוזל ריחני, מתקתק וטעים מאוד.

כגיבור שמצא מציאה בתוך מקרר היין המתבגר, שלפתי בקבוקון של 375 מ”ל, עם תווית חצויה בין לבן לירוק, שבו הצהרת ייחוס של Late Harvest, בציר מאוחר, ידני, בציר סלקטיבי וכמובן הובלה בקירור כל הדרך אל היקב, דרך ארוכה מהגליל העליון. החשוב מכל זה – הבציר המאוחר, הבציר שמאפשר ריכוז סוכר גבוה ושמירה על חמיצות טובה. בזמנו, לפני כמה שנים, טעמתי את אותו היין והוא היה מלא ניחוחות וטעמים מורכבים של עלי פרחים צהובים, פסיפלורה טרייה, קליפות תפוז ודבש. למרות האלכוהול הנמוך (9%) היין היה מאוזן להפליא, עדין, לא מתוק מדי, מלטף את החך כמשקה דיז’סטיף מושלם.

גם הפעם נתנו לו כבוד, הגשנו אותו קר, בכוסות מתאימות. אך הפעם, הוא היה שתי בלבד, ללא כל העבר מפואר, ללא חיים. חום כהה, כמעט ללא ניחוחות, טעמים של פרי לא מוגדר, פרי יבש עם מתיקות רזה. אכזבה. היין לא התבגר בהתאם לציפיות? למה? למרות הנתונים היסודיים המוגדרים היטב, אחד האלמנטים היה פסול. הפקק היה מטיב נמוך וחדירת החמצן גרמה לקלקול היין. כל פעם לומדים משהו, משהו שידוע מראש: ביין טוב חייבים להשקיע על מנת שהזמן יעשה את שלו… כן, לטובה. לחיים!