מסעדת הנמל 24 החיפאית נסגרת. לפני 16 שנה, לאחר תום מלחמת לבנון השנייה המסעדה נפתחה. כמו תאריך פתיחת המסעדה, כך גם תאריך סגירתה נקבע על ידי אילוצים חיצוניים. כפי שאומר רן ראש, הבעלים והשף הראשי במסעדה: “אני לא סוגר את המסעדה, סוגרים אותי”. הוא גם לא אומר מתי זה יקרה כי הוא לא יודע. הוא רק יודע שזה יקרה.
רן ראש מחפש עכשיו מתחם חלופי. הוא עושה את מה שהוא באמת אוהב – לבשל ולהאכיל אנשים שיודעים להעריך אוכל טוב. הוא רוצה להמשיך לעשות את זה בחיפה והוא פונה למי שמכיר או יודע על אופציות בחיפה ןמבקש לפנות אליו.
לפני הסגירה הסופית הגענו אל המסעדה קבוצת חברים מאזור תל אביב. הנמל 24 היא תירוץ מעולה לסיים את העבודה מוקדם מהרגיל, לשכור מיניבוס ולצאת לחיפה לבילוי ערב קולינרי מהנה. רבים מאוהבי הקולינריה האיטלקית-צרפתית ואלו היודעים להעריך אוכל טוב וגם Fine dinning מכירים את המסעדה ורצינו להספיק לחוות עוד פעם את האתר המקורי.
חלל המסעדה כבר משדר סוף של תקופה. העיצוב הטוסקאני, שרוב פרטי העיצוב בו הובאו מאיטליה, ראה ימים יפים מאילו. האריחים האפירו, פרטי העץ עייפו. יופי של ישישה שרואים שבצעירותה הייתה יפה מאוד. המטבח הפתוח הקטן יחסית, גם הוא כבר אטי.
המטבח של ראש הוא מטבח איטלקי בניחוח צרפתי. השילוב של שני עולמות הקולינריה המצוינים מוציא תחת ידיו של ראש מנות טעימות, מעניינות, לעיתים מעניינות מדי. האוכל והתשוקה שלו לבשל נשארו כשהיו, אך ברוח סיום תקופת שהותו במתחם. האירוח לקהל הרחב הוא רק בסופי שבוע, חמישי-ששי-שבת. כרגע מדובר עד ספטמבר 2022.
את הארוחה פתחנו עם מקיאטו קרם בצלים וקציפת פרמזן. שוט מלא טעמים, בכמות מדויקת לפתיחה. בהמשך הגיעה מנה מצולחתת להפליא של סלק צלוי, ביצה עלומה וגורגונזולה, ברוטב דבש ותימין. מנה שמשלבת טעמי מתוק וחריף ובצבעים מרהיבים. אני מודה שניסיתי בבית התקרבתי רק במעט, לדיוק של ראש. הגאונות שלו היא המצאת השילוב המעניין. גם בהמשך הארוחה הוגשו לנו מנות בשילובים מאוד מורכבים .
המנה הבאה, מתוך ה-8 שימשיכו להגיע לשולחן, הייתה ברולה כבדים, ארטישוק ירושלמי קונפי, קרמבל בצל, חמאה לבנה וציר בקר. מנה בצבעי חום-לבן-בז’ הצבעים מרגיעים והטעמים עמוקים, כבדים ומשתלבים. לא בכדִי נקרית המנה כבד.
שרימפס בחמאת מרווה ותרד תורכי על ברולה שום – “הלכתי לאיבוד” בספקטרום הטעמים והמרקמים. השרימפס היו מעולים מושלמים, היה די בהם, ברולה שום לא התחבר. קוקי סאן ז’אק על ריזוטו פורצ’יני וכמהין, צ’יפס ארטישוק וקציפת ארטישוק שהגיע בהמשך, הייתה מנה טובה מאוד איטלקית ומאוד מאוזנת.
פילה ברמונדי וקרם אפונה, ברוטב חמאה ולימון כבוש. הברמונדי הגיע לברכות הדגים בישראל מאוסטרליה והתאקלם טוב בחך הישראלי. בשרו טעים ולא דומינטטי התיבול החמצמץ והירוק של האפונה הביא מנה מאוד אטרקטיבית ומאוזנת.
המנה העיקרית הייתה מדליון פילה בקר לצד פירה תפוחי אדמה, גבינת בושֶה וטורטליני זנב שור בציר בקר, יין אדום ושלוט. אולי כי כבר היינו מאוד שבעים, אולי כי ראש ניסה לשלב מספר האלמנטים בניסיון להכין מנה יוצאת מהכלל – המנה לא הייתה טעימה. הפילה היה מצוין, טורטליני זנב שור בציר – היה מעולה. הבושֶה יצא מבויש הוא לא הצליח להשתלב במנה.
לקינוח הוגשה פבלובה במילוי מוס מסקרפונה וסירופ אמרנה, קרפצ’יו אננס וקרמו לימון עם שוקולד לבן. סיום כבד מדי לארוחה מורכבת מאוד.
רוצו לנמל 24 – לפני שהשערים ייסגרו על הפנינה הקולינרית.
הכותבת היא מהנדסת מזון, מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל וחברה במסדר אבירי הגריל מאז 2009
Leave a Reply