המסעדנים לא אוהבים את הלקוחות שמעדיפים להביא יין מהבית / מאת ארנון אפרתי

מהו מקור המנהג של דמי חליצה במסעדות?

המנהג של גביית דמי חליצה נולד בעיקר במסעדות יוקרה, שבהן יש תפריט יינות מוקפד והמסעדה מצפה שהסועדים ירכשו יין מהתפריט. עם זאת, לקוחות רבים מעדיפים להביא בקבוק משלהם – אם זה יין יקר במיוחד, מתנה או פשוט העדפה אישית. כדי לפצות על אובדן הרווחים ממכירת היין, המסעדה גובה “דמי חליצה”, שמשמשים לכיסוי שירות ההגשה, שימוש בכוסות יין איכותיות, ולעיתים גם פתיחת הבקבוק ודקנטרציה (אוורור היין).

כמה נהוג לגבות בעולם?

גובה דמי החליצה משתנה ממקום למקום: בישראל – טווח המחירים נע בין 40 ל-100 שקל לבקבוק במסעדות רגילות, ויכול להגיע גם ל-150-250 שקל במסעדות שף. השיא היה שייך למול ים המיתולוגית בנמל תל אביב שהיתה גם המסעדה היקרה ביותר בארץ. גבו שם לא על בסיס הבקבוק אלא על בסיס מספר הסועדים בשולחן.

בארה”ב – דמי החליצה נעים בין 15 ל-50 דולר לבקבוק, אך במסעדות יוקרה הם יכולים להגיע גם ל-100 דולר ויותר.

בצרפת ואיטליה – בהרבה מסעדות לא נהוג להביא יין מהבית, אבל במקומות שמאפשרים זאת, דמי החליצה יכולים להיות בין 10 ל-30 אירו.

באוסטרליה וניו זילנד – נפוץ יותר, בעיקר במסעדות BYO (Bring Your Own), עם עלות של 5-20 דולר אוסטרלי לבקבוק.

מה כדאי לבדוק לפני שמביאים יין למסעדה?

אם המסעדה בכלל מאפשרת BYO – חלק מהמסעדות אוסרות על זה לחלוטין.

גובה דמי החליצה – כדאי להתקשר מראש ולשאול.

סוג היין שאתה מביא – לא נהוג להביא יין שנמצא כבר בתפריט של המסעדה.

מדיניות על מספר הבקבוקים – חלק מהמקומות מגבילים לכמות מסוימת לשולחן.

בקיצור, אם אתם מתכננים להביא בקבוק למסעדה, שווה לבדוק מראש את מדיניות המסעדה בנושא ולוודא שהיין שאתה מביא אכן שווה את דמי החליצה.

(רשימה רביעית בסדרה על היין והבינה המלאכותית).

---

הכותב הוא מהנדס ויזם הייטק