מסע שהתחיל ביינות Fusion שיוצרו באוסטרליה, והמשיך דרך ספרד, גרמניה, איטליה וצרפת, סוגר מעגל ביקב אלונה. השנה החליט היינן דורון יצחקי החל לייצר יין ישראלי מקומי, שייכנס לארסנל יינות חובקי העולם שלו.
מסעות דורון התחילו מתוך תחביב למצוא יקבים טובים שמייצרים יינות מעולים, ושם, בתוך קודש הקודשים שלהם, לבוא ולמצוא את הנקטר, את החביות הכי טובות שבהם יש לדעתו את היין המשובח לטעמו. טעימות של מאות חביות יין, עשרות סוגי תירוש עד שהוא מרשה לעצמו לשים את האצבע ולומר: זה היין שלי, זה הבלנד שאני רוצה לרקוח עבור הלקוחות שלי בישראל.
יש ליינות Fusion המוכרים של דורון כמה מכנים משותפים. ראשית, הם שונים מכל יין שמיובא דרך חברות היבוא הגדולות; שנית, הם מאוד רעננים, לעיסים, בעלי עוצמות פרי ברמות שונות, אבל הפרי נמצא בהם בכל הדרו, אין השתלטות של חבית. רמות האלכוהול מאוזנות נפלא ולא מעיקות.
[hide for=”!logged”]
רשמי טעימה: יין הריזלינג, ריינהאסן, מגרמניה, שהוא לא דומה לשום ריזלינג ישראלי. היין מעניק תחושה של מתיקות מינורית אבל עם עפיצות מדהימה, עם גוף חסון ועם מרירות בקצוות שפותחת את התיאבון בשנייה.
יין נפינו גרי, אלזסי צרפתי, אי אפשר לתאר את האושר וקשה לתאר את חוסר האושר כשהבקבוק נגמר כל כך מהר.
יין הרוזה, מקוט דה רון, חמיצות נפלאה, פרי בשל, שאפו.
יין הסנג’ובזה מטוסקנה, לא יין ענק אבל מדויק מאוד, חובבי הסנג’ובזה שמחפשים את הדבר האמיתי, ולא הישראלי המדשדש, ימצאו פה אושר גדול.
בלנד הטמפרניו / גרנאש מגיע מספרד ובכל נשימה מריחים את החווה, את החמון סרנו, את גבינת המנצ’גו והקרם קטאלן.
והנה האח הישראלי שמגיע מיקב אלונה – שיראז 2015 עם תוספת של 15% קריניאן פרא. 12 חודשים בחבית הענבים נבצרו מהכרמים הבוגרים של אלונה. גוף מלא יין פריך, חדור פירות טריים, עץ האלון נמצא אך לא דומיננטי, טעמי אוכמניות, בשר קלוי, אספרסו ומעט זית שחור שמגיע מתוספת הקריניאן הגאונית, רמזים של תבלינים ופירות צעירים אדומים שמעניקים רעננות וטאנינים עוצמתיים. 89 שקל. VFM לחלוטין. שאפו.
יקב לוריא: השקת יינות
יקב לוריא נמצא במושב ספסופה שבגליל ומייצר כ-100 אלף בקבוקי יין. היקב משמש אכסניה ללימודי הכנה מעשיים של יינות, מהבציר ועד הבקבוק.
היקב הוא משפחתי בבעלות משפחת סיידא. אב המשפחה הוא הכורם וגידי הבן הוא יינן היקב וככזה הוא ניזון מחומרי גלם משובחים, שמטופלים ביד של מומחה. ביקב משתדלים לא להתערב ולתת לחומרי הגלם לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב. האמרה כי אלוהים נתן את חומרי הגלם והשטן את הייננים מובנת מאוד ביקב והם מכבדים זאת.
היקב מטפס בכל שנה עוד מדרגה ועושה הרבה ניסיונות עם בלנדים כאלה ואחרים. קשה להיות יקב יציב שמתמקד ב 4-5 יינות כאשר חומרי הגלם הטובים מציפים אותך כל שנה והיינן נמצא כמו בחנות של שוקולד ורוצה עוד ועוד. בינתיים, הבלבול הזה מעניק ללקוחות חוויות טובות. ההתבגרות בוא תבוא. רשמי טעימה :
פינו גירג’יו 2016. ריחות מאוד נעימים של פירות טרופים עדינים. בפה יש מליחות מקסימה ומתיקות מאוד מעודנת – דבר שמבדיל אותו מהפינו גריג’יו 15.
יין מקסים. 85 שקל. VFM לחלוטין.
שרדונה 2016: שרדונה ללא עץ. היין נוטה לטרופיות, גויאבה, פסיפלורה. בפה היין מינרלי וחד מעט, דשא קצוץ ויש תחושה סובניונית בקצוות (ודאי בגלל סוג השמר). יין עוצמתי עם גוף חסון. זה כן יין שלדעתי ישביח עם השנים. מאוד מרתק. 85-90 שקל. VFM לחלוטין. לקנות אפילו לצורך התיישנות.
רוסאן 2016: ריחות מאוד ארומטיים, בפה מתיקות מוגזמת של אגס בשל מאוד שחסרה לו התמיכה של העפיצות והגוף שיאזן אותו. יין שעדיין לא כל כך מגובש ומוכן. עוד קצת זמן בבקבוק. 85-90 שקל. VFM – ימים יגידו.
WHITE 2016: בלנד מגוורצטימינר, פינו גיריג’יו ורוסאן. ריחות נקיים של פרי טוב. הגוורץ לא משתלט ומוחזק היטב על ידי הפינו והרוסאן, שמעניקים חמיצות נפלאה לצד הפרי הארומטי של הגוורץ. עפיצות נפלאה ומתמשכת, בעיקר באפטר טייסט. יופי של יין. 85 שקל. VFM לחלוטין.
רוסו 2013: סנג’ובזה, ברברה, סירה וקברנה סובניון. 14 חודשים בחבית. בלנד מזנים איטלקיים. נחשב ליין העבודה של היקב, בעיקר במסעדות, בגלל האופי הנוח והתאמתו למספר רב של מאכלים. חמיצות טובה, פרי בקדמת הפה, מתיקות מאוזנת עם עפיצות מרשימה ומדויקת. אכן יין שדורש לידו אוכל. 85 שקל. VFM – מעולה.
גראנד וטל 2014: יין הדגל של היקב, בלנד של קברנה סובניון, מרלו וקברנה פרנק. 20 חודשי חבית. יין מאוד מאוד מתובל, עשבי תיבול רטובים לצד פלפל ירוק, קפה ומוקה עם מעט טבק בקצוות, זפת שיוצאת באפטר טיסט. יין מאוד מורכב ועשוי בקפידה, בעל ספקטרום רחב מאוד של ריחות וטעמים.
שאפו. 160-180 שקל. VFM- בליגה של הגדולים ללא ספק.
[/hide]
[hide for=”logged”]
אתר E-FOOD חסום בחלקו למשתמשים רשומים בלבד.
ניתן להרשם לקבלת כניסה מיידית ומלאה לתכני האתר
Leave a Reply