במסגרת פשרה בייצוגית, מיליוני אפרוחים יועברו ללא תמורה למגדלי עופות ומחירי העוף יוזלו

במסגרת הסכם פשרה בתביעה ייצוגית, שאושר בשבוע שעבר ביום ד’, התחייבו קבלני רבייה מורשים בענף העוף להעביר ללא תמורה 5.5 מיליון אפרוחים למגדלי העופות למאכל עמם הם קשורים, נוסף על ההזמנות הרגילות. ההעברה תשמש פיצוי על ירידה מכוונת באספקה שנעשתה בעבר, במסגרת הסדר תיאום שזכה לכינוי “קרטל הפטם“.

הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה ב-2016 על ידי רו”ח בועז יפעת, מומחה בחשבונאות חקירתית ופעיל בתחום התביעות הייצוגיות, כנגד המועצה לענף הלול ו-14 קבלני רבייה מורשים, המחזיקים ברישיון לייצור ביצים מופרות ואפרוחים לגידול תרנגולי פטם. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ונטען בה כי בניגוד לטענת מועצת הלול, כי יזמה את ההסדר לנוכח הצפת השוק בבשר עוף, ההסדר הוביל במהלך תקופת קיומו (מאוגוסט 2012) למחסור קשה ביותר בבשר עוף בשווקים ולהאמרה בלתי מידתית לחלוטין במחירי בשר העוף לצרכן, שבשיאו הביא לעלייה מחירים דרמטית של 26%. עוד נאמר בבקשה, כי הקרטל, השפיע באופן ישיר ויומיומי על כיסם של הצורכים בשר עוף ומשמעויותיו הכספיות היו אדירות.

שוחחנו עם רו”ח בועז אפרת על הסכם הפשרה ומדוע הגיש מלכתחילה את התביעה הייצוגית בתחום הזה. לדבריו, “התביעה עסקה בנושא ציבורי לעילא ולעילא ולא תביעת רקק. זו הייתה המציאות ואיתה נאלצתי להתמודד”.

• בשבוע שעבר אישר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט חאלד כאבוב, פשרה בתביעה ייצוגית שהגשת נגד מגדלי אפרוחים לרבייה. תסביר איך הגעת, מעיסוקך כרואה חשבון חוקר מעילות והונאות, להגשת תביעה ייצוגית בתחום צרכני מובהק?

בועז יפעת: אני קורא אדוק של הארץ ובחודש יולי 2015 קראתי מאמר של נחמיה שטרסלר שכותרתו “מי יקנני עוף” וצללתי למאמר. במאמר תואר קרטל שיצרו 14 יצרני אפרוחים לפיטום. על פי המאמר, כתוצאה מהקרטל מחירי העוף עלו ב-30% בשלוש שנים, וזהו שוק שמגלגל 5 מיליארד שקל בשנה. מיד לאחר מכן פניתי לשני עורכי דין צעירים – צביקה מצקין ואלרן שפירא בר אור, שיצרו איתי קשר בעקבות הליך מקדים לתביעה נגזרת שניהלתי נגד בנק לאומי, והצגתי להם המאמר ואת הרעיון להגיש תביעה ייצוגית.

• סליחה, אבל בתשובה ציינת גם הליך מקדמי לתביעה נגזרת נגד בנק לאומי. אני מבין שהגשת תביעות נגזרות וייצוגיות זה “תחביב” שלך?

יפעת: יש חשיבות רבה לתביעות הציבוריות – ייצוגיות ונגזרות. כבר בשנת 2002 כתבתי על כך מאמר בהארץ בכותרת: “החשיבות החברתית של התביעה הייצוגית”. צריך להבין שהתביעות הציבוריות הן הכלי של הציבור להתגונן מפני עוולות שנגרמות לו על ידי החברות הגדולות.

• איך היה המעבר מקריאה בעיתון לתביעה ייצוגית?

יפעת: אחרי שעורכי הדין השתכנעו שיש בסיס משפטי לתביעה, היה צריך לבסס את הנזק שנגרם לציבור.

• לעניין הנזק איני מבין, הרי במאמר שהיה הטריגר שלך לתהליך כתוב מה היה שיעור העלייה במחיר העוף והמחזור השנתי של מכירות עוף ידוע, כך שמדובר בהכפלה של שני מספרים, לא כן?

יפעת: הלוואי וזה היה כל כך פשוט. אם הייתי הולך בגישה הזאת אז בית המשפט היה “מעיף” אותי מהמדרגות, והיה חשש שגם היה מחייב אותי בתשלום הוצאות לנתבעים. מאחר שעורכי הדין ואני מתייחסים ברצינות לתפקיד הציבורי שלנו כמייצגים את הציבור, היה ברור שאני חייב לתמוך את התביעה בחוות דעת מומחה. פניתי לכלכלן חנן שרון, שהואבעל ניסיון במתן חוות דעת לבתי משפט בתחום ההגבלים העסקיים, והצגנו לו את הנושא. חנן הבין את הנושא וכיצד עליו לחשב את הנזק שנגרם לציבור, ואולי אפתיע אותך אם אומר לך שבניגוד למה שחשבת, חוות הדעת היתה מורכבת יותר וכללה שימוש במודלים סטטיסטיים. אני יכול ציין שחוות דעת כזו אינה זולה.

• אני יודע שיש גופים שעוזרים במימון חוות דעת מומחים בתביעות ייצוגיות. האם מי מהגופים הללו עזר לך במימון?

יפעת: לאכזבתי הרבה לא. אני חושב שהסירוב שלהם לסייע לי היה טעות. התביעה עסקה בנושא ציבורי לעילא ולעילא ולא תביעת רקק. זו היתה המציאות ואיתה נאלצתי להתמודד.

• איך התנועה לאיכות השלטון השתרבבה לתיק? הרי התביעה אינה עוסקת בנושאי שחיתות שלטונית – תחום הפעילות של התנועה?

יפעת: יש לי היכרות ארוכת שנים עם נילי אבן חן שהיתה סמנכ”לית בתנועה לאיכות השלטון והייתה מעורבת במגרת תפקידה, בחקיקה של התיקונים לחוק ההגבלים העסקיים. פניתי אליה והצעתי שהתנועה תצטרף לתביעה. הנתבעות התנגדו די נחרצות לצירוף התנועה, אבל השופט רחמים כהן, שניהל את התיק עד לפרישתו מהשיפוט, אישר את צירוף התנועה כתובעת בתיק.

• האם היו דיוניים בבית המשפט או שמיד אחרי הגשת כתב התביעה התנהלו מגעים לפשרה?

יפעת: זה קורה רק בסרטים. אני הייתי הנחקר הראשון. אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל עורכי הדין שלי היו מאוד מרוצים מחקירתי. אני רוצה לציין קוריוז בחקירה. בתצהיר שלי שעליו נחקרתי היה משפט ובו הביטוי “הודאת בעל דין”. עורך הדין שחקר אותי שאל מה המשמעות. ואז, בטון נעלב משהו, השחלתי בתשובה שהייתי סגן ניצב ביאח”ה ואז השופט הרים את הראש מהניירות.  החלק הקשה היה החקירות של המומחים. עורך הדין שלי, בר אור, עשה לדעתי עבודה מדהימה בחקירה של המומחה מטעם הנתבעות. הוא למד לצורך החקירה את רזי הסטטיסטיקה והאקונומטריקה ועשה עבודה מעולה.

• ספר איך נוצרת הדינמיקה של פתרון הסכסוך בפשרה?

יפעת: לאחר שהוגשו על ידי שני הצדדים סיכומים בתיק החלו גישושים לפשרה. למרות שכל צד בטוח בניצחונו בכל זאת לאף צד אין ודאות. כל צד רוצה כהגדרת המשפטנים “לקנות סיכון”. ראשית יש לגבש מהי הפשרה לטובת הציבור. יש לזכור שאני לא תובע בשם עצמי בלבד אלא מייצג את הציבור, ולכן הפשרה צריכה להיות ראויה. צריך לזכור שהפשרה עוברת תחת עינו הבוחנת של היועץ המשפטי לממשלה והציבור שיכול להתנגד לפשרה. לבסוף בית המשפט צריך לאשר את הפשרה. במקרה זה הפשרה קיבלה את “החותמת” המקצועית של המומחה מטעמי ושל המומחה מטעם הנתבעות.

לאחר פרסום הפשרה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אינו רואה מקום להתנגד, ולאחר שלא היו התנגדויות מהציבור עברה ההכרעה לבית המשפט. במקרה של התביעה שלי, השופט ששמע את החקירות פרש מכס השיפוט, וההכרעה עברה לסגן נשיא המחוזי בתל אביב, השופט כבוב. החלטתו הייתה מאוד מנומקת. עתה נותר ליישם את הפשרה וכך יהיה.