אנשים ישבו בבית, אכלו ושתו מיצים אורגניים עם הרבה ויטמין C / מאת טלי ברנר

בתקופת מגפה נגיפית יש מודעת מוגברת לצריכת מוצרי מזון בריאים ובעיקר כאלה שמחזקים את המערכת החיסונית. ויטמין C ידוע כמחזק את המערכת החיסונית. יצאתי, וירטואלית כמובן, לפגוש את יובל קציר, המדען הראשי של חברת גן שמואל מזון בע”מ, המייצרת ומוכרת מיצים ומשקאות הדרים עשירים בוויטמין C. בתפקידו כמדען ראשי עוסק קציר בטכנולוגיה, פיתוח ותקינה וכן אחראי טכנולוגי על התחום האורגני בחברה.

גילוי נאות: עבדתי שנים רבות כטכנולוגית במספר מפעלי הדרים, וקציר הוא עמית מיקצועי.

• אנא, התחל בסקירה קצרה על פעילות החברה.

קציר : גן שמואל מזון בע”מ הוקמה בקיבוץ גן שמואל ב-1942, בזמן מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה נמלי הארץ (בעיקר נמל יפו) היו סגורים ואי אפשר היה לייצא את פרי ההדר. חברי הקיבוץ החליטו להשתמש בפרי ההדר לייצר מיץ וריבות לצבא הבריטי שישב באזורנו. כל העובדים היו חברי הקיבוץ. מאז החברה מאוד צמחה, התמזגה עם גניר, שהייתה בבעלות הקיבוצים גת ובית ניר. החברה היום היא בבעלות שלושת הקיבוצים, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, פועלת בשני אתרים ומשווקת בארץ תחת המותג “פרימור”, המותג הגדול בארץ למיצים סחוטים. מדובר בעיקר במיץ תפוזים ובמיץ רימונים 100% סחוטים. החברה מעבדת תוצרת חקלאית ומשווקת את תוצרתה לצרכנים בארץ ולתעשיית המיצים והמשקאות בארץ ובעולם. החברה מעבדת פרי הדר, עגבניות, רימונים, אבטיחים, תות שדה וירקות כמו: בצל, סלק ופלפל אדום.

• ספר על הפעילות בתחום האורגני.

קציר : גן שמואל מזון עובדת גם בתחום האורגני. תחום בו הייתה המפעל התעשייתי הראשון, החל בשנות ה-70 של המאה הקודמת (היום פעילים בארץ כ-90 מפעלים המעבדים אורגני – ט.ב.). רוב פרי ההדר האורגני מגיע מהפרדסים שבבעלות הקיבוץ. עיבוד פרי אורגני משמעותי לפעילות החברה. התחום האורגני בעלייה אצלנו ובעולם.

בתחום האורגני גן שמואל מזון מעבדת תפוזים, אשכוליות לבנות ואדומות ופומלית. לחברה יש אישור אורגני מטעם משרד החקלאות, ולמשרד יש הסכם בילטראלי ליצוא לאירופה. ויש לנו גם אישור NOP ליצוא לארה”ב. בנוסף, לגן שמואל מזון אישור דמטר – אישור בינלאומי לעיבוד ושיווק מוצרים מתוצרת חקלאית ביודינמית.

בגן שמואל מזון מייצרים מיצים וחומרי גלם אחרים מהפרי. הרוב מיועד ליצוא, בעיקר לאירופה. יש גם מכירה של מיצים אורגניים בארץ. אנינו מייצרים כבר כמה שנים מיצים אורגניים עבור מותג פרטי של רשתות בארץ, והשנה השקנו מיץ תפוזים ומיץ אשכוליות אדום סחוט, אורגניים מקוררים, תחת המותג “פרימור”.

• האם אתם רואים צריכה מוגברת של מיצים בתקופה זו?

קציר : בתקופה האחרונה, בתקופת משבר הקורונה, יש עלייה בצריכת מיצים בכלל באריזות ליטר ו-2 ליטר, כולל באיכות האורגנית. זאת למרות שתחום המלונות והמסעדות נעצר כליל, ותחום חנויות הנוחות מאוד ירד. אנשים ישבו בבית, לא נסעו לחו”ל. אכלו ושתו, מצב שהביא עלייה בצריכה.

• מה מאפיין את פעילות המפעל בתקופת משבר הקורונה?

קציר : לפי הגדרות הרשויות המפעל הוגדר כמפעל חיוני, על כן יכולנו להמשיך לעבוד באופן חלקי לפי הנחיות משרד הבריאות. בדומה לבתי חולים ומערכות אחרות שמופעלות במשמרות הנהגנו “משמרות ברזל” על מנת לצמצמם מפגשים בין עובדים וכך לצמצם את האפשרות להדבקה אם מתגלה חולה, וכך להבטיח שהיקף ההדבקה יהיה מינימלי. חילקנו את עובדי המפעל למשמרות קבועות של צוותים, שעובדים יחד כקבוצה קבועה, בלי לפגוש את עובדי המשמרות האחרות. גם הטכנולוגים עבדו בשיטת משמרות הברזל.

אנחנו עובדים בשני אתרי ייצור. בתקופה זו לא היו מעברים של עובדים ומנהלים בין האתרים. העובדים המבוגרים וכל מי שהוגדר שנמצא בקבוצת סיכון הונחו לא להגיע למפעל. שמרנו עליהם. יש חובת עטיית מסכות, בכניסה למפעל כל עובד חותם על הצהרת בריאות ומודדים חום. הכניסה למפעל היא רק לעובדים, אין כניסה של אנשים מבחוץ כגון סוכני מכירות ומבקרים. חלק מהעובדים, שעבודתם אינם פיזית בשטח, עובדים מהבית. הגדלנו את המערך של שיחות ועידה בטלפון וכל הישיבות נעשו ב-Webex (כמו זום). עובדים שבעבר התקשו להתגבר על מחסומים טכנולוגיים מצאו עצמם מסתגלים ומתמודדים עם החדשנות בקלות. סגרנו את חדר האוכל.

סגירת השמיים והשבתת חברות התעופה פגעו מאוד בשני תחומים: אנשי מכירות וטכנולוגים שלנו לא יכולים להגיע ללקוחות בחו”ל. ובכיוון השני’ לא מגיעיים אורחים ובפרט טכנאי שירות מחו”ל.

• כמפעל המעבד תוצרת חקלאית’ האם היו שיבושים בהגעת חומר הגלם החקלאי?

קציר: אנחנו באמצע עונת קטיף ההדרים, ולעיתים נוצר מחסור בידיים עובדות עקב הנחיות הקשורות למשבר הקורונה. נערים בקיבוץ שלא למדו התגייסו לעזרה בעבודות חקלאיות בהן היו חסרות ידים עובדות.

• מה לדעתך נתפס בציבור כחשוב יותר בהיבט של צריכת מיצים ומשקאות? מגפת הקורונה – שמביאה מודעות לחיזוק המערכת החיסונית, או מגפת ההשמנה שמזהירה מסוכר?

קציר: באופן כללי צריכת מיצים נמצאת בירידה בגלל המודעות לתכולת הסוכר. מגפת ההשמנה העולמית גרמה לכך שמשרד הבריאות מחייב סימון במדבקה אדומה מוצרים שתכולת הסוכר בהם עולה על 5 גרם ב-100 מיליליטר.

מיצי הדרים עשירים באופן טבעי בוויטמין C ובעוד הרבה חומרים טבעיים בעלי ערך תזונתי חשוב ועל כן תורמים לבריאות, הן בתקופת מגפת קורונה והן לשמירה על הבריאות בכלל. בתחום המשקאות, המדבקות האדומות גורמות לצרכן בעיקר בלבול : מיץ הדרים סחוט – ללא תווית אדומה (מיוצר מרכיב אחד). משקה דיאט – ללא תוית אדומה – כי יש בו מעט סוכר. מיצים שעשויים מרכז הדרים או נקטר ומכילים הרבה ויטמין C, אבל גם סוכר, מחייב תווית אדומה. המיצים האורגניים שלנו לא מסומנים בתוית אדומה.

לסיכום, נראה כי בימי משבר הקורונה, ויטמין C נתפס חשוב יותר מדאגה לסוכר.

• מה תיקח לתקופה של אחרי המשבר, לשגרה?

קציר : אני מעדיף את המפגש האישי. ההתקדמות בתקשורת הדיגיטלית תמשיך, אך לא תהווה תחליף. אשמח לחזור לפעילות נורמלית של המפעל, שאין בה רגע של שגרה.

---

הכותבת היא מהנדסת מזון יותר מ-35 שנה. מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית בישראל, חברה בוועדות רגולציה במזון בארץ ובעולם.