תן ביס מערערת על פסיקת בית הדין הקובעת כי ההסתדרות היא הארגון היציג בקרב עובדיה

תן ביס הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הקובע כי ההסתדרות היא הארגון היציג בקרב עובדי תן ביס.

בחודש אוקטובר אשתקד הגישה ההסתדרות תביעה בטענה לפגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים ולתשלום פיצוי בגין כך בסך 1.2 מיליון שקל. בנוסף ביקשה ההסתדרות מבית הדין לקבוע כי היא ארגון העובדים היציג בקרב העובדים ולהורות לחברה לקיים עמה משא ומתן להסדרת תנאי העסקת העובדים בהסכם קיבוצי.

בית הדין, בראשות השופטת הדס יהלום, נתבקש להכריע בשאלת תוקפה של ההצטרפות להסתדרות (438 טפסים) באמצעות שיחת טלפון מנציג ההסתדרות לעובד, כאשר הליך ההצטרפות מבוצע בפועל באופן מקוון על ידי נציג ההסתדרות ולא על ידי העובד עצמו, הליך אותו כינתה ההסתדרות בשם “צירוף טלפוני-מקוון”.

תן ביס טענה, כי אין להביא במניין את טופסי החברות שהופקו כתוצאה מההליך “הטלפוני-מקוון” בנימוק לפיו בשיחה טלפונית קצרה, שבה העובד אינו ממלא בעצמו את טופס החברות, הוא לא נחשף למלוא תוכנו, אלא רק למידע שנציג ההסתדרות בחר להקריא לו, באופן המעמיד בסימן שאלה את וולונטריות ההצטרפות.

ואולם בית הדין השתכנע כי יש לייחס משקל מופחת לפגם האמור בטופסי ההצטרפות שהושגו על ידי ההסתדרות בשיטה הטלפונית-מקוונת, אישר  בדעת רוב את שיטת ההצטרפות של העובדים באופן מקוון טלפוני, וקבע כי ההסתדרות היא הארגון היציג בקרב העובדים וכי יש לנהל עמה משא ומתן בהתאם להוראות חוק ההסכמים הקיבוציים.

בנוסף פסק בית הדין להסתדרות פיצויים בסך 80 אלף שקל בשל הפגיעה בהתארגנות העובדים וכן הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל. דעת המיעוט דחתה את התביעה כולה וקבעה כי ההסתדרות אינה ארגון יציג בשל פגמים חמורים בגיוס החברים.

תן ביס טוענת בערעורה כי גיוס טלפוני מזורז בשיחה מפתיעה של “שתי דקות” במהלכה לא מוצג בפני העובד טופס החברות, תוכנו לא מוקרא לו, ההתחייבויות שהוא נטל על עצמו אינן מובאות בפניו, הטופס לא מולא על ידו, לא נחתם על ידו ולא נשלח על ידו, והמוקדן עושה הכול עבורו, אינו מקים טופס המעיד על גמירות דעת מצד עובד להצטרפותו כחבר בהסתדרות.

לטענת תן ביס בערעור, בית הדין שגה בהכשירו את תוקפם של טופסי ההצטרפות שמולאו באופן טלפוני על ידי נציגי ההסתדרות, על אף הפגמים הברורים שמצא בהם ואשר יורדים לשורש כשרותם המשפטית.

לדברי תן ביס שיטת הצירוף הטלפוני אינה מעוגנת בחוקת ההסתדרות, ומשהכריע בית הדין פה אחד כי טופסי ההצטרפות הטלפוניים אינם משקפים גמירות דעת, היה עליו להטיל על ההסתדרות את הנטל להוכיח את כשרות עסקת ההצטרפות של כל עובד ועובד באמצעות ראיית אימות של כל שיחה, ומשהראיות כולן מצויות בידי ההסתדרות ולא הוגשו על ידה, חזקה שהן פועלות כנגדה.

בית הדין הארצי לעבודה מתבקש לתת דעתו לפגמים החמורים בהליך ההצטרפות, לתת להם את משקלם המתבקש, ולפסול את תוקפם של כלל טפסי ההצטרפות הטלפונית, ובהתאם את הודעת היציגות של ההסתדרות הנסמכת עליהם. בנוסף, לבחון את החיוב בפיצי וההוצאות של תן ביס שלדבריה אין לו כל הצדקה בנסיבות העניין, ולבטלו.