תוצרת מקומית או מיובאת? משרד החקלאות מפרסם מדריך לזיהוי תוצרת ישראלית

מדיניות סימון תוצרת חקלאית טרייה המשווקת בישראל היא חלק מהרפורמה בחקלאות אותה מוביל משרד החקלאות ופיתוח הכפר. המטרה, כך אומרים במשרד, היא לחזק את החקלאות המקומית ולהצעידה למציאות של המאה ה-21, לצד נקיטת צעדים הכרחיים להגברת התחרות בשוק הפירות והירקות בישראל ולצמצום יוקר המחייה.

מטרת מדיניות זו היא לייצר שקיפות ביחס למקור הגידול של פירות וירקות ולאפשר לציבור הישראלי לבחור את המוצרים המועדפים עליו באופן מושכל ומודע. זאת, כחלק ממהלך רחב שמוביל המשרד לקידום אג’נדה ציבורית שתתעדף את התוצרת הטרייה מגידול מקומי, במסגרתו גם יוקם לראשונה במשרד החקלאות מטה “חקלאות ישראלית”. צעדים אלה מתווספים לפעולות נוספות במסגרת הרפורמה המשקיעה בחקלאות המקומית משאבים חסרי תקדים, בין היתר, בצורה של תמיכה ישירה בחקלאי (כנראה לראשונה בישראל); השקעה במחקר ופיתוח טכנולוגי שיסייעו לחקלאים להתמודד עם שינויי האקלים; סיוע ברכישת טכנולוגיה חקלאית מתקדמת; הגדלת מכסות העובדים הזרים בחקלאות; וקידום תיקון לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות.

מה רוצה הציבור הישראלי? תוצרת מקומית או תוצרת מיובאת? מתוך סקר שערך משרד החקלאות בחודש מרץ 2022

• רוב הציבור הישראלי (63%) מעדיף תוצרת חקלאית ישראלית, בעיקר מתוך רצון לתמוך בחקלאיות ובחקלאים הישראלים. בתוך כך, רוב הציבור (56%) מוכן לשלם יותר עבור התוצרת החקלאית הישראלית. 4 מכל 10 (39%) מוכנים לשלם עד 10% יותר עבור פירות וירקות מקומיים. 17% מהציבור, בעיקר במגזר הדתי, מוכנים לשלם מעל 10% יותר בהשוואה למחיריהם של הפירות והירקות המיובאים.
• לעומת זאת, 3% בלבד ציינו כי הם מעדיפים את התוצרת החקלאית המיובאת, בעיקר משיקולי מחיר.