שמן זית אליעד עתרה לבטל החלטה של משרד הכלכלה לפיה אינה עומדת בתנאי מפעל מאושר

לחברה ניתן ב-2008 מעמד של מפעל מאושר ובהתאם לאישור שקבלה הקימה מפעל, בו השקיעה מעבר להתחייבותה בתכנית המאושרת. לדברי העותרת, האישור שניתן לה בוטל על ידי מרכז ההשקעות בטענה לאי עמידתה ביעדים עסקיים של התכנית ללא הנמקה. משרד הכלכלה והתעשייה: המנהלה התחשבה בכל טיעוני החברה ונשמרת לחברה הזכות להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים

חברת שמן זית אליעד, הבעלים של מפעל לייצור שמן זית ברמת הגולן (אזור התעשייה בבני יהודה) תחת המותג “שמן זית אליעד” הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מנהלית לביטול החלטה של ועדת הערר של משרד הכלכלה והתעשייה לפיה היא אינה עומדת בתנאים של מפעל מאושר.

בעתירה נאמר, כי לחברה ניתן בחודש דצמבר 2008 מעמד של מפעל מאושר ובהתאם לאישור שקבלה הקימה מפעל, בו השקיעה עד לחודש דצמבר 2016 כ-8.5 מיליון שקל, יותר מארבעה מיליון שקל מעבר להתחייבותה בתכנית המאושרת. לדברי העותרת, האישור שניתן לה בוטל על ידי מרכז ההשקעות בטענה לאי עמידתה ביעדים עסקיים של התכנית (מחזורים,עובדים) ואי עמידתה בתנאי מפעל בר תחרות על פי החוק. לפני כשבועיים, נאמר בעתירה, קבעה ועדת הערר כי המדובר בהחלטה סבירה ומתחשבת במכלול הנסיבות.

לטענת העותרת, אין בהחלטת ועדת הערר שום הבהרה מהן “הנסיבות” בגינן בוטל האישור, לא ניתנה לה זכות טיעון, טענותיה לא נשקלו ולא נדונו, ובהחלטת ועדת הערר אין שום הנמקה המסבירה את ההחלטה, ואין שום הסבר לגבי השיקולים ו\או הקריטריונים בגינם בוטל האישור, ואין שום פירוט של תשתית עובדתית או ראייתית ששימשה להחלטה.

לדברי העותרת באמצעות עו”ד עמירם אילון ככל שהטענה כלפיה הנה כי היא אינה מגיעה ל”מחזורים מספיקים” או אינה מעסיקה כמות מספקת של עובדים, הרי שמעולם לא ניתן פירוט לטענה זו ולמיטב הידוע לה טענה שכזו אינה קיימת כלפיה.

בעתירה נטען כי ככל שהאישור יבוטל ייסגר מפעלה של העותרת וכל זאת בניגוד מוחלט לרציונל של החוק לעידוד השקעות הון. לדברי העותרת גם אם קימת התחייבות מצדה לייצוא של 25% הרי זו סוכלה עקב נסיבות פוליטיות שאינן תלויות בה ועל כן קיימת לה הגנה של סיכול לפי סעיף 18 לחוק החוזים והתרופות.

בעניין זה נטען בעתירה כי מדינות אירופה הטילו חרם על רכישת סחורות המיוצרות ברמת הגולן וכי פניותיה של העותרת אל קניינים ברחבי העולם נענו בכך שמאחר ומדובר במוצר “מהשטחים הכבושים” לא יבוצע רכש וכי לקוחות מחו”ל הודיעו לעותרת כי הם אינם מעוניינים לרכוש תוצרת כחול לבן המיוצרת לשיטתם בשחים הכבושים דהיינו ברמת הגולן.

עוד נטען בעתירה כי המדינה נתנה לעותרת מעמד של מפעל מאושר אך הורידה את שער הדולר והיורו, הפחיתה את התמורה לעותרת, והפכה את הייצוא לבלתי רווחי ולא תחרותי.

תגובת משרד הכלכלה והתעשייה:

לחברת שמן זית, מפעל לייצור שמן זית ברמת הגולן אושרה תכנית להקמת בית בד – מפעל להפקת שמן זית בחודש דצמבר 2008, באזור התעשייה בני יהודה (באזור פיתוח א’). ההשקעה אשר אושרה היא בסך 4 מיליון שקל בהתאם לחוק עידוד השקעות הון לתעשייה.

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה מבצעת ביקורות על הנעשה בחברות השונות מעת לעת. ממצאי הביקורת העלו כי החברה אינה מייצאת (בת תחרות) כמתחייב בחוק וכפי שהתחייבה בתכנית שהגישה לרשות להשקעות. באוגוסט 2014 דנה מנהלת הרשות להשקעות בעניינה של החברה ובעקבות הממצאים הוחלט על ביטול כתב האישור. יש לציין כי החברה קיבלה מענקים בסך של כ-800 אלף שקל.

המנהלה התחשבה בכל טיעוני החברה, בין היתר כפי שציינה החברה בגין קשייה לעמוד בתחרות בשיווק שמן הזית בעולם וכן בטענות בדבר מיקומה הגאוגרפי והשפעתו על פוטנציאל הייצוא. כאמור, טיעונים אלו עמדו לנגד עייני המנהלה והיא ביקשה כי החברה תחזיר מענקים באופן חלקי בסכום של כ-200 אלף שקל וכן כי יתאפשר לה לפרוס את החזר המענק בפריסה ובתשלומים באופן שיקלו על פעילותה הכלכלית של החברה.

החברה הגישה ערר אשר נדון על ידי ועדת הערר (ועדה חיצונית ובלתי תלויה) ב-31/1/17, הוועדה דנה בעניין וקבעה כי החלטת המנהלה בעניין החברה הייתה סבירה והשאירו את החלטתה על כנה. יצוין כי נשמרת לחברה הזכות להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*