בסוף שנת 2004 ביקרתי לראשונה בעיר ליניי על גדות הנהר לין, בשנדונג. זו עיר תעשייתית הנמצאת בלב אזור חקלאי שבו מגדלים שום ותפוחים בעיקר. לא רחוק ממנה הרים שבהם ממוקמת עיר הולדתו של קונפוציוס.
העיר ליניי מפורסמת במספר דברים:
- על פי המסורת, החשבונייה הסינית המתוארת לעיל, נבנתה על ידי סוחר ומתמטיקאי שחי בעיר ליניי. משם הועברה למרחבי היבשת. היפנים העבירו אותה עמם והיא עדיין משמשת כאמצעי חישוב, נקראת ביפן גם סורבן.
- בשנת 1972, בעת חפירה של יסודות לשכונה חדשה, נמצאו בחפירה כתבים של ספר אמנות המלחמה הסיני על ענפי במבוק. המקום נהפך למוזאון. “אמנות המלחמה” הוא ספר בן 13 פרקים העוסק באסטרטגיה של המלחמה. הוא נכתב במאה הששית לפני הספירה על ידי סון דזה. עד למציאת הכתבים בליניי היו כמה גרסאות לספר ועם מציאת הגרסה בשרידי קבר מלכותי בליניי אושרה הגרסה המקורית של הספר. הספר תורגם לעברית.
- בשנת 1981 החליטה הועידה של המפלגה הקומוניסטית הסינית להפוך את העיר ליניי למרכז המסחר הסיטונאי של צפון סין ולהפכה לשוק הסיטונאי העיקרי של סין שמצפון לנהר הצהוב. בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת נבנה השוק בפאתי העיר. בשוק עובדים כשבעים אלף איש החיים בסביבתו ולידו הוקמה תחנת האוטובוסים הגדולה בעולם המשרתת את באי השוק (קווי הרכבת המהירה של סין עדיין לא מגיעים לליניי ושדה התעופה שלה קטן, כך שעיקר התחבורה היא באוטובוסים).
-
חשבונייה סינית עתיקה במאה הרביעית לפני הספירה חי בליניי גדול בקליגרפים הסיניים – ואנג שיזיי. הקליגרפיה – אמנות הכתיבה, היא ענף אמנות מרכזי וחשוב בסין. הכתיבה משמשת אמצעי התקשורת העיקרי בין האנשים, שפעמים רבות שפת הדיבור שלהם שונה. בכתיבה מכניס האדם את רגשותיו בצורה ובעצמה שהוא כותב את האותיות. עד היום הקליגרפיה היא תחום אמנות חשוב הנלמד בבתי הספר ובצורה מתקדמת גם בבתי הספר לאמנויות. ואנג שיזיי היה אמן קליגרפיה, משורר ופוליטיקאי פעיל. לעבודתו הד נרחב בכל רחבי סין.
כאן אני חוזר לביקורי הראשון בעיר ליניי. בביקור זה ביקרתי במוזאון של הקליגרף ואנג שיזיי. ביומי הראשון בעיר. הוצג בפני תחריט קיר ענק שבו מופיעה עבודת הקליגרפיה של המבוא ל”שירת הסחלב”. הכתיבה הסינית העתיקה היא בטורים מלמעלה למטה והטורים הם מימין לשמאל (הסינית המודרנית נכתבת בשורות משמאל לימין). המדריכים סיפרו שהשיר עוסק במשתה בו השתתף ונג שיזיי ושתה הרבה אלכוהול. שמתי לב שככל שהכתיבה היא יותר בשמאל היא יותר גסה ויש בה גם מספר טעויות ומחיקות.
הכתיבה המקורית של ה”מבוא למאסף שירת ביתן הסחלב”
השינוי בצורת הכתיבה מוסבר בהשפעת האלכוהול על כותב השירה, כלומר על ואנג שיזיי. מאד התרשמתי מהיכולת לראות את השפעתו של האלכוהול בכתיבה שאין אני מבין בה דבר. אך את השינוי ביכולת הריכוז והדיוק ניתן לראות מן הכתוב. צילמתי את הקיר ועליו השיר והשתמשתי בו לעתים בהרצאות בהן רציתי להציג את השפעות האלכוהול. התרשמותי הייתה מהצורה ללא כל התייחסות לתוכן. סיפרתי על כך למארחי בביקורים נוספים בעיר. בשנת 2007 הם העניקו לי קנקן תה מחרסינה ועליו מודפס המבוא לשירת הסחלב.
בביקורי בעיר ינגז’ו שבדרום סין, בשנת 2013, שוחחתי על הקליגרפיה של שיזיי ומה אני למד ממנו. להפתעתי כולם הכירו את המלים של המבוא לשירת הסחלב. וחלקם אף דקלמו אותה בעל פה. הובהר לי כי שירה זו הנה שירה בסיסית בספרות הסינית ונלמדת בבתי הספר. לאחר שמצאתי את התרגום לאנגלית של השירה ומצאתי בו עומק רב בהבנה לרגשות האדם והסתכלות מרתקת על החיים. הבנתי מדוע רואים הסינים בשירה זאת אבן יסוד בתרבותם והחלטתי לנסות ולהעביר את חווית השירה גם לעברית.
(מספרי השורות זהים למספרי הטורים במקור).
מָבוֹא לִמְּאַסֵּף שִׁירַת בִּיתָן הַסַּחֲלָב
Lanting Xu
מאת ואנג שיזיי (Wang Xizhi) ליניי, שנדונג 353 לפני הספירה.
- בְּרֵאשִׁית הֶאָבִיב הַמְּאוּחַר, בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית שֶׁל יוֹנְגְהָה
- נִפְגַּשְׁנוּ בְִבִיתָן הַסַּחֲלָב לְטֶכֶּס הִּטָּהַרוּת.
- הִתְאַסְּפְנוּ, כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים, צְעִירִים וּזְקֵנִים.
- מוּקָפִים בְּהָרִים גְּבוֹהִים, גְּבַעוֹת תְּלוּלוֹת, יַעַר עַד וַעֲלֵי הַקָּנים הַדָּקִים.
- זְרִימַת הַנַּחַל עֲצֵלָה, וּבַנַחַל הַסְּבִיבָה הִשְׁתַּקְּפָה.
- לְיַד פִּיתּוּל הַנּחַל, יָשַׁבְנוּ, מוּקָפִים בִּגְּבִיעֵי יַיןִּ.
- לַמְרוֹת הֵעָדֵר מוּזִיקָה מְלַוָוה
- הַיַּיִּן וְהַשִּׁירָה, הִסְפִּיקוּ אֶת מַצָּב רוּחֵנוּ לְהָרִים, גָּבוֹהַ, גָּבוֹהַ.
- הַיּוֹם: הַשָׁמַיִּים בְּהִירִים, הֶאֲוִויר צַח וְהַצַּפְרִיר מְלַטְפֵנוּ בִּבְרָכָה.
- נָשׂאתִי עֵינַי מַעֲלָה, לַיְּקוּם הֶעֲצוּם.
- הוֹרַדְתִּי עֵינַי מַטָּה, לַשִׁירִים הָרַבִּים.
- בִּנְדִידַת הַמַּבָּט, תָּנוּד גַּם רוּחֵנוּ. תַּעֲנוּג שֶׁל מַמָּשׁ לְחוּשֵׁינוּ.
- הֵיכֵּרוּיוֹת בִּמְּהֵרָה תִּמַּשֵׁכְנָה לְאוֹרֵךְ כָּל חַיֵּינוּ.
- כַּמָּה מֵאִתַּנּוּ יְחַלְּקוּ אֶת שׁאִיפוֹתֵיהֵם בָּחֵדֶר.
- הָאֲחֵרִים יְפַנְּקוּ עַצְמַם בְּנוֹשְׂאִים וְחִיזּוּרִים אֲחֵרִים.
- הַבְּחִירוֹת רַבּוֹת הֵן, וּמֶזֶג הָאַדָּם בַּזְמַן מִשְׁתַּנֵּה.
- נֶהֱנֵינוּ מֵהַסִּיפּוּק הָרִגְעִי כְּשֶׁהַתָּעֲנוּגוֹת זִיהָמוּ אוֹתָנוּ.
- אַךְ הִתְקַשֵּׁינוּ לְהַפְנִים כִּי נִזְדַּקֵּן כּוּלָנוּ.
- כְּשֶׁנִתְעַיֵּיף מִתַּאֲווֹתֵינוּ, הַנְּסִיבּוֹת תִּשְׁתַּנֵּינָה, הַצַּעָר יַעֲלֶה.
- כָּל שֶׁסִיפְּקַנּוּ בִּצְּעִירוּתֵינוּ, יִהֵא עָבַרֵנוּ
-
ואנג שיזיי אֵין לַנּוּ, אֶלַּא אֶבְלֵנוּ.
- אִם הָחַיִּים הִנַּם אֲרוּכִּים אוֹ קְצָרִים, הֵם תָּמִיד סוֹפִיִּים.
- כֹּה לִימְדוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ:
- “הַלֵּידָה וְהַמָּוֶות הִּנַם שְׁנֵי אֵירוּעִים מָחְלַטִים”.
- כֹּה מְייַּסֵּר וּמַעֲצִיב.
- בִּקְרִיאַת כִּתְבֵי קַדּמוֹנֵינוּ, אֶת עַצְבוּתָם אַזָּהֶה.
- אוּכַל רַק לְקוֹנֵן, אֶת הָרְגָשׁוֹת לְמַלֵַּל לֹא אוכל.
- מְגוּחַךְ יְהֵא מָוֶות וְחַיִּים לְהַשְּׁוֹות.
- וְטִיפְּשׁוּת לַחֲשוֹב כִּי חַיִּים אֲרוּכִּים יִשְׁווּ לקְצָרִים.
- יַבִּיטוּ בָּנוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים,
- כְּפִי שֶׁאָנוּ בְּעָבַרֵנוּ מַבִּיטִים.
- כֹּה עֲצוּב !
- אִי לְכַךְ, אֶת הַנּוֹכָחִים כָּאן וְאֶת שִׁירַתַּם נְתָעֵד.
- לַמְרוֹת שֶׁהַזְּמָן וְהַנְּסִבּוֹת יִשְׁתָּנוּ,
- לֹא יִשְׁתָּנוּ הָרְגָשׁוֹת אוֹתַן נַבִּיעַ.
- וְקוֹרְאֵי הֶעָתִיד יִזְדַָּהוּ בְּרִגְשׁוֹתֵיהֵם, עִם קְרִיאַת הַשִּׁירִים שֶׁאָסַפְנוּ.
יצהל ברנר 17 באוקטובר 2019.
Leave a Reply